הרבי
מליובאוויטש: הדתיים היו צריכים לערוך לצבא משפט צבאי בעוון בגידה בכך שמשלבים
נשים ומסכנים את כל הצבא
הדיון
הציבורי סביב מבנה הצבא ואופיו מגיע לעיתים קרובות לנקודות חיכוך פוליטיות, אך מבט
תורני אמיתי מפרק את המושגים המודרניים ומציב מראה נוקבת: מקור כוחו של צבא יהודי
אינו נמדד רק בכמות החימוש, אלא בראש ובראשונה ברמת קדושתו. כאשר גורמים שונים
דוחפים לשילובי כוחות המנוגדים להלכה, אין מדובר רק בוויכוח חברתי, אלא בפגיעה
ישירה בביטחון הלוחמים בחזית.
עמדה
חריפה, ברורה ונטולת פשרות זו הובעה בצורה רשמית כבר בשנת תשי"ח (1958),
בריאיון היסטורי שקיים העיתונאי משה פלר מעיתון "הבוקר" עם הרבי
מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שניאורסאהן. דבריו של הרבי, שנאמרו על רקע אירועי מבצע סיני,
משרטטים קו הלכתי ברור המגדיר פגיעה בגדרי הטהרה של המערכת הצבאית כהפקרה ביטחונית
גמורה.
הנס
הגלוי מול השלילה במערכה
במהלך
הריאיון, התייחס הרבי מליובאוויטש באריכות לניסים הגלויים שליוו את הלוחמים ואת
העורף במהלך מבצע סיני. הרבי ציין בפירוש את חסדי השמיים המובהקים, בכך שלא טס אף
מטוס אויב מעל שמי תל אביב ושלא נפלה שום פצצה על ירושלים עיר הקודש. אירועים אלו
הוגדרו על ידו כניסים גלויים שאין להטיל בהם ספק.
עם
זאת, הרבי קבע נחרצות כי אסור שהניסים הגלויים יעוורו את העיניים מלראות את הכשלים
המבניים והרוחניים החמורים שהתרחשו באותה מערכה. "אין להעלים עין מהשלילה
שהיתה במבצע", הדגיש הרבי, וכיוון בדבריו ישירות לתופעה של שילוב נשים בתוך
המערכים הלוחמים. מנקודת מבטה של התורה שבכתב ושבעל פה, מדובר במציאות המערערת את
היסודות הרוחניים עליהם נשען הצבא, ויוצרת סיכון ממשי לכל חייל וחייל בשדה הקרב.
הנוסחה
האלוקית: "והיה מחניך קדוש"
כדי
להבין את עומק חומרת הדברים, יש לפנות למקור המקראי המגדיר את חוקי המלחמה של עם
ישראל: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך לתת אויבך לפניך
ולהפיל אויבך לפניך, והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך".
על פי
הסברו של הרבי, התורה מלמדת כי ההגנה הצבאית והניצחון מול האויב אינם מובטחים
באופן אוטומטי. הם מותנים באופן מלא בשמירה על טהרת המחנה. הרבי הסביר כי אדם
חילוני שנכנס לצבא, ואפילו בימי שלום, חייב לקבל על עצמו תוספת קדושה מיוחדת, מעבר
לקדושה הנדרשת משומרי העיר האזרחיים ("נטורי קרתא"). תוספת זו היא המגן
הרוחני המאפשר את קיום ההבטחה של "לתת אויבך לפניך". כאשר תנאי הקדושה
מופר, ההגנה מסתלקת, והחיילים נותרים חשופים לסכנות הטבעיות של המלחמה.
"קורט מרשל" בעוון בגידה חמורה
בשל
חומרת הפגיעה ביסודות הביטחון הרוחני, השתמש הרבי במונחים משפטיים וצבאיים תקיפים
ביותר כדי להגדיר את האחריות של מקבלי ההחלטות ושל הנציגות הדתית. הרבי הצהיר כי
לנוכח העובדה ששילוב נשים בצבא מעמיד את הכוחות כולם בסכנה איומה, הנציגים הדתיים
היו צריכים לדרוש העמדה לדין בצורה המחמירה ביותר.
במילותיו
של הרבי: "אני סבור שהדתיים היו צריכים לעשות משפט, מה שקורים כאן 'קורט
מרשל' (משפט צבאי) בעוון בגידה היותר חמורה: העמדה בסכנה של כל הצבא". הגדרה
זו הופכת את הדיון מהתחום החברתי לתחום הפיקודי המעשי – מי שמפר את חוקי הטהרה של
המחנה ומכניס אלמנטים המנוגדים להלכה, מבצע למעשה מעשה של בגידה בחוסנו ובשלמו של
הצבא כולו.
תמרור
אזהרה קיומי
התמליל
המלא מהראיון של הרבי מליובאוויטש לעיתון
הבוקר לעיתונאי משה פלר על הפשע שהצבא עושה ומסכן את כל הצבא
"במבצע סיני היו נסים סבור הרבי מליובאוויטש שלא טס כל מטוס מעל תל אביב
ושלא נפלה שום פצצה על ירושלים, אך אין להעלים עין מהשלילה שהיתה במבצע שנשים
נלחמו יחד עם גברים דבר שמנקודת מבט דתית
ומנקודת מבטה של התורה שבכתב מעמיד בסכנה את הצבא בכל מקום וזהו דבר חמור
עד למאוד".
"והיה מחניך קדוש" - נאמר. הצבא זקוק לקדושה מיוחדת, נוספת על הקדושה של נטורי קרתא [שומרי העיר האזרחיים] אדם חילוני הנכנס לצבא, אפילו בימי שלום, חייב לקבל תוספת קדושה. והתורה מסבירה: כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך לתת אויבך לפניך. אם אין את התנאי של "מחנך קדוש" אין "לתת אויבך לפניך". ועל כן אני סבור שהדתיים היו צריכים לעשות משפט, מה שקורים כאן "קורט מרשל" (משפט צבאי) בעוון בגידה היותר חמורה: העמדה בסכנה של כל הצבא"
(מודפס
בספר הרבי שלושים שנות נשיאות חלק א' עמוד 15 בהוצאת וועד הוצאת ספר היובל שלושים
שנות נשיאות בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.