על יום השואה - העצמאות
מפי קדשו של מרן הגר"ד הכהן קוק שליט"א
קלקול יום העצמאות
א. תכונת ה"עצם" של עם ישראל היא מה שנאמר בפסוק, "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", שהיא העצמאות הרוחנית הקדושה היותר מוחלטת.
ובשעת קלקול - משתמש הסט"א בכח החזק הזה אשר הוא טבוע בכל איש ישראל, לצורך בקשת עצמאות גשמית של גוף ו"כחי ועוצם ידי", ובזה הוא מבקש להכהות את הכח הפנימי של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
וכבר אמרו במדרש רבה (פ' כי תשא פרשה מב סי' ט) בענין גבורת דורו של שמד "או יהודי או צלוב", שעם ישראל מוסרים נפשם להצלב אם המלכויות לא נותנים להם להשאר בקדושת יהדותם, וזוהי העצמאות המקורית.
וכל תיקון "מלכות ישראל" הוא רק בתורת משמש לעצמאות הרוחנית של גבורת "הן עם לבדד ישכון" הנ"ל, עד כדי מסירות נפש כנגד כל גזירות השמד.
ומכיון שעצמאות מקולקלת זו באה לפגוע בכח הפנימי הקדוש של עמידת דורו של שמד הנ"ל, ממילא היא מביאה את התוצאה ההפוכה מגבורת הנפש של או יהודי או צלוב – שהיא העצמאות המתוקנת, ונעשה קלקול של פעולה הפוכה שהוא בקשת "שמד עצמי", ולא רק ביטול ההתנגדות לו, דכל היכא שנגנב כח העצמאות הזה מידי כח הקדושה, הופך הוא באותה מידה לכלי ביד הטומאה.
קלקול אמירת הלל ביום ההוