המסיכה הוסרה: המערכת שמוכנה להסתכן בנפשות כדי לשרש כל סממן יהודי

 

המסיכה הוסרה: המערכת שמוכנה להסתכן בנפשות כדי לשרש כל סממן יהודי

האירועים האחרונים בגזרת הלחימה בלבנון מציבים מראה נוקבת וכואבת בפני כל מי שסבר לתומו כי ניתן לגשר על הפער התהומי שבין עולם המושגים של התורה הקדושה לבין מערכת הערכים הציבורית והצבאית. המקרה המזעזע שבו לוחם דתי בגדוד 12 של חטיבת גולני פונה והוצא משטח הלחימה בעיצומו של יום השבת קודש, אך ורק בשל ענידת תג ("פאץ'") הנושא את הכיתוב והסמל של "משיח", אינו רק אירוע פיקודי נקודתי – הוא עדות חותכת לסדר העדיפויות המעוות של מערכת שאיבדה את המצפן.

ציות מלא לא הועיל מול קנאות אידאולוגית

על פי העדויות המדאיגות שזרמו מן השטח, במהלך שיחה שגרתית שקיים מפקד הגדוד בצהרי יום השישי, הבחין המפקד בתג ה"משיח" שענד החייל על מדיו ודרש ממנו להסירו לאלתר. החייל, מתוך רצון לשמור על המסגרת ומבלי לעורר פרובוקציות, ציית מיד והסיר את הפאץ' ללא כל התנגדות.

בשלב זה, כל בר דעת היה מצפה כי העניין יבוא על פתרונו והצבא יחזור להתמקד במשימתו היחידה: הגנה על חיי הלוחמים ומלחמה באויב. אולם, מה שהתרחש שעות ספורות לאחר מכן מוכיח כי המניע האמיתי אינו משמעת גרידא, אלא מאבק אידאולוגי בלתי מתפשר. בעיצומה של השבת, התקבלה החלטה דרקונית לפנות את הלוחם – שתפקידו חיוני ביותר בהתמודדות עם איום רחפני הנפץ המסכנים את הכוח כולו – ולהוציאו אל מחוץ לגבולות לבנון.

רמיסת קדושת השבת בשם ה"ממלכתיות"

ההלכה היהודית קובעת בצורה הברורה ביותר: פיקוח נפש דוחה שבת. מותר ואף חובה לחלל את השבת לצורך פעילות מבצעית מצילת חיים. אולם כאן התרחש דבר והיפוכו: הצבא בחר להניע רכבים, לטלטל חייל ולבצע שרשרת פעולות הכרוכות בחילול שבת גמור, לא כדי להציל חיים, אלא כדי להרחיק משורותיו חייל שחטאו היחיד היה ביטוי של אמונה יהודית בדמות פאץ' משיח.

מדובר ברמיסה גסה של קדושת השבת. הפינוי הזה לא נעשה מתוך צורך מבצעי; אדרבה, הוצאת לוחם בעל התמחות קריטית ברחפנים החלישה את הכוח בשטח וסיכנה את חבריו שנשארו מאחור. המערכת הוכיחה כי עקירת סממני האמונה והשלטת אג'נדה חילונית קיצונית קודמות בעיניה הן לקדושת השבת והן לשמירה על חיי אדם.

ההוכחה הניצחת לחוסר היכולת להשתלב

אירוע זה מצטרף לשורה ארוכה של מקרים מהתקופה האחרונה שבהם הצבא מנהל מלחמת חורמה משמעתית נגד כל בדל של ביטוי תורני או אמוני. בעוד שהציבור הכללי מנסה לשווק פרויקטים של "שילוב" וגיוס חרדים, המציאות בשטח טופחת על הפנים ומגלה את האמת המרה: הצבא אינו מסוגל ואינו מעוניין להכיל את מי שכל ישותו קשורה להלכה, לתורה ולציפייה לגאולה.

עבור הציבור החרדי, האירוע הזה מהווה תמרור אזהרה בוהק. הוא מוכיח באופן שאינו משתמע לשני פנים כי כניסה למערכת הזו כרוכה בסכנה רוחנית עצומה ובאילוץ לעמוד בפני מצבים של כפייה חילונית, רמיסת ערכי הדת ודרישה להתכחש למסורת אבות. מי שמבקש לשמור על נפשו ועל קדושת השבת, מבין כעת יותר מתמיד כי חומות עולם התורה הן המקום היחיד שבו ניתן להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי בנאמנות לבורא עולם.