ביקורו של הגר"י אדלשטיין שליט"א
אצל מרן גאון ישראל החד"ה קוק שליט"א
הגאון ר' ישראל אדלשטיין שליט"א, מראשי ישיבת "בית מדרש עליון", הגיע היום [י"ח אלול] לביקור אצל מרן אור העולם החד"ה קוק שליט"א.
כששמע רבינו שליט"א על בואו של ידיד נעורים, פניו האדימו והיה ניכר שמתרגש לקבל את פני הגרי"א, הגרי"א התפעל לראות את הורידים הבולטים במצחו של החד"ה קוק כאשר ניכר בהן האות ש'.
סיפרתי באזנו של רבינו שליט"א את מה ששמענו מפיו כמה פעמים שיש לו הכרת טובה גדולה כלפי הגרי"א, שבזמנו כאשר הגיע לישיבת פוניבז' הגרי"א היה מהאריות שבחבורה, ורצה לקרב את רבינו שליט"א ולהכניסו לעניני הישיבה, ובכל פעם היה בא לרבינו שליט"א ואומר לו במהירות הבזק את כל ד' הראשו' ואחרו' החשובים בסוגיא ונעלם כאילו לא אמר כלום...
הגרי"א אמר: אני זוכר שהרב הגיע אלינו לפוניבז' מקול תורה, הרב היה משתדל להיות מעורה עם הבריות למרות שהיה שונה מכולם לטיבותא, אבל כמה כבר אפשר להסתיר... היינו מדברים בלימוד הרבה... הוא עשה אתי חסד במה שהיה שומע אותי, הוא ידע הכל... התפלות שלו כבר אז היו ארוכות בדביקות, גם אחרי החתונה שלו היה מביא את החוברות מלאות זיו ומפיקות נוגה...
לאחר מכן אחד מתלמידי הגרי"א הקריא ברגש גדול את ברכת רבנן בברכות (יז ע"א) "עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העולם הבא, ותקותך לדור דורים. לבך יהגה תבונה, פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות, עפעפיך יישירו נגדך, עיניך יאירו במאור תורה ופניך יזהירו כזוהר הרקיע, שפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוזנה מישרים, ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין".
ספרתי להגרי"א מה ששמענו ממגידי אמת על מרן הרב שך זיע"א שהיה משגר לרבינו שליט"א סכומי כסף בכל חדש כדי שיוכל לשקוד על התורה, וכן היה נוהג הרב שך בכמה תלמידי חכמים צעירים שהחזיק מהם שעתידים להיות גדולי הדור, [ומהם הג"ר איתמר גרבוז שליט"א, מראשי ישיבת אורחות תורה, ועוד].
רגע מעניין היה לראות את ענות קדשו של הגרי"א שליט"א כאשר שאלתיו אם גם הוא היה בין המנויים של מרן הרב שך בענין הנ"ל, ומיד העביר נושא והחוה בידו דלא ניחא ליה לדבר מזה.
הגרי"א אמר באזני רבינו שליט"א, זו זכות שלי לבא לכאן, ראות פני רבינו שליט"א כראות פני אלהים, ה' ישלח רפואה בקרוב בתוך שאר כל חולי עמו ישראל וכל צדיקי ישראל, ויקום בריא וחזק להנהיג את עם ישראל ולהחזיר את כולם בתשובה כי הדור זקוק לו.
נספח
אמש סיפר לי ידידינו הרה"ג ר' רפאל ליפקוביץ שליט"א [מבני ברק] שאביו הגרמ"ד ליפקוביץ' שליט"א [בן מרן הגרמי"ל זצוק"ל ר"י פוניבז' לצעירים] אמר לו: העולם לא מכירים כ"כ את ר' דב קוק שליט"א, אני ראיתי בעיני את ההתמדה שלו, היא היתה ממש יוצאת דופן, אמנם ר' דב צעיר ממני והגיע לפוניבז' אחרי בכמה וכמה שנים, אך אני נשארתי בהר הרבה שנים לאחר החתונה, למדתי בכולל שם וראיתי היטב את הנ"ל.
