את בן כספית חסמתי לפני כשנה. קשה לקרוא לו עיתונאי, יותר נכון לכנותו מכפישן סדרתי, צעקן, שצרח בקולי קולות על סמוטריץ' במהלך ראיון "אובייקטיבי" ברדיו שהוא "אוכל מוות"; אדם שלהבנתי הסיבה היחידה שהוא מקבל זמן מסך היא שנאתו היוקדת לבנימין נתניהו. עכשיו האדם הרעיל הזה משפרר את איזנקוט בניסיון להכפיש את אל"מ במיל. רונן כהן – אחד האנשים החדים והישרים ביותר שאני מכיר.
גילוי נאות: רונן כהן הוא אחד מהמייסדים של "מסד הארץ". פניתי אליו להצטרף ל"מסד" כי הוא אדם ישר, מקצועי מהדרגה הגבוהה ביותר, ומזוהה עם ערכי היסוד של מסד: הוצאת הפוליטיזציה מהמוסדות, ומיקודם במטרת העל שלהם: ובמקרה של צבא – נצחון המלחמה.
בתגובה הראשונה תמצאו לינק למאמר מעולה שפרסמה עמליה עוזר אתמול ב"מידה", שמפרק באופן שיטתי את מסע הדה-לגיטימציה שמנהל בן כספית נגד רונן. וכדאי לקרוא אותו, כי במקום להתווכח בסיסמאות היא פשוט חוזרת למסמכים.
כספית הציג את רונן כ"קצין מודיעין שנכשל בכל אשר פנה", שאפילו דרגת האל"מ שלו גבוהה בשניים-שלושה "פלאפלים" מזו שהיה ראוי לה. אלא שעוזר מראה שהטענה כאילו הקריירה שלו התרסקה בעקבות מלחמת לבנון השנייה פשוט אינה מתיישבת עם העובדות. כי אחרי המלחמה רונן מונה לסגן ראש חטיבת המחקר ובהמשך לקצין המודיעין של פיקוד המרכז. מסלול מעט משונה לקצין שכביכול הודח ונמצא כושל.
אבל החלק החשוב יותר נוגע למודיעין עצמו. ביחס לחטיפת שלושת החיילים בהר דב בשנת 2000 ייחס כספית לרונן כשל בהתרעה. אלא שוועדת פלד קבעה אז במפורש שהיה "כשל מבצעי חמור ביותר, אך לא כשל מודיעיני". הרמטכ"ל מופז אף אמר שכוונת חיזבאללה לחטוף חיילים הייתה ידועה, אך לא תורגמה למענה מבצעי הולם.
גם לגבי חטיפת גולדווסר ורגב ב-2006 התמונה הפוכה מזו שמציג כספית. אמנם לא הייתה התרעה קונקרטית על הפעולה המסוימת ב-12 ביולי. אבל עוזר מביאה תיעוד שלפיו אמ"ן התריע לאורך 2005–2006 על כוונת חיזבאללה לבצע חטיפות. כבר בהערכת המודיעין של 2004, כאשר רונן עמד בראש זירת הטרור, הופיעה במפורש "אופציית חטיפה/שבי"; ובמאי 2006, חודשיים לפני האירוע, תרחיש החטיפה הוערך בסבירות בינונית-גבוהה.
עוזר גם מפרקת אנקדוטה נוספת שבאמצעותה מנסה כספית לצייר את רונן כקצין רופס: הסתייגות שיוחסה לקצין כלשהו בזירה מפגיעה באזרחים הופכת, באמצעות שני "כלומר", לעמדתו של רונן עצמו, וכל זאת ללא פרוטוקול או מסמך שמוכיח זאת. והיא מזכירה שאיזנקוט עצמו תיאר לימים בגאווה את ההחלטה להזהיר אזרחים בדאחייה גם במחיר אובדן ההפתעה המבצעית.
העולם היה טוב יותר אם לכספית היתה ולו עשירית מהמקצועיות ומהיושרה של רונן כהן. ודי לצפות בהופעותיו החדות, ההגונות של רונן בכל כלי התקשורת בתקופה האחרונה כדי להתרשם מהאדם.
ובן כספית, נו טוב, כולנו כבר הבנו עם איזה טרול צווחן והיסטרי יש לנו עסק. מקצועיות אין שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.