הרב דב קוק חושף את סוד הברכות והישועות במחיצתו של ה"שפע חיים" מצאנז זיע"א

 

הגר"ד קוק שליט"א חושף

סוד הברכות והישועות

במחיצת ה"שפע חיים" מצאנז זיע"א

בעקבות הסיפור הרפואי של האברך מירושלים

 

לפני כחדש הגיע הרה"ג ר' אליעזר מלכה שליט"א משכונת "רמת שלמה" בירושלים לחדרו של מרן קדוש ישראל הגר"ד קוק שליט"א, ושח לפניו את צערו הנורא אודות בנו האברך החשוב ר' יוסף חיים [ז"ל] בן חנה שתחי', שמיוסר למאד מאד במחלה הנוראה והרופאים אומרים שימיו ממש ספורים, וחרב חדה מונחת על [ואפי' בתוך..] צווארו...  

 

רבינו שליט"א הביא מאי דאיתא בנדרים (כב סע"ב, כג ע"א) על ר' שמעון ברבי שהוצרך להתיר נדר ובא לפני חכמים, ניסו למצוא לו "פתח" ואמרו לו האם נדרת על דעת כך ועל דעת כך, ואמר כן על כל הנסיונות, והיו החכמים מצטערים והולכים מהשמש לצל כמה פעמים, אמר לו בטנית בנו של אבא שאול בן בטנית, האם נדרת על דעת שיצטערו החכמים כל כך, אמר לו, לא, ומכח זה התירו לו את הנדר.

 

עוד איתא שם על ר' ישמעאל בר ר' יוסי שהיה לו נדר להתיר ובא לפני חכמים, אמרו לו, נדרת על דעת כן וכו', אמר להם, כן, וכך חזר ונשנה הדבר כמה פעמים, כיון שראה הכובס שעבר שם שהיו החכמים מצטערים, הכהו לר"י בכלי של הכובסים, אמר ר"י, על דעת שיכה אותי לא נדרתי, והותר נדרו. [וע"ש בגמ' אמאי לא חשיב "נולד"]. [מצ"ב כתב יד מרן שליט"א].

 

ואמר רבינו שליט"א, מבואר כאן בגמרא שעל ידי מהלך של צער החכם, עוקרים נדר... אמור מעתה, גם אני כעת שרוי בצער גדול מאד על החולה הזה, וא"כ מכח הגמרא בנדרים יש לנו פסק הלכה שהחולה הזה צריך להבריא...

 

שוב אמר רבינו שליט"א, שמעתי לפני שנים רבות מהרב אברהם גומבו שליט"א, שהיה משב"ק של הגאון אדמו"ר מצאנז רבינו יקותיאל יהודה זצוק"ל, שהיה ידוע לכל אצל הרב'ה זיע"א, שאם היה מברך על חולי או ענין אחר, אז פעמים שלא היתה הברכה מתקיימת, [מפני הסתר פנים או שהחולה לא היה זכאי], אבל אם היה אומר בדרך "פסק", שמלביש את הנושא על סוגיא הלכתית וכיו"ב - דבר ברור היה שהישועה קרובה לבא...

 

וביקש רבינו שליט"א מהחברים לעשות "בית דין" ולגזור רפואה שלמה על החולה...

באותו מעמד אמר לי רבינו שליט"א בלחישה, אני לא יכול לגזור... אני מנסה... אבל תגיד לאבא שיפנה לר' ... שליט"א, שהוא נמצא כאן באיזור, וידוע שעושה תענית הפסקה משבת לשבת כבר שנים רבות, ושהוא יתפלל בכח תענית ההפסקה להפסיק את החולי הנורא הזה... [מצ"ב כתב יד מרן שליט"א].

 

החכם המתענה ניסה להתחמק באומרו איני צדיק ואיני ראוי, ופנה אל רבינו שליט"א להסביר את סירובו, אך רבינו שליט"א ענה לו בתוקף, "מי יודע, יש מציאות שאולי תצליח להציל יהודי ממות, ועכשיו אתה מדבר דיבורי ענוה"?!...

 

מיד עמדו שניהם [האבא והחכם בעל תעניות ההפסקה] יחד בתפלה ותחנונים להשי"ת שיסיר את החולי הנורא הזה מעל יוסף חיים, ויוסיפו לו שנות חיים בבריאות איתנה.

 

לאחר כמה ימים הייתי בבית משפחת הורי החולה, ואמו שתחי' נתנה בידי תמונה של בנה האברך החשוב, ובקשה שתהיה התמונה לנגד עיניו של רבינו שליט"א, וכשיצאתי מביתם אמרו לי, התחנה האחרונה שלנו זה התפלות העצומות והמסירות נפש של הרב קוק על עם ישראל...

 

מאז שההורים היו אצל רבינו שליט"א, לא הפסיק רבינו שליט"א מלהזכירו בכל תפלה ולהתחנן עבורו לפני אדון העולם שירפאהו רפואה שלמה... ובתקופה האחרונה תמונתו של החולה היתה מונחת תדיר על יד מקום תפלתו...

 

בימים אלו הייתי בקשר עם המשפחה ואמרו לי לעדכן את הרב שמכרו את המחלה לגוי... וגם בשרו שבאורח פלא יוסף חיים קם ממטת חוליו, עמד על רגליו והניח תפלין, מחזה פלאי לעומת החדש האחרון שלא יכול לזוז מרוב כאבים ויסורים נוראים דעדו עליה... בהזדמנות זו סיפרו לו שוב את אשר השרף מטבריה מעתיר בעדו, ושעשו בית דין לגזור עליו רפואה וכו', ואז שאל את אחיו ידידינו ר' שמואל שליט"א, "האם הרב קוק אמר בפיו שאני יחיה"?...

 

בסעודה שלישית דפרשת אמור רבינו שליט"א פנה אלי ושאל אותי "מה עם יוסף חיים בן חנה", ואמרתי לו שלכאורה יש נסים, ואמנם עדיין המצב מוגדר קשה, אך הנה זה כבר שבועיים ויותר שהוא עמנו, וגם קם ועמד על רגליו, רק ששאל האם רבינו שליט"א יבשר לו טוב שבעזרת ה' יחיה ויעמד חי ובריא אולם??

 

למרות שהשאלה נצבה בפני רבינו שליט"א ג' פעמים, רבינו שליט"א שתק ולא השיב כלום... ועשה תנועה בידיו על ראשו כאומר "איני יודע מה לומר"... [מצ"ב תיעוד לחיזוק]. 

 

באותו רגע נצרב החשש הנורא, וכידוע דרכו של רבינו שליט"א במקום שיש גזירה קשה להיות במצב שותק, שלא להכנס בבחי' "מוציא דבה הוא כסיל"... [ומעוד סיבות ידועות].

ביום שני, לקראת ליל ל"ג לעומר, הגיעה הבשורה הקשה על פטירתו של האברך היקר ר' יוסף חיים בן חנה ז"ל,  שנולד בתוך ג"י הסמוכים ליום הכיפורים [י"ב תשרי תש"נ], ונטמן ביום ל"ג לעומר שהוא כמו פורים, [דלעולם ביום שחל פורים חל ל"ג לעומר כמ"ש בטוש"ע (סי' תכח), וכיפורים כמו פורים, ע' תקו"ז (תיקון כא) והרחבנו במק"א בס"ד], וזכה  לבחי' מה שאמרו רבותינו בר"ה (יא ע"א, וש"נ) "ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש, שנאמר את מספר ימיך אמלא". 

 

בסעודה שלישית דפרשת בהר בחקתי תשפ"ו, כאשר ערך רבינו שליט"א "מי שבירך" לכמה חולים, בא להזכיר את "יוסף חיים בן חנה", והסתכל לכיווני, ואז רמזתי בתנועת הפנים שכבר עלה לישיבה של מעלה... והוריד רבינו שליט"א את ראשו כמה שניות בצער גדול, ושוב אמר, "אני אשם בזה שלא התאמצתי עוד בתפלה"...

 

כל הנכתב כאן הוא חיזוק עצום בעניני בן אדם לחבירו, ללמוד מדרכיו של רבינו הגדול שליט"א, שכלל לא הכיר את החולה ואת הוריו, ולקח על עצמו להתפלל במסירות עבורו, וכן עביד עובדא בנפשיה כל ימיו עבור החולים הבאים לפתחו, ואינו מתייאש מן הרחמים, ומי יודע מה תיקן ומה פעל בשבועות אלו שהמשיכה הנשמה בקרבו, למרות תחזיות הרופאים שאמרו שאין להם הבנה איך גופו עדיין מחזיק...

 

החיזוק יהיה לע"נ ר' יוסף חיים בן חנה ז"ל - שהערב פקודת שבוע דיליה

 

"מתים יחיה אל ברוב חסדו

ברוך עדי עד שם תהלתו"

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה