ככה זה כאשר מדובר במי שמציגים עצמם כחרדים אבל אינם כאלו. מפני שאם היו חרדים באמת, חיים את החיים החרדים, היו יודעים כי קנאי ובמיוחד סאטמארי ומי שחיים על פי שיטת רבי יואל מסאטמאר אם אינם אומרים על ה'ציוניסטן, מזרחיסטן, ואגודיסטן' שלש פעמים ביום לפחות 'ימח שמם' עליהם לבדוק עצמם אם הם מזרע היהודים, מפני שסאטמארים הם כבר בוודאי לא. חרדי אמיתי יודע כי סוגיית ה'ימח שמו' עברה מאות טבילות על ידי גדולי ישראל מכל החוגים, ומי שחי את השיטה הסאטמארית, עבורו 'ימח שמו' יותר חשוב מאשר לברך 'אשר יצר'
לא רק אצל הקנאים הקרובים לשיטת סאטמאר. גם הקנאים הקרובים לשיטות בריסק וחזון איש היו משתמשים ב'ימח שמו' והרבה דברים נאמרו על כך, במיוחד על ידי גדולי ישראל שחלקו על הדרך הזו בטענה כי אפילו עוכר ישראל חייב ביבום. מספרים על החזון איש ששמע את אחד מתלמידיו אומר על בן גוריון ימח שמו הוא קרא לו ושאל האם דוד בן גוריון אם חלילה אחיו ימות בלי ילדים חייב ביבום? ואותו תלמיד מיד פסק בודאי, זה דאורייתא. המשיך ושאל אותו החזון איש, ולשם מה הוא חייב ביבום? והתלמיד השיב 'שלא ימחה שמו מישראל', אז אם כן המשיך החזון איש ושאל איך אתה אומר על יהודי ימח שמו כשהתורה מצווה שלא ימחה שמו של יהודי כלשהו?
יש כל כך הרבה סיפורים בנושא של רבנים שהיו נגד לומר כך. אבל שיטת סאטמאר הייתה והינה עד היום לקלל ב'ימח שמו' את כל מי שאינו דוגל בשיטתם. ישנם 'קנאים' שזה דרכם לחנך את ילדיהם לצעוק 'ימח שמם' על גדולי ישראל, הם בקיאים בכל שמות גדולי ישראל עוד מדורות קודמים ומקללים אותם ב'ימח שמם', זה מצוות היום שלהם, הם עומדים ברחובות וצועקים שמות של רבנים הכי גדולים והכי ידועים מאלו שכבר אינם חיים הרבה שנים 'ימח שמם' רק מפני שהם היו קרובים לשיטת האגודה ולא לשיטת סאטמאר
הדובר שדיבר בעצרת וצעק על הרמטכ"ל 'ימח שמו' הוא יהודי שבחייו חי את שיטת סאטמאר. הוא עומד בראש המוסדות הספרדים של סאטמאר, מספרים עליו כי מעולם לא השתתף בבחירות לכנסת על פי שיטת רבי יואל, ואצלו לומר 'ימח שמו' זה כמו שמישהו יאמר 'רבי ישעי' בן ר' משה', או 'נ נח נחמ נחמן מאומן' או 'יחי אדוננו' ועוד דברים כאלו, זה דבר כל כך פשוט אצלם, ולא העלו על דעתם שימצא מי מן ה'חרדים' שיבואו בטענות. הרב יזדי דיבר בכינוס של חרדים בבני ברק, ומה הוא למד שם כי הרב יצחק יוסף אינו חרדי, מפני שאם היה, לא היה עושה מזה ענין היה מכריז כי זו שיטת סאטמאר ואנחנו בשיטה אחרת ולא היה בא בטענות להרב יזדי שחי את חייו על פי אותה שיטה
אין שורות אלו באות להצדיק את ה'ימח שמו', דעתי שונה משלהם וכמו דעת גדולי ישראל שהיו נגד זה. אבל אנו חיים בדור שאם רוצים לחיות בו נכון זה 'נהרא נהרא ופשטי' וזו שיטת סאטמאר, ולכן גם אם דרכי שונה משלהם אכבד אותם, אם הם יכבדו את הדרך של גדולי ישראל שחלקו עליהם. אנחנו מתפללים בנוסחאות אחרים וב"ה שהתפטרנו מאותם אלו שלא דיברו עם מי שהתפללו נוסח ספרד או נוסח האר"י, הדרך הנכונה היא לכבד את שיטת האחר גם אם דרכו היא עקומה. הרבנים שלהם צריכים לתקן זאת, הבעיה היא שאף אחד מהם לא יחלוק על רבי יואל מסאטמאר שלא חדל מלומר 'ימח שמו' או 'ימח שמם' על מי שהאמין שצריך לומר זאת
גדלתי כחרדי אידיאי ועד היום הזה זה בדמי, הייתי רגיל לשמוע את הקנאים שרים 'ציוניסטן, מזרחיסטן, אגודיסטן', הם כללו את כולם וקיללו אותם בקללות נמרצות. היה זה אחד האדמורי"ם מן העבר שהיה מן הקנאים הגדולים עוד לפני רבי יואל שהיה כולל את כל השלשה ומדבר עליהם כל דבר אסור. לשמוע סאטמארי צועק 'ימח שמו' זה עבורו חיים, בלי זה הוא לא שווה כלום
איני בא בטענות לחילונים שעושים מזה ענין מפני שהם בורים ועמי הארצות בכל מה שקשור לאידיאה חרדית, ומהיכן שיידעו. אבל בש"ס ישנם מי שטוענים כי הם חרדים, ואם אינם יודעים שבסאטמאר אדם בלי 'ימח שמו' כאילו עבר ובטל מן העולם אין ערך עוד לחייו, אז אנו לומדים שוב כי הש"סניקים אינם חרדים. אם היו חרדים היו מבינים כי הם פוגעים ברבנים של סאטמאר ואחרים שהיו חוזרים על ה'ימח שמם' או 'ימח שמו' בכל הזדמנות
ולסיום אספר לכם שגם בין הקנאים יש שפויים גם הם בעד ה'ימח שמו' אבל בדרך אחרת. היה זה אדם שכתב ספר נגד הציונים, והביא זאת להגאון רבי אהרן קצינלנבויגן מנהיג נטורי קרתא, הוא קרא את הספר ואמר למחבר שהספר מצוין. המחבר ביקש הסכמה והרב קצינלנבויגן אמר כי לא יתן לו. שאל המחבר הלא אמרת שהספר טוב, השיב ר' אהרן כי מאחר ואתה כותב כל כך הרבה פעמים 'ימח שמם' אני לא יכול לתת לך הסכמה
המחבר היה המום הוא לא האמין שישמע מילים כאלו ממנו. שאל מה רע בזה שכתב על הציונים 'ימח שמם'? ור' אהרן קצינלנבויגן שהיה אחד מן החכמים שבדור של הקנאים אמר למחבר, את ה'ימח שמם' צריכים לצעוק הקוראים, ולא מחבר הספר
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.