בחדרו של הרב דב קוק: סיפורים נדירים ומרגשים על מסירותו להקמת בתים בישראל...

 

עסקת בפריה ורביה

 

הצצה מיוחדת ונדירה על

השתדלותו של קדוש ישראל ר' דב קוק שליט"א

בעניני שידוכין

 

אחת השאלות ששואלים את האדם בעלותו ליתן דין וחשבון, האם "עסקת בפריה ורביה" (שבת לא סע"א), רבינו המהרש"א שם מסביר, שלא מספיק מה שאדם מקיים לעצמו פו"ר, אלא גם צריך לעסוק בזה, דהיינו לשדך יתום ויתומה, [ודיבר בהווה, וה"ה לעסוק בשידוכין עבור כל מי שיש לו קושי לישא אשה].

 

בימים אלו זכינו לראות איך רבינו שליט"א מוסר את נפשו עבור שידוך של אחד החברים, ולמרות חולשתו הגדולה וצרידותו, עמד ודיבר כמה וכמה שעות עם הצדדים, כדי להקים את השידוך, וב"ה בשבוע שעבר באו הזוג בברית האירוסין הודות לפעולותיו העצומות של מרן שליט"א.

 

לאחרונה הגיע לחדרו של רבינו הגר"ד קוק שליט"א ידידי היקר רלי"ח שליט"א, [מקורבו של מרן שליט"א זה עשרות בשנים], וסיפר בדמעות...

 

כשאני הייתי בחור בן 19 באתי לרב וסיפרתי לו שאבא שלי לא יכול להגיע לחתונה שלי, הרב היה לומד עם תפלין של רש"י ור"ת יחד כאן למעלה בקומה של הקפה, הרב היה אז, וסיפרתי לו הכל...

 

הרב אמר לי אז, אבא שלך לא יכול לבא... אני יבא לחתונה שלך לשמח אותך... הרב הגיע מטבריה לחצור כדי לשמח אותי, זה לא היה קל...

 

וסיפרתי לרבינו שליט"א על אודות בחור מסויים שהיה נוכח בדיוק בחדרו של רבינו שליט"א, שהוריו ספרו לי כמה פעמים, שגם בזמן הנישואים שלהם היתה איזה בעיה עם הורי הכלה, וכמעט שנתבטלה החתונה, כי הורי הכלה לא הסכימו לחתונה זו, ואמר רבינו שליט"א לכלה דאז, לכי לחופה מתוך שמחה... אני יהיה במקום ההורים שלך...

 

הוסיף וסיפר הנער הנ"ל שהוא עצמו בא לעולם בזכות הוראתו בקדושה של מרן שליט"א, שלאחר שנולדו ג' ילדים בביתם, חשבו ההורים מסיבה מסויימת להמנע מהבאת ילדים לעולם, ואמר רבינו שליט"א לאביו, "תגיד לאשתך שהשלחן צריך שיהיה לו ארבע רגלים"... ואז נולד הנער הזה ונקרא שמו "דוד" שהוא "רגל רביעית במרכבה", וכעת הבחור הזה זכה להיות מקורב לרבינו שליט"א.

 

רבינו שליט"א התפעל מהדברים ואמר: אני לא זוכר את הפרטים הללו, אבל אם כמו שאתה אומר נראה לי שזה מחייב את הבחור הזה להתפלל עלי...

 

שוב סיפר ידידינו רלי"ח הנ"ל בפני רבינו שליט"א מה ששמע מר' עמוס גרידיש שליט"א שהיה לוקח את רבינו שליט"א לפני עשרות שנים בימי הפורים לבית הוריו ז"ל ולבית חמיו שליט"א.

 

פעם אחת כשהגיע רבינו שליט"א לבית אביו מהר"ר נחום קוק זצ"ל, אמו הרבנית שושנה ז"ל כבדה אותו לברך על אבטיח, ותוך כדי אכילתו, אמר לו אביו שיש לו איזה שאלה בעניני עגונות...

 

רבינו שליט"א ענה על אתר שיש פתרון לשאלה זו בתשובת החתם סופר, והרצה רבינו שליט"א את כל המהלך...

 

אביו הופתע מאד מבקיאותו של בנו שבגיל צעיר שלף תשובה ברורה בזמן שכבר עלתה השאלה לפני כמה חכמים זקנים ולא אמרו בה דבר...

 

רבינו שליט"א התבייש מאד והאבטיח נפל מידיו ופניו האדימו כאבטיח, ותוך כדי דיבור אמר לאביו בענות חן, הם בודאי למדו את דברי החת"ס, רק שעבר זמן רב מאז שלמדוהו, ואני למדתי את הדברים בדיוק לאחרונה...

 

ידוע הסיפור שבאו לפני רבינו ה"אור שמח" זיע"א ודברו בהתפעלות אודות זכרונו המבעית של רבינו ה"צפנת פענח" [מרוגטשוב] זיע"א, ואמר האור שמח, "הוא לא זכרן יוצא דופן... הוא לומד כל יום את כל התורה, וכל אדם זוכר את מה שהוא למד באותו יום"... [ובשביל להצליח ללמוד את כל הש"ס כל יום, צריך לחזור עליו כ"כ הרבה פעמים, עד שהוא שגור בפיו ובלבבו של אדם ומועף ביעף בחוש החושב כחולם החלום].

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה