לפני האירוע שבו הופעתי לכבוד האדמו"ר מצאנז שליט"א, ניגש אליי אחד מחסידי צאנז ואמר לי:
"אברהם לייב, כאן זה לא ויז'ניץ!"
שאלתי אותו: "מה פירוש?"
הסיפור היה כך:
חודש קודם לכן הוזמנתי להופיע בשבע ברכות של אחד מנכדיו של האדמו"ר רבי ישראל שליט"א מויז'ניץ, עד מאה ועשרים שנה בבריאות. הוא למד באותה כיתה בישיבה קטנה אצל ה"אמרי חיים", יחד עם אבי, ר' חיים בורשטיין ז"ל, לפני כשישים וחמש שנה.
שם סיפרתי במשך יותר משעה וחצי סיפורים מאותן שנים בויז'ניץ, כפי שאבי ז"ל סיפר לי, בשילוב ניגונים ועוד.
אותו חסיד צאנז חשב שכך אעשה גם כאן. כולנו יודעים שיהודים גליציאנרים רגישים יותר בעניינים מסוימים מאחרים...
ואז הוא אמר לי:
"לרבי שלנו אין בכלל מושג במוזיקה ובניגונים! אתה יכול לדפוק עם מקל על צלחת או לנגן בכינור – אצלו זה אותו דבר!"
יש לי כבר ניסיון חיים, ולכן לא עניתי לו. אני לא מאבד עצמו לדעת, חלילה...
אבל ברגע שהתחלתי לנגן באקורדיון, האדמו"ר שליט"א מיד שלח אליי את משמשו בקודש, הרב שכטר שיחיה, שהעביר לי שוב ושוב אילו ניגונים הרבי מבקש שאנגן.
לאחר מכן אמרתי לאותו חסיד:
"הרבי שלך דווקא מבין היטב בניגונים!"
"פשוט אתם לא מביאים לו מוזיקאים מתאימים!"
במקום מוזיקה אמיתית, אתם דופקים לו בראש עם ווליום גבוה ועם פצצות של קלידים חשמליים...
תסתכלו בסרטון שצירפתי – ותראו בעצמכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.