רואה אני את החגיגה מצד אחד והאבל מן הצד האחר, ורובם הגדול עדיין לא נולדו אז כשהמחלוקת פרצה, אפילו בני הגיל שלי מעטים בקיאים במה שקרה הרבה שנים לפני פטירתו של ר' אברהם כהנמן נשיא הישיבה ומאמינים כי אז פרצה מלחמת ירושה. מלחמה זו פרצה מן היום ששמואליק מרקוביץ התחתן עם אשתו בתו של ר' אברהם נשיא הישיבה, כבר אז הוא עשה הכל איך להזיז את גיסו בנו יחידו של ר' אברהם ולהשתלט על הישיבה, ולשם כך השקיע את כל כוחו לסכסך בין ראשי הישיבה בשיטת הפרד ומשול בתקווה שהרב שך ישתלט על ראשות הישיבה - דבר שלא קרה במציאות - ויבטיח לו שהוא יכבוש את הישיבה, מרקוביץ הוא האשם המרכזי בסכסוך הקשה שפרץ בישיבה בין ראשי הישיבה על פי הסדר רבי דוד פוברסקי (ראש הישיבה הרשמי), רבי שמואל רוזובסקי, ורבי אליעזר מנחם מן שך. השניים הראשונים פוברסקי ורוזובסקי חיו בשלום וניהלו את הישיבה יחד, וכאשר הגיע הרב שך לישיבה, שמואליק מרקוביץ הסית אותו נגדם, ובמשך השנים המצב הלך והחמיר במיוחד כאשר בנו של רבי דוד ז"ל ר' בערל שיחי' מונה לר"מ בישיבה. מרקוביץ חשש שהוא יהיה בסוף הראש ישיבה מפני שהוא גדול ממנו ומכניס אותו בכיס הקטן, והרב שך יצא למלחמה ותבע לאסור לצרף בני משפחה לישיבה, - להרב שך התביעה הזו הייתה קלה, מפני שבנו היה פרופסור ולא ראש ישיבה - אבל נשיא הישיבה הבעל הבית הרב אברהם כהנמן לא הסכים והכניס את ר' בערל להיות ר"מ לצידו של ר' גרשון אדלשטיין השניים היו חברים קרובים בכל השנים
בכל שני וחמישי נכנס שמואליק מרקוביץ להרב שך והטיל דופי בר' בערל השמיץ אותו בצורה פרועה, סיפר עליו סיפורים והקפיץ את הרב שך. בספרי על פונוביז' - שכמעט מוכן - אני מונה לפחות שלשים מן ההלשנות של שמואליק מרקוביץ על ר' בערל אצל הרב שך. אזכיר לכן שתיים כאלו שבודאי ישנם עוד שחיים עמנו וזוכרים. כאשר ר' בערל החל לתת שיעורים בליל שבת בחומש ורש"י, מיהר מרקוביץ להסית נגדו, והרב שך יצא בקול זעקה גדולה כי פונוביז' אינה בריסק ואסר על ר' בערל לתת שיעורים בחומש רש"י בליל שבת
אזכיר לכם עוד סיפור שזעזעה את פונוביז'. ר' בערל שהיה נואם טוב וסייע לר' אברהם לפתוח את כיסי הנדיבים באירופה נשלח מדי שנה ל'ירחי כלה' באירופה. הסדר היה בין ר' בערל ור' גרשון כל אחד אמר שבוע שיעור, וכאשר ר' בערל נסע לאירופה, ר' בערל אמר שבועיים לפני הנסיעה ואז ר' גרשון אמר שבועיים עד שר' בערל חזר. אבל היה זה פעם שר' אברהם ביקש מר' בערל שיעשה לו טובה וישאר עוד יומיים למען הישיבה, וחזר באיחור של יומיים, ואז נכנס מרקוביץ להרב שך והסית כי אין שיעורים ר' בערל לא חזר הוא עדיין באירופה. הרב שך שלח לקרא לגבאי של הישיבה ואסר עליו לתת לר' בערל בשבת עליה כעונש על שאיחר לשוב. הגבאי נכנס למצב קשה וברח מן הישיבה לאותה שבת נאלצו למנות אחר שגם הוא לא רצה להיות זה שמעניש את ר' בערל ונכנס להרב שך ואמר כי קשה לעשות זאת. אמר לו הרב שך יש לי עצה, אבקש מר' חיים שאול קרליץ שיבא להתפלל בישיבה בשבת וככה יהיה לך תירוץ שהיה אורח חשוב ולא הייתה ברירה אלא לתת לו 'שלישי'
