התרחיש שמפחיד את הנהגת הציבור האמוני: שאננות בקלפי תוביל לקריסת המערכות הדתיות

התרחיש שמפחיד את הנהגת הציבור האמוני: שאננות בקלפי תוביל לקריסת המערכות הדתיות.

הבחירות הקרובות אינן עוד סבב פוליטי שגרתי על תקציבים או על חלוקת תיקים באדישות של ימי חול. המציאות הפוליטית הנוכחית מציבה את גוש הימין והציבור החרדי בפני סכנה קיומית, מוחשית ומיידית, המאיימת על עצם המשכיותו של אורח החיים התורני והמסורתי במדינת ישראל. מערכת הבחירות הזו מסומנת על ידי מומחים פוליטיים כנקודת מפנה היסטורית: או המשך עמידה איתנה על קדשי המערכת, או קריסה מוחלטת אל מול שלטון שמאל קיצוני שיפרק את כל מה שנבנה כאן במשך עשרות שנים.

מי שבוחר להישאר בבית ביום הפקודה, מי שנופל למלכודת האדישות, המיאוס או הציניות, אינו סתם "מצביע עצלן". במלחמה הזו על דמותה של המדינה, חרדי או איש ימין שלא יוצא להצביע מבצע אקט שגובל בבגידה ישירה במחנה שלו. חומרת המעשה אינה נובעת רק מהפסד של מנדט כזה או אחר עבור מפלגה מסוימת; המשמעות עמוקה בהרבה. אי-הצבעה היא הרמת ידיים, כניעה מראש, והפניית עורף למיליון איש מהציבור האמוני שנלחמים על הזכות לחיות על פי אמונתם ותורתם.

המאמץ המאורגן להרדמת השטח

האדישות הזו אינה מקרית. היא תוצאה של הנדסת תודעה מתוחכמת, ממומנת היטב ומתוכננת לפרטי פרטים. השמאל הישראלי, יחד עם גורמים בינלאומיים ואף מדינות עוינות כמו איראן, הבינו מזמן כי הדרך היחידה להפיל את גוש הימין והחרדים אינה עוברת בשכנוע המצביעים לשנות את דעתם. הם יודעים היטב שאף חרדי או איש ימין שורשי לא יצביע למפלגות השמאל. לכן, האסטרטגיה שלהם השתנתה לחלוטין: במקום להעביר קולות מצד לצד, הם משקיעים סכומי עתק בקמפיינים שקטים שמטרתם אחת בלבד – להשאיר את המצביעים בבית.

מיליוני דולרים מוזרמים דרך ארגונים שונים, רשתות חברתיות וגופי תקשורת כדי לזרוע ייאוש. המסרים מתוחכמים ומותאמים לקהל היעד: "כולם אותו דבר", "הפוליטיקאים דואגים רק לעצמם", "ההצבעה שלך לא תשנה דבר". מנגנוני הלוחמה הפסיכולוגית של איראן פועלים באותה שיטה בדיוק ברשתות, במטרה להחליש את החברה הישראלית מבפנים, לפרק את הלכידות של הציבור האמוני ולגרום לאנשים להרים ידיים. השמאל ואויבי המדינה רוצים לראות קלפיות ריקות בריכוזים החרדיים ובישובי הימין, כי כל קול חסר שם הוא קול מנצח עבורם.

ההשלכות הקשות של אובדן השלטון

המשמעות של אובדן השלטון במערכת הבחירות הנוכחית תהיה הרסנית באופן חסר תקדים. הממשלה שתקום במקרה של אדישות בימין לא תהיה ממשלת פשרה, אלא ממשלת רדיפה רוחנית וכלכלית. הקווים המנחים של המחנה הנגדי ברורים ומוצהרים:

פגיעה אנושה בעולם התורה: קיצוץ טוטאלי ומיידי של תקציבי הישיבות, הכוללים, ומוסדות החינוך התורניים. המטרה היא להביא להרעבה כלכלית של לומדי התורה ולסגירת מוסדות שמחנכים דורות של יראי שמיים.

מחיקת הסטטוס קוו: פתיחה המונית של מסחר ותחבורה ציבורית בשבתות בכל רחבי הארץ, ביטול מוסד הרבנות הראשית, והפרדת הדת מהמדינה באופן שימחק את הזהות היהודית של המרחב הציבורי.

ענישה כלכלית ממוקדת: הטלת גזירות כלכליות קשות, כגון ביטול ההנחות במעונות היום, פגיעה בקצבאות הילדים וביטול הנחות בארנונה, שנועדו ללחוץ ישירות על משפחות ברוכות ילדים ולדחוק אותן אל מתחת לקו העוני.

כאשר חרדי נשאר בבית, הוא נותן יד באופן אקטיבי למימוש התוכניות הללו. הוא מאפשר לממשלת שמאל קיצונית לעלות לשלטון ולפרק את עולם הישיבות שנבנה בדמעות ובמסירות נפש מאז חורבן יהדות אירופה.

להראות שאנחנו עם מיליון איש

ההצבעה בבחירות הללו אינה רק כלי טכני לבחירת נציגים; היא הפגנת כוח קיומית. המטרה המרכזית היא להראות לעיני כל העולם, לשמאל ולאויבינו מבחוץ, שהציבור האמוני והחרדי אינו מיעוט מבוטל שאפשר לרמוס בקלות. אנחנו מחנה עצום של למעלה ממיליון איש המחוברים בלב ובנפש למסורת, לתורה ולארץ.

כאשר אחוז ההצבעה ברחוב החרדי והימני יהיה גבוה באופן חסר תקדים, המסר שיעבור יהיה חד וברור: אי אפשר להתעלם מאיתנו, אי אפשר לגזור עלינו גזירות, ואי אפשר למחוק את הזהות היהודית של המדינה. נהירה המונית לקלפיות היא התשובה המוחצת ביותר לכל מי שמשקיע הון תועפות כדי להרדים את השטח. זהו המעשה שמבהיר לאויבים מבית ומחוץ שהתוכנית שלהם נכשלה לחלוטין.

המסקנה: חובת השעה המוחלטת

אין מקום לתירוצים, אין מקום למחשבות שניות, ואין מקום לעצלנות. המצב קשה, האיומים מוחשיים, והצד השני מגויס כולו במטרה לנצח. מי שלא יוצא להצביע נושא באחריות ישירה לכל פגיעה שתבוא על עולם התורה, על השבת, ועל המשפחות האמוניות בישראל. ביום הבחירות, היציאה לקלפי היא חובה עליונה של שמירה על הבית – חובה למען עתיד ילדינו ולמען כבוד התורה.