עוד סיפר לי מה שידוע במשפחתם, שכאשר הג"ר בנימין אלישיב [בן מרן הגרי"ש זיע"א, וחתן הגרמי"ל], חיתן את בת הזקונים שלו, היה איזה אירוע שכולם נכחו בבית הגרי"ש, ואמרו שהנכד ר' דב קוק מטבריה אמור להגיע, אז אמר הגרי"ש [לכל הת"ח המובהקים שנכחו במקום] "אם כן אנחנו עוד מעט נזכה לקיים את מצות כבוד תלמידי חכמים"...
עוד אמר לי, שסבו הגרמי"ל דיבר בפוניבז' בשנים שהרב שך כבר לא היה מתפקד והיה מוטל בביתו כאבן דומם כמעט, והביא הגרמי"ל מ"ש במדרש שמשה רבינו רצה להכנס לא"י, וביקש מהשי"ת שיזכה להכנס אפי' כעוף הפורח - רק בכדי להיות בא"י, והעירו הרבה דוצ"ב מה הרווח בזה שנכנס בלא צלם אנוש. והיה הגרמי"ל מבאר בשם הגרא"מ שך שטמון כאן יסוד שמשה הצטער שלא יכל להרבות כבוד שמים, ואמר לפחות אהיה עושה כבוד ה' במשהו, הרי כל דבר יש בו כבוד ה', וגם ציפור מעופף בא"י יש בו דרגת כבוד ה' בפן מסויים ואת זה ביקש.
ואמר הגרמי"ל, שיסוד הדברים הנ"ל נאמר כעת על הרב שך עצמו בתקופה זו שהוא ח"ו מנותק כביכול, אבל זה ברור שיש כבוד ה' שהוא חי וקיים עמנו בעוה"ז, וזו זכות עבורינו, ואל לנו לחשוב שהמצב כעת לא מעלה ולא מוריד ח"ו, ובודאי יש לנו זכות עצומה בעצם היותו פה עמנו היום, ונתפלל עוד ועוד שהקב"ה יחדש כנשר נעוריו ונזכה לראות במלא העוז באורו הקדוש.
עוד הוסיף הגרמי"ל להביא ממה שכתוב בדרשות הר"ן (דרוש השמיני) וז"ל: ונראה לי עוד, כי מלבד השתתף הנביא עם הנביא, והחכם עם החכם בתועלת קיבול החכמה כמו שפירשנו, יש בזה ענין אחר. והוא שאין ספק שראוי שנאמין, שכמו שבזמן שביהמ"ק קיים, היה המעון ההוא המקודש, מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא, היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחכמים מוכנים לקבל החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים מבני דורם - גם אם לא ישתתפו עמם, אבל מצד המצאם בדורם, שהם עצמם כמו המקדש המקודש.
והרמב"ן ז"ל כתב בסוף סדר והיה עקב (דברים יא, כב), ויתכן באנשי זאת המעלה, שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה, כאשר רמזו בעל ספר הכוזרי (מאמר ג פ"א), עד כאן, ואפשר שנתכוין גם לזה.
ולפיכך בהמצא לחכמים והחסידים בדורות, יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. עכ"ל הר"ן.
ופשט דברי הר"ן שמדבר על החכמים אשר הם חיים עדנה וחכמתם בתקפה וגבורתה, וממנה תותאות חכמה לכל בני דורם, אמנם אמר הגרמי"ל בביאור דברי הר"ן, שגם כאשר החכמים בבחי' "שברי לוחות", עדיין יש מהם השראה והשפעה גדולה עלינו, ובפרט לאלו שהורגלו בקרבת הצדיקים הגאונים לדלות ממעיינות חכמתם, שהזיקה והקשר של קיימא בנפשו של החכם ראויה לקבל את השפע מכל מקום. [ויש לסייע זה ממה שדימה הר"ן את בחינה הנ"ל אל "המקדש המקודש", והלא אמרו במגילה (כח ע"א) בענין מקום הקדש דאע"פ שהן בחורבנן קדושתן עליהן. וע"ע ב"מסילת ישרים" (פרק כו), ועמש"כ במק"א בשם הגר"ש ברעוודה בדרוש על מהר"ן פרצובי'ץ זצ"ל].
ונפק"מ מכל זה למצבו של רבינו שליט"א ולהמשיך להתפלל ברוב עוז ותעצומות שישוב לאיתנו הראשון במהרה אכי"ר.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.