יום ראשון, 2 בדצמבר 2018
מנוע מטוס האיירבוס 320 של חברת התעופה "פרונטיר איירליינס" החל להתפרק לאחר שהמריא
כי לא תשכח מפי זרעו - הלימוד היומי בזוהר הקדוש לק"ק "שובה ישראל"
וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּמַּעֲרָב, וְהָא אוֹקִימְנָא בְּגִין דְּלִהֱוֵי בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּלְמֶהֱוִי בְּזִוּוּגָא חַד. וְצָפוֹן מְקַבְּלָא לָהּ תְּחוֹת רֵישָׁא, וְדָרוֹם מְחַבְּקָא לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב,(שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. וְהָא אוֹקִימְנָא וַדַּאי, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּכְדֵין כְּלָלָא חַד לְאִתְבָּרְכָא עָלְמָא. תְּנָן, כָּל הָאוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד ג' פְּעָמִים בְּכָל יוֹמָא, מוּבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הַעוֹלָם הַבָּא, (דף ק''כ ע''א) וְהָא אוֹקִימְנָא בְּגִין לְזַוְּוגָא לָהּ לְהַאי תְּהִלָּה, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּכָל יוֹמָא בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם.
אָתֵי בַּר נָשׁ בְּצַפְרָא, מְקַבֵּל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם (כמה דאתמר מסדר שבחא) בְּאִינּוּן תּוּשְׁבְּחָן דְּקָאָמַר (עם) תְּהִלָּה לְדָוִד, וְכֻלְּהוּ הַלְלוּיָהּ דְּאִינּוּן סִדּוּרָא דַּעַשְׂרָה תּוּשְׁבְּחָן, דַּעַשְׂרָה כִּתְרִין קַדִּישִׁין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְגִין כַּךְ עַשְׂרָה אִינּוּן הַלְלוּיָהּ. לְבָתַר סִיֵּים בַּעַשְׂרָה תּוּשְׁבְּחָן, דְּאִינּוּן (תהלים קנ) הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ וְגוֹ'. הַלְלוּהוּ וְגוֹ'. מַאן אִינּוּן עַשְׂרָה הַלְלוּיָהּ, וְהָא חֲמִשָּׁה אִינּוּן. אֶלָּא שָׁרֵי שְׁבָחָא בְּהַלְלוּיָהּ, וְסִיֵּים בְּהַלְלוּיָהּ.
לְבָתַר עִלּוּיָא דְּסִדּוּר שְׁבָחָא, בְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, דְּאִית בֵּיהּ כֹּלָּא. וּבְדָא מְקַבֵּל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא. לְבָתַר אַשְׁרֵי לֵהּ בְּחֶסֶד, בְּסִיוּמָא דִּצְלוֹתָא, לְאִתְקַדְּשָׁא בֵּיהּ. לְבָתַר בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה דִּגְבוּרָה תַּלְיָיא, וְדִינָא שָׁארֵי. אִשְׁתְּכַח בְּכָל דָּרוֹמָא (ס''א יומא) דָּא מִטָּה דְּאִתְיְהִיבַת בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. לְאִתְחַבְּרָא בְּזִוּוּגָא דָּא בְּגוּפָא כְּדְקָא יָאוּת. וּמַאן דִּמְסַדֵּר וּמְחַבֵּר לָהּ בְּכָל יוֹמָא כְּהַאי גַּוְונָא, וַדַּאי הוּא בֶּן העוֹלָם הַבָּא.
