הכוח היהודי היה תמיד בחילוקי דעות בגישות אחרות, בכל הזמנים העם היהודי חלק זה על זה, ולכן הקב"ה מלכתחילה יסד והשתית את העם היהודי על יסוד של שבטים, על מנת שכל אחד יחיה על פי הדרך שלו הנוסח שלו ואינך צריך לקבל את דרכו של האחר. אפילו חנוכת הנשיאים הקב''ה חילק אותם ל-12 ימים למרות שיכלו לעשות הכל ביום אחד, הקב''ה רצה שכל אחד ירגיש שיש לו מקום משלו אצל הקב''ה ואינו חייב לעשות כמו האחר, אף אחד לא יגיד לו איך להקריב. הקב"ה קבע לכולם את אותו סדר קרבנות, אבל באשר לסגנון הדרך ובעיקר הנוסח לכל שבט היה סדר משלו, ואסור היה לאף אחד להתערב בנעשה אצל השני
הציבור החרדי מאז יסודו היה חלוק בהמון דברים. החתם סופר קבע יסודות אבל מכאן ואילך שכל אחד יעשה זאת בדרכו כפי שהוא מבין שיצליח, וגם כאשר יש מי שחורג ועושה לא כמו שצריך, אתה חייב להוכיח, אבל אסור לך לשאת חטא, ובמיוחד כאשר עוסקים במי שהלך לעולמו. הגמרא אומרת כל המקדש על מנת שאני צדיק גמור מקודשת, ומדוע? מפני שמא הרהר תשובה, וכשאדם חולה אין ספק שהיו לו הרבה הרהורי תשובה, ואז אתה החוטא ולא הוא
מתוך בירור שעשיתי בעניינו של המדובר, הוא התעסק בדבר חשוב לסדר פרנסות לחסידי בעלזא ולאחרים שרצו זאת, הוא עבד חזק על איך שמסדרים לימודי מקצועות מבלי שיצטרכו לשלם, והוא מצא את הדרך עם הצבא שהסכים להדריך וללמד חרדים מקצועות בחינם עוד בטרם שהתגייסו ולפני שפרצה המהומה הגדולה על מעצר החרדים לפני שנה ועוד קודם לכן על ידי בית המשפט העליון שהרים חרב על הישיבות. הוא נקלע לבעיה, מצד אחד הפרנסות חשובות ומאידך היהדות החרדית נקלעה למצב שאסור לסייע למי שמבקשים להחריבה, והוא בחר להמשיך בדרכו למרות המצב שנוצר, וכאן אפשר להתווכח בנושא ולא להסכים עמו, אם כי אומרים כי כל מה שעשה היה יחד עם הרבי מבעלזא, אז הטענה כאן חזקה נגד אותם מופרעים, שאם יש להם טענות בבקשה, תפנו לרבי מבעלזא ולא לחסיד שלו שעשה מה שעשה בהסכמתו
מתוך ניסיון בעבודת הכתיבה שלי במשך של כשישים שנה, אחד הדברים הכי קשים שהשתדלתי בכל מקום הוא לעסוק בנושא ולא באדם. לעיתים אין ברירה מפני שמדובר באדם שהכתיב דרך ושיטה או מסוכן לציבור ואתה חייב להילחם בו. אבל במי שאינו כזה עליך להתמקד בנושא ולא באיש, גם אם לעיתים חסר הרבה חומר לא יכולים לכתוב הכל מפני שאז פוגעים באדם. ובמקרה הזה, עשו הקנאים כמו שהם עושים גם במקומות אחרים את אחד הפשעים הכי גדולים. האדם חולה בצורה נוראה, במקום להתפלל עליו ולבקש רחמים, איך ששמעו שהלך לעולמו פרצו בריקודים ובבוקר חילקו לעקאך ובראנפן והכריזו 'באבוד רשעים רינה', דבר שהוא הרבה יותר גרוע מפשע
אין חולק כי ר' עמרם בלוי היה אחד הקנאים הגדולים בדור הקודם המפגין מספר אחד ביהדות החרדית מי שרדף אחר כל מי שעסק בעניינים דומים, אבל כאשר נקלעו לזמן של שמחה או אבל, הוא לחם בכל מי שהפריע, לעיתים הוא היה בא למקום השמחה או האבל לגרש את הקנאים ולא לאפשר להם להפריע, הוא ידע את גבולות המותר והתנגד למעשים כאלו. את המינימום הזה לא הספיקו הקנאים הסיקריקים המחבלים העדה'ניקעס והסאטמארים ללמוד ממנו, ועשו מעשה אשר לא ייעשה, ואין זה פלא מדוע הרבי מבעלזא יצא מגדרו ויצא ללוותו למרות חולשתו, הוא רצה בדרך שלו למחות על מה שעשו לו
איני חשוד לתמוך בעידוד לגיוס לצבא מחלן, אני לוחם שנים נגד החילון של הצבא, וישנם מי שאומרים שבימינו אני לוחם יותר מן הקנאים ומוסר את נפשי למען העניין, ולכאורה הייתי צריך להיות הראשון לצאת נגדו, וכאן ההבדל בינינו, גם כאשר חובה להלחם ובכל מי שמגייס לצבא מחלן בכל דרך שהיא, החובה כפולה ומכופלת לדעת היכן הקו האדום שאותו אסור לעבור
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.