לא היה ספק כי 'חוק הגיוס' לא יעבור, מי שישוב אחורנית ימצא כי הרוב המבין בעניינים אלו אמרו כי החוק לא יעבור. רק מי שביקשו להשלות עצמם שזה יעבור אמרו כך, אפילו אריה דרעי שכל כך רצה להעביר את החוק ידע כי החוק לא יעבור ומי ששמע אותו בחדשים האחרונים שמע כי הוא מתקשה להאמין שזה יקרה. ובכל זאת הרבנים נתנו אור ירוק לדון בנושא והשאלה היא האם הם באמת הסכימו לחוק שהכל מודים גם התומכים בחוק כי מדובר בחוק רע. והנה כאשר החוק כבר מוכן, זה עצר אצל גדולי התורה הליטאים שלא הסכימו בשום אופן לתת אישור לחוק כזה
אנו שומעים התקפות מלמעלה עד אחרון העסקנים המאשימים אחרים בחוק שלא עבר, ומתעלמים מן האמת המרה כי מי שאשמים שאין חוק גיוס הם החכי"ם החרדים שהטעו את הגדולים מסרו להם אינפרומציה לא נכונה, כאילו שבסוף יהיה חוק פחות או יותר שאפשר לחיות עמו, למרות שאחרי המלחמה שפרצה בשמחת תורה ברור היה כי אנו בבעיה רצינית וכי לא יוכלו להעביר את מה שהציעו בעבר יצטרכו להסכים לדברים שמעולם לא האמינו שיתנו יד לכך
והשאלה היא, אחרי כל כך הרבה שנים של תביעת החרדים שיחוקקו 'חוק גיוס' איך זה שגם בקואליציה הכי ידידותית אי אפשר להעביר חוק כזה. וההסבר הוא מפני שהחכי"ם החרדים מפולגים, בכל הצעת חוק שהגישו בענין זה לא קרה אפילו פעם אחת שהחכי"ם החרדים הסכימו על החוק ועודדו לחוקק את החוק. לא נשכח איך שראשי ישיבות ואחרים לחמו נגד הצעות חוק שהתחלק בין ש"ס שהייתה לה עמדה הכי רחוקה לחוקק חוק שיאשר למי שרוצה ללמוד לשבת בישיבה ולמי שאינו בישיבה שילך לצבא, עד 'דגל התורה' שרצו כמו ש"ס אבל לא רצו שזה יהיה כתוב בחוק מפני שזה נוגד את 'השקפתם', לבין החסידים שלא הסכימו לשום מכסות ומספרים, על מנת לאפשר גם למי שאינם בישיבות שלא להתגייס לצבא מחלן
מה שזועק לשמים, עתה כולם זועקים אין חוק גיוס למרות שהבטיחו. היו כל כך הרבה הזדמנויות, האם גדולי התורה מכל שלשת המועצות התכנסו יחד להחליט על עמדה אחידה? האם החכי"ם החרדים עשו מאמץ להביא את הגדולים לצד שולחן אחד ולהכריע? או שבכל מקום רבו בין הגדולים ולא יכלו להסכים על סעיפים אלו ואחרים
גם בסיבוב הזה כל אחד עשה שבת לעצמו, ש"ס רצו חוק שיחייב את מי שאינם בישיבה שילך לצבא, אבל חברי המועצת שלהם התנו זאת רק בהסכמת הרב לנדו דבר שלא קרה. אגודת ישראל התפלגה, גור פרשה מהקואליציה בשל חשבונות פוליטיים פנימיים ללא כל קשר לחוק עצמו, בבצ'יק הסתבך עם החוק וחייב לשרת את השמאל ולכן פרשו מהקואליציה. מאידך שלומי אמונים ובעלזא הלכו בכיוון אחר אם כי לא פחות תקיף מגור אבל לא הסכימו לפתח מחלוקת בין הגדולים. וב'דגל התורה' שם אין אפשרות לתת יד לחוק כזה בשל האופוזיציה שממתינה להם בבית הרב ברגמן ואצל המחבלים ואחרים שהיו קוראים למלחמה עליהם אם היו נותנים היתר לחוק כזה
אם החכי"ם החרדים היו כנים, היו חייבים לומר לכל הגדולים כל אחד במפלגתו, שבלי התכנסות של כל הגדולים יחד ותהיה הסכמה אחידה אי אפשר להעביר את החוק הזה. הנה חשבו שיש חוק מוכן, ושלשה מן החרדים בצד המתנגדים לחוק. בכל השנים הבעיה של חקיקת החוק הייתה יותר של החרדים מאשר המפלגות החילוניות, מפני שכאשר הם הציעו הצעות לפתור את הענין החרדים לא הצליחו לבא עם עמדה אחידה
לכן, בטרם מאשימים אחרים תאשימו את עצמכם, אתם אלו שידעתם כי בלי עמדה אחידה של כל גדולי החרדים לא יוכלו להעביר חוק כזה, ולא עשיתם את המינימום להביא את הגדולים כולם לשולחן אחד, ואם אינם מסכימים אומרים להם כי בלי אחדות חרדית בנושא החוק לא יעבור והאחריות עליכם לא עלינו. החכי"ם החרדים שיחקו כל אחד את המשחק שלו, העמיקו את הפילוג הפנימי בכל שלשת המפלגות היו אופוזיציות חזקות לחוק, וקודם ולפני הכל עליכם החכי"ם לקחת אחריות על שגרמתם למצב הזה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.