כששחקן ענק כמו מייקל דאגלס פותח את הפה, כל התקשורת רועדת.
הוא לא שחקן שמפרסם סטורי ומוחק אחרי שעה. הוא לא כותב ציוץ עמום שאפשר לפרש לכל כיוון. מייקל דאגלס עמד מול מצלמות והבהיר חד וחלק: העולם איבד לגמרי את המצפן המוסרי שלו.
ישראל, הוא אמר, נמצאת בחזית המאבק. לא מאבק על שטח. לא מאבק על כוח. מאבק על הערכים של כל העולם המערבי. דמוקרטיה, חופש, זכויות אדם. כל הדברים שאנשים אוהבים לדבר עליהם בטוויטר אבל לא מוכנים להילחם בשבילם.
הוא דחה על הסף, בלי להניד עפעף, כל ניסיון להשוות בין צה"ל לארגוני טרור קיצוניים. השוואה כזו, הוא אמר, היא עלבון למציאות. צד אחד יורה טילים על אזרחים ומתחבא מאחורי ילדים. צד שני מתקשר לאזרחים לפני הפצצה ואומר להם לצאת. להשוות ביניהם זה לא ביקורת, זה עיוורון מוסרי.
ואז הוא אמר את המשפט שסיכם הכל: דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה בכוח. לא בפוסטים. לא בהצהרות. בכוח.
מייקל דאגלס הוא לא רק שחקן. הוא יהודי גאה שלא מתבייש, לא מתנצל, ולא מוריד את הראש. כשהוליווד שלמה שותקת מפחד, הוא עומד ישר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.