מאביו של הרבי זצ״ל
בהר/בחוקותי
וְאִם־גָּאֹ֤ל יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה הַמַּקְדִּ֖ישׁ אֹת֑וֹ וְ֠יָסַ֠ף חֲמִשִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְקָ֥ם לֽוֹ׃
גמרא (גיטין נב, א)
חמריה [יינו] של רבנא עוקבא יתמא [היתום] , משכוה [משכוהו] הקונים את היין לקנותו במחיר של ארבעה ארבעה דינרים לכל חבית, ולפני ששילמו עבור היין אייקר [התייקר] וקם בשיתא שיתא [ועמד בשישה שישה], אתו לקמיה [באו לפני] רב נחמן לדין, אמר להו [להם]: היינו [זהו] שאמר רב חנילאי בר אידי, שאמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: נכסי יתומין הרי הן כהקדש, ולא מקני [נקנים] אלא בכספא [בכסף], ולכן ישלמו לו כמחיר הגבוה של עכשיו, או שייבטל המיקח.
שאלות;
א) מהו הטעם והחילוק , בין נכסי הדיוט דקנין משיכה קונה, משא״כ בהקדש רק כסף קונה?
ב) מהו הטעם דנכסי יתומים הרי הן כהקדש?
תורת לוי יצחק, חידושים וביאורים לש״ס ע׳ פ״א ואילך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.