הדבר נודע לר' בערל והוא לא בא בשבת להתפלל בישיבה, חיים שאול קרליץ הגיע, אומרים כי הוא לא ידע שהרב שך השתמש בו בשביל להעניש את ר' בערל אם היה יודע היה מתחמק ואומר שאינו יכול השבת לבא. אבל זה ענין בפני עצמו אני רק מביא לכם כאן על קצה המזלג אלו מלחמות היו בפונוביז' באותן ימים - אלו כתובים על פני מאות דפים בעיתונים שלי בעבר ועתה החומר עולה בספר על מלחמות פונוביז' מאז תחילת המלחמה הזו, מה עשה הרב שך לר' דוד ולר' שמואל ועוד דברים מזעזעים ממש, והכל כתוצאה מההסתה של שמואליק מרקוביץ שכל עניינו היה לסלק את ר' בערל מהישיבה ולפנות לעצמו את ראשות הישיבה בעתיד
אדלג כאן על כל ההמשך ואגש לנושא, בסופו של דבר לאחר מה שעשה הרב שך לר' דוד בשמחת תורה כשהורה להוציא את כל הסטנדרים והכסאות מהישיבה, ולאחר מכן כאשר הבחורים תלמידי הרב שך דחפו ופגעו בר' דוד שצעק עליהם 'מחבלים' שם נקבע שמם 'מחבלים' זה היה בשמחת תורה הידוע בפונוביז' הישיבה התפלגה. כאן צריך לדייק כי הישיבה כבר התפלגה הרבה קודם בין תלמידי שלשת ראשי הישיבה, שניהלו קרבות אלו באלו - הסיפור הכי מעניין מה עשה תלמידו של ר' שמואל ששמו 'סימוניק' לתלמידי הרב שך שיצאו פצועים נפשית מן העימת ביניהם, שם הוכיח להם סימוניק כי ה'אבי עזרי' כולו עמי הארצות, אבל נשאיר זאת להזדמנות אחרת
ההיסטוריה של המחלוקת הזו ארוכה זה לא לפוסט, ולכן אגש לעיקר, הרבה ניסו לפשר בין הגיסים, הציעו לשמואליק מרקוביץ הרבה הצעות, הוא יכל לקבל הרבה כסף ואף לשלוט על חלק מפונוביז', ולהיות ראש ישיבה תחת חסות פונוביז' שהייתה מממנת לו את הישיבה, והוא לא הסכים הוא רצה להיות ראש הישיבה היחיד והקובע בישיבה ושותף מלא בכספים. הגיס אליעזר לא הסכים מפני שעל פי תביעת שמואליק מרקוביץ בקלות הוא היה משתלט על הישיבה וזורק אותו, היו הצעות שיכל לסיים בכבוד את הסכסוך אם היה מבטיח לגיסו אליעזר את השליטה בישיבה. מרקוביץ רצה שליטה מלאה על קבלת תלמידים, ברור שאליעזר לא הסכים, הוא הציע גם כאן פשרות, אבל מרקוביץ רק הקצין בעמדותיו. היה זה אחד שכבר לא בחיים נקבר בדרך לא דרך וד"ל, שדחף אותו להילחם, באותה תקופה המחבלים שלטו ב'יתד נאמן' וברחוב הליטאי, הישיבה התפלגה, הליטאים התפלגו והמלחמה הזו נמשכה הרבה שנים כאשר מרקוביץ הולך עד הסוף לא מוכן לפשרות כלשהן
ומה קרה בסופו של דבר, הוא נותר ללא כלום ועם הרבה חובות ולא יוכל יותר להשתמש בשם והלוגו של פונוביז'. הטיפשות שלו נבעה מכך שהאמין ב'כח', הוא חשב שהמחבלים הם ישלטו ויכופפו את אליעזר כהנמן, המציאות הוכיחה שבדרכים כפי שהוא הלך בהם, פילג את העולם הליטאי בצורה כל כך קשה, שבסופה גם הוא נדחק הצידה אותו אחד שהסית אותו הוא זה שהפך להיות מנהיג המחבלים, ובסופו של דבר נותר ללא כלום
חכם עיניו בראשו, הענין הוא שהשנאה הכל כך קשה שנוצרה במשפחת כהנמן בין אח אחות וגיס יצרו מצב שצד אחד הבן יוצא ממנה מנצח, והצד האחר מי שנכנס למשפחה גמר רע בגלל שביקש השתלטות מלאה על הישיבה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.