בְּגִין כַּךְ הַאי דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם יָמָּה, וְאִיהוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. דָּרוֹם רְאוּבֵן מִן סִטְרָא חַד, דִּכְתִּיב דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה. צָפוֹן דָּן מִסִּטְרָא אַחֲרָא, דִּכְתִּיב דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן צָפוֹנָה. אֶפְרַיִם, בֵּין דָּא לְדָא. אִשְׁתְּכַח מַעֲרָב דְּאִיהוּ אֶפְרַיִם, בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
רָזָא לְיַתְבֵי דְּרוֹמָא אֲחוּנָא. וְהָכִי שָׁדַר לוֹן אֲחוּנָא, מִסִּטְרָא דְּבּוּצִינִין (ס''א מסדרי בוצינין)בְּרָזִין קְטִירִין, דְּבָעִיתוּ לְיַחֲדָא יִחוּדָא בְּטוּפְסְרָא דְּקִטְרָא עִלָּאָה, קַבִּילוּ עָלַיְיכוּ עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא בְּכָל יוֹמָא בְּקַדְמִיתָא, וּבְדָא תַּעֲלוּן (ס''א בקשורא) בְּקִסוּרָא (ס''א בקסטרא) קַדִּישָׁא דְּדָרוֹם, וְאַסְחֲרוּ סִטְרֵי עָלְמָא, עַד דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּקִטוּרָא חֲדָא, וּבְדָרוֹם תְּקִיפוּ (ס''א תקיעו)דּוּכְתָּא, וְתַמָּן תִּשְׁרוּן.
רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, אָמַר לֵיהּ, סִימָנָא לְזִוּוּגָא דְּיִחוּדָא מִנַּיִן. אָמַר לֵיהּ בְּרִי, אַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא מִלִּין לְכָל סְטָר וּסְטָר, וְאִתְבָּדָרוּ הָכָא מִלָּה וְהָכָא מִלָּה סִימָנָא דָּא נְקוֹט בִּידָךְ, וְהָכִי הוּא, כְּעֵין סָחֲרָא דְּמַדְבְּחָא, דִּתְנָן, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. אָמַר לֵיהּ וְהָא לָא יָכִיל עַד דִּמְקַבָּל עָלֵיהּ בַּר נָשׁ עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא בְּקַדְמִיתָא, וְיָהִיב עָלֵיהּ עוֹל דָּא, וְאַתְּ אַמְרַת דְּיֵיתֵי לְדָּרוֹם בְּקַדְמִיתָא.
אָמַר לֵיהּ, כֹּלָּא הָא אֲמֵינָא לָךְ, דְּהָא וּבָא לוֹ לְקֶרֶן, אֲמֵינָא בְּקַדְמִיתָא, וְהָא יַדְעַתָא רָזָא דְּקֶרֶן, וְדָא הוּא עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא. לְבָתַר דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, דְּתַמָּן הוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי. וְדָא לְאִזְדַּוְּוגָא לֵיהּ בְּמִזְרָח דְּאִיהוּ אַבָּא עִלָּאָה. דְּהָא בֵּן מִסִּטְרָא דְּאַבָּא קָא אָתֵי. וּבְגִין כַּךְ, מִדָּרוֹם לְמִזְרָח, דְּתּוּקְפָּא דְּדָרוֹם בְּמִזְרָח הוּא, וּבָעֵי לְאִתְקַשְּׁרָא כַּחֲדָא, דָּרוֹם בְּמִזְרָח.
וּמִזְרָח דְּאִתְקְשַׁר בְּצָּפוֹן, (כמה דאת אמר (תהלים י''ז) וצפונך תמלא בטנם) בְּגִין דְּהַאי אַשְׁלִים וּמַלֵּי נַחֲלִין וּמַבּוּעִין, וְעַל דָּא מִזְרָחִית צְפוֹנִית, אִלֵּין אַבָּא וְאִמָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּמַה דְּאִתְּמַר צְפוֹנִית, דְּאִיהוּ טְמִירָא עִלָּאָה, וּמִסְטַר דִּילָהּ נָפִיק צָפוֹן, וְדִינִין מִסִּטְרָא דִּילָהּ מִתְעָרִין, אַף עַל גַּב דְּהִיא רַחֲמֵי וְחֵידוּ. וְהָא אוֹקִימְנָא. וְכַד אִיהִי נָפְקַת, צָפוֹן נָפְקַת בֵּיהּ, דְּאִיהוּ אִתְכְּלִיל וְאִתְקְשַׁר בַּדָרוֹם.
לְבָתַר צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, דְּהָא מִסִּטְרָא דְּאַבָּא נָפִיק בֵּן, וּמִסִּטְרָא דְּאִמָא נְפִיקַת בַּת. וּבְגִין כַּךְ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וְדָא הוּא קֶרֶן דְּקַדְמֵיתָא,(ס''ה ע''א) דְּהַשְׁתָּא אִתְקְשַׁר בַּצָּפוֹן סְתָם. לְבָתַר בָּעֵי לְקַשְּׁרָא לָהּ בַּדָרוֹם, דְּתַמָּן הוּא קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, וְגוּפָא בֵּיהּ אִשְׁתְּכַח, וְעַל דָּא מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.
משנת יאשיהו - לימוד ששה סדרי משנה בק"ק שובה ישראל ליום ראשון כד' כסלו התשע"ט
פרק יט - משנה ה
קָטָן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הָא כֵיצַד. כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמוֹנָה. נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה. יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת, נִמּוֹל לְאַחַד עָשָׂר. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר. קָטָן הַחוֹלֶה, אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא:
פרק יט - משנה ו
אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. וְאִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר, מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה, כְּאִלּוּ לֹא מָל:
בבקשה מכולם להקדיש את הלימוד לרפואת כבוד הרב
מי האיש החפץ חיים - לימוד יומי הלכות לשון הרע לק"ק "שובה ישראל" ליום ראשון כד' כסלו התשע"ט
וְלִפְעָמִים עוֹבֵר נַמֵי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה דִּ''בְצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ''. כְּגוֹן שֶׁרָאָה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁדִּבֵּר אוֹ עָשָׂה מַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה לְשָׁפְטוֹ לְצַד הַטוֹב וּלְצַד הַזְּכוּת אוֹ לְהֶפְכוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא אִישׁ בֵּינוֹנִי, נִתְחַיַּבְנוּ מִן הַתּוֹרָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה הַזּוֹ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. (וְאִם הָאִישׁ הַהוּא יְרֵא אֱלֹקִים, נִתְחַיַּבְנוּ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, גַּם כִּי קָרוֹב וְנוֹטֶה יוֹתֵר הַדָּבָר לְכַף חוֹבָה מִלְּכַף זְכוּת) וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ עֲבוּר הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁדִּבֵּר אוֹ הַמַעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁעָשָׂה, אוֹ הַמְקַבֵּל, שֶׁנִּתְחַזֵּק אֶצְלוֹ לִגְנוּת, עֲבוּר זֶה שֶׁשָּׁמַע עָלָיו, וְלֹא דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עוֹבֵר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ.
בבקשה מכולם ללמוד ולהתפלל לרפואת כבוד מורנו ורבנו רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זרי
הלכות ומנהגי חג החנוכה מתוך הקונטרס תאיר נרי של כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
ב. רבנו החיד"א זצוק"ל בספרו מורה באצבע (אות רצט) וז"ל, בימי החנוכה יזהר מאוד בהדלקה בזמנה הוא בעצמו, ואל יסמוך על ילד ומשרת דמצוה בו.
ג. נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה שאף הן היו באותו הנס, ולכן אם אין איש בבית בתחילת הלילה תדליק אשתו במקומו.
ד. ישתדל האדם בשעה שעוצר ממלאכה ומדליק נרות חנוכה, לכוון לזכותו של יוחנן כהן גדול. וידועים דברי הבני יששכר (אות כא) על הגמרא (סוטה מז:) עד ימיו של יוחנן כהן גדול היה פטיש מכה בירושלים בחולו של מועד לעשות מלאכת דבר האבד שמותרת במועד, ועמד הוא וגזר על הנפחים אפילו בדבר האבד מפני שקולן נשמע למרחוק, ואין הכל יודעין שהוא לדבר האבד. וביטל יוחנן הכהן את המלאכות בירושלים גם בדבר האבד משום שמרחוק שומעים הרעש ואין יודעים אם הרעש מדבר האבד או לא, ולכן העדיף שלא יהיה שום מלאכה. ולכך זכה יוחנן כהן גדול שלא יעשו מלאכה בחנוכה לזכרו ולשמו ולפרסומא ניסא. ולכן טוב שיכוון באותה שעה לזכרו של יוחנן כהן גדול.
ביום כ"ד כסליו ילמדו בספר חגי סימן ב' בעשרים וארבע וכו' עד סוף הספר,(מתוך הספר בן איש חי הלכות חנוכה)
ר' צבי נחום פרידמן ז"ל
צבי נחום פרידמן בן 56 מראשי "הצלה" בניו יורק נהרג במוצ"ש מפגיעת רכב בעיירה לורנס כאשר חזר מבית הכנסת לביתו
רבי שאול קצין זצ״ל
ר' יצחק רבינוביץ ז"ל
לפני כחמש שנים נפטר אביו הרב משה-ליפא רבינוביץ' ע"ה, לאחר שטבע במקווה.
הותיר אחריו את רעייתו לבית הרטמן, ילדים ונכדים. על מועד ההלוויה תבוא הודעה.
הרבנית רחל כהנא ע"ה
הרבנית רחל כהנא אשת האדמו"ר רבי אברהם יצחק מספינקא ירושלים נפטרה לפני זמן קצר. סבלה בשנים האחרונות מניוון שרירים. בת 66.
הלוויתה תצא ב- 12 הלילה מביהמ"ד ספינקא ברחוב סלנט 14 י-ם.
הרבנית סימה ליבוביץ ע"ה
הלווית הרבנית ליבוביץ ע"ה נערכה אמש בשעה 21:30 מבית הלוויות שמגר להר המנוחות, שם נטמנה ליד ציון בעלה מרן רה"י הגרח"ש ליבוביץ זצ"ל שנפטר לפני 3 שנים. הייתה גיסת הגר"פ שרייבר זצ"ל והגרב"צ פלמן זצ"ל. ואחותו של יבלחט"א רבי נחום רוטשטיין ראש ישיבת נזר התורה.
הרבנית צילה קמינצקי ע"ה
יום שישי, 30 בנובמבר 2018
המנהיג שאבד - וההנהגה שאיננה - אחרון לדורות המנהיגים מרן הגראי"ל שטיינמן במלאת שנה לפטירתו
עברה שנה מאז הסתלקותו של גדול המנהיגים בארץ ישראל, מי שילמד את ההנהגה, אני עובר על חמישים שנה לפחות, ולא היה מנהיג כמותו, הוא איחד את כולם, בניגוד להנהגה אחרת ולדוגמא הנהגת הרב שך, הציבור היה חצוי מפולג ומפורד במלחמה מתמדת, כאשר תפס מרן הגראי"ל שטיינמן את ההנהגה קרה משהו שאיש לא יכל להסביר אותה, הוא איחד את כולם מקצה לקצה, גם מי שמעולם לא נמנה על תלמידיו או מקורביו הכניעו עצמם להנהגתו
נכון שהיתה קבוצה קטנה של מחבלים אשר ערערו על ההנהגה, לא מפני שלא העריכו את הנהגתו, דוקא ומפני שידעו במי מדובר הם נלחמו בו בכל השנים, הם פחדו ממנו לפחות שלשים שנה וקיוו כי הוא יפנה את הדרך להנהגתם שלהם וזה לא קרה. עם ישראל זכה למנהיג שהוכיח כי אפשר לקיים הנהגה בעולם החרדי מי שיוביל בחכמה ובתבונה ובעיקר ביושר ועל כולם באמת, זה היה ר' אהרן לייב, וזו הסיבה מדוע יותר מארבעים שנה שאני עוקב אחריו ותומך בצעדיו, לאו דוקא מפני שהדברים טובים נוחים לי, אלא מפני שראית איש אמת המנהיג מתוך אמונה אמיתית ולא מתוך קטנות המוחין וחשבונות אפלים שהיתה מנת חלק מהנהגה אחרת בארץ ישראל במשך של שנים
איני עוסק כאן בחייו האישיים הסגפניים, בשפלות הרוח בענווה המדהימה שאפשר לכתוב עליהם ספרים על גבי ספרים, אני מבקש להתרכז כאן במה שאיבדנו, לעם ישראל ובמיוחד לציבור החרדים היה מנהיג שידע איך לנווט את הספינה איך למנוע מחלוקות בין חלקי החרדים, איך להבטיח בכל מצב איך יוצאים מכל סבך, בימינו איבדנו את כח התבונה והיכולת להנהיג באמת על פי אמות מידה ציבוריות, מה שעברנו בחדשים האחרונים לא היה קורה בחייו של ר' אהרן לייב, הוא היה מונע זאת בכל מצב כולל אם היו מתמודדים בנפרד בכמה מקומות, הוא לא היה מאפשר מחלוקות כפי שהיו
בחייו של ר' אהרן לייב לא העיזו אפילו מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל להכריע לבד, אבל יום אחריו זה קרה ויקרה מפני שאין עוד הנהגה, אין עוד מנהיג בהיקף ויכולת כפי שהיה, אין עוד מי שבפקחותו יודע מתי כן ומתי לא והעיקר לשלוט, גם ולמרות שכמו אצל כולם גם לו היה נכד גבאי, אבל הוא זה ששמע הכריע והחליט, שמעת אותו מנווט ומורה דרך ואת זה אין עוד, מופקרים השתלטו על בתי מי שאמורים היו להנהיג אך אינם מנהיגים הם אינם מצליחים להיכנס לנעליו
עבורי אישית זו אבידה גדולה, במשך שנים היה לי במי להתפאר על מי להסתכל ולהציג כסמל של כבוד ליהדות החרדית, למרות שאני לא נמנה על מפלגתו וישיבתו ור' אהרן לייב עומד בראש קהילות אחרות, לא רק שכיבדתי אותו ראיתי בו סמל ודוגמא ממי שצריך ללמוד, הוא היווה את ההוכחה שישנם גדולי עולם בדורנו, היום אנו יתומים הוא השאיר אותנו ללא הנהגה, ולא שאין מי שמסוגלים ויכולים להנהיג בדרכם, אלא מפני שהשתלטו על ההנהגה עסקנים ביניהם מושחתים המנצלים את שמות הרבנים ומורידים את ההנהגה לשאול. את כל מה שהרב שטיינמן בנה הם הורסים
בתחומים רבים הוא מהווה סמל של לימוד אבל במיוחד בענווה בשנאת הגאווה ועל כולם ביושר ואמת, הוא היה איש אמת, כזה שהעסקנים אינם אוהבים מפני שזה סותר את מציאותם הפוליטי, הם היו מעדיפים את מה שיש להם היום, וזה בדיוק מדוע שכל כך אהבתי את ר' אהרן לייב הוא ידע להעמידם במקומם ולהנהיג בדרך ישרה המבטיחה את כוחה ועתידה של היהדות החרדית
הוא דאג לכל יחיד, הוא חמל על כל נפש, הוא לא איפשר לשחק בנפשות, הוא כאב את כאבו של יהודי, הוא לא עשה חשבונות מהיכן אתה בא ועל איזו קהילה אתה נמנה, עבורו העתיד היה חשוב מכל, מה שהיה אתמול היה, השאלה אצלו היתה איך עושים את המחר יותר טוב כזה שיעלה אותך על דרך המלך
שנה קשה עברנו, שנה שבכל יום שאלתי את עצמי היכן מוצאים עוד יהודי כמו ר' אהרן לייב שטיינמן אותו אהבתי אהבת נפש למרות שהייתי כל כך רחוק ממנו, למדתי את מעשיו והנהגתו במשך של ארבעים שנה לפחות, כתבתי עליו ועל חלקו בדגל התורה ובציבור הליטאי עוד לפני עשרות שנים, וכאשר הוא תפס את ההנהגה באה התקוה, האמנתי כי הוא יביא את המשיח, רק יהודי כמוהו יכול ומסוגל היה, וכאשר נסתלק מעמנו נותרנו יתומים ממש מכל הבחינות. חשבנו כי אולי במשך השנה יבינו וימצאו מנהיג שיוביל את הצביור, מתברר כי מה שיכל ר' אהרן לייב אין בנמצא
חיים שאולזון
הירשם ל-
רשומות (Atom)