מרן רבי דב הכהן קוק שליט"א
אמונת התפלה
סוד "שבעת הרועים" בתפלת העמידה
אחד הגיע למרן ר' דב הכהן קוק שליט"א וביקש ברכה על נושא סבוך, הרב אמר לו שאין ביכולתו לברך על זה כרגע, וההוא הפציר שוב ושוב...
אמר לו מרן שליט"א, אתה מתנהג כאילו יש לי ברכה במגירה ואני לא רוצה להוציא לך... אני מנסה לעשות מה שאני יכול... רק שלא תמיד יש לי תשובה מיידית וברכה מיידית, וכי זה תלוי בי...
אחד הנוכחים אמר לרבינו שליט"א, אבל האדם הזה מאמין שיש לרב כח לענות מיד על כל דבר והכל כן נמצא במגירה....
אמר לו מרן שליט"א, מי שמאמין ככה, אז הוא משובש, הוא לא מאמין בבורא עולם... מי שחושב שהכל זה "פטנטים", הוא חסר בעיקרי האמונה... וסימן שגם כשהוא מתפלל הוא לא באמת מתפלל...
התפלה לבורא עולם מתוך אמונה יש בה כח להשיג הכל, אבל צריך בשביל זה מאמץ מחשבתי עמוק ועבודה רצופה של האדם כל הזמן, מי שמדבר בשטחיות כזה, חסר לו בכללות בכל האמונה ובעולם התפלה...
ומתוך הדברים הללו
הנני להביא כאן ענין חשוב בנושא כח התפלה:
הנה ידוע מה שכתבו בספרים, דג' ברכות ראשונות שבתפלה הם כנגד "אברהם יצחק ויעקב" שמוזכרים בפרטות בראש התפלה, "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" - והם בסוד "האל הגדול הגיבור והנורא" דבתרייהו, [ואולי גם כנגד "עוזר ומושיע ומגן" שבסיפא], וביאור סדר הברכות כדלהלן.
ברכת "מגן אברהם" לקבל "אברהם אבינו" שהוא "ראש לאבות" שנאמר בו (בראשית טו, א) "אנכי מגן לך" וכו'.
וברכת "מחיה המתים" כנגד יצחק אבינו וכמבואר בפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ, פָּרְחָה וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וְאָמַר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, חָזְרָה הַנֶּפֶשׁ לְגוּפוֹ וְהִתִּירוֹ וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְרָאָה יִצְחָק תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַמֵּתִים עֲתִידִין לְהֵחָיוֹת, בְּאוֹתָה שָׁעָה פָּתַח וְאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים", [ואותיות "יצחק" - "קץ חי" להורות על תחה"מ כמבואר בתיקוני הזהר].
וברכת "האל הקדוש" כנגד "יעקב אבינו" שנאמר בו (ישעיהו כט, כג) "והקדישו את קדוש יעקב", ובו סוד "כחי וראשית אוני" של הקדושה כמ"ש ביבמות (עו ע"א).
שאלתי את מרן הגר"ד קוק שליט"א האם גם ג' אחרונות הם לעומת ג' אבות, וכדלהלן:
ברכת "רצה" שבה ענין העבודה - כנגד אברהם שהוא לעומת "כהן", כידוע דג' אבות כנגד כהן [אברהם] לוי [יצחק] ישראל [יעקב].
וברכת "מודים" שבו ענין "החיים יודוך" - כנגד "קץ חי" דיצחק הנ"ל.
וברכת "שים שלום" שבו גאולה ומשיח לעומת גילוי קץ שביקש יעקב בעיתוי ברכותיו, וכן בסוד וברכנו אבינו כולנו כאחד וכו', אחד גי' י"ג של יעקב וי"ב שבטי יה, וכן י"ג עלי השושנה לקבל י"ב שבטים ותרי דיוסף, וסיום הברכה "המברך את עמו ישראל" רומזת ליעקב שנקרא "ישראל".
וכה אמר מרן שליט"א
ג' אחרונות הם כנגד משה אהרן ויוסף [נצח הוד יסוד]...
ברכת "רצה" כנגד "משה" שהוא בגימטריא "רצון" [כתוכן "ותהי לרצון" שבברכת רצה], ובעבודה כתיב (ויקרא א, ג) "יקריב אותו לרצונו", וכתיב נמי (שמות יט, ה) "לרצנכם תזבחהו", והוא שורש מנין משה הנ"ל, ונוסף גם מאי דאיתא בזבחים (קא ע"ב, קב ע"א) דלכו"ע שימש משה ככהן גדול בשבעת ימי המילואים, ואיפלגו אי משה היה כהן גם לאחמ"כ, [ולא נפסקה כהונה אלא מזרעו], או דלאחר ז"י המילואים פסקה כהונה גם ממנו. ע"ש. [וע"ע במדרש שמות רבה (פרשה לז סי' א), ובזה"ק פר' תרומה (דקמ"ח סע"א). ואיתא במדרש ויקרא רבה (פרשה יא סי' ו), כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר, לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה, הה"ד משה ואהרן בכהניו. ואכמ"ל].
וברכת "מודים" כנגד מידת "הוד" של "אהרן" הכהן, ולכן היא מסיימת במילים "ולך נאה להודות", [ותולדתה - ברכת כהנים בקדושתו של אהרן].
וברכת "שים שלום" כנגד "יוסף" שמידתו "יסוד" ו"שלום" היינו יסוד כידוע בכתבי רבינו האריז"ל וגוריו בכמה ענינים, וכן מצינו בשבת (קנב ע"א) דאבר המכוון כנגד ספירת היסוד נקרא "משים שלום בבית", וכן כתיב ביוסף (בראשית לז, יד) "לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן", וכן למנהג האשכנזים שאומרים "שלום רב" [במקום שים שלום] הלא ביוסף כתיב (בראשית מא, מט) "ויצבר יוסף בר" שהם אותיות רב של "רב תבואות בכח שור" (משלי יד, ד).
שאלתי את מרן שליט"א, אם כן איפה חסר לנו רק את "דוד" בכדי להשלים את "שבעת הרועים" בברכות [דרישא וסיפא של] התפלה, [מלבד "צמח דוד" שבתוך י"ג אמצעיות].
ואמר רבינו שליט"א, דוד אין לו ברכה בפנ"ע כי הוא עצמו גדר התפלה, וכמו שאמר בתהלים (קט, ד) "ואני תפלה", וכתיב נמי (ישעיהו נו, ז) "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים", והלא יסוד בית ראשון ע"י דוד המלך.
והוסיף מרן שליט"א, מה שאמרת שגם ג' אחרונות כנגד ג' אבות, יש בזה בודאי מן האמת, שהרי קו חג"ת הוא כנגד קו נה"י הנ"ל.
ואתה הלומד הנעים שים את לבך, כי בחג הסוכות יש לכל יהודי ליווי מיוחד של ז' אושפזין עילאין קדישין, וכן בחג הפסח [שהם שווה עם סוכות בגזירת ט"ו ט"ו] נפקי ז' שבועות של ספיה"ע שהם גם כנגד שבעת הרועים, וכידוע בסוד כוונות הספירות בימים אלו, [וידוע מה שאמרו בספרים שאין אושפיזין בפסח כמו בסוכות, כיון שהם באים רק ל"דירת עראי", ולאור הנ"ל איכא כעין תולדת הנ"ל בימים שבין פסח לעצרת, ויתכן שגם בפסח עצמו איכא בחי' ז' אושפיזין. ואכמ"ל], אך בקושטא הארת ימים אלו ממשיכה כל השנה כולה, ובכל יום יש לאדם זכות ג' פעמים לברך את הברכות שבהם השפעת ז' הרועים, והעיקר לכוין ולהאמין בכל זה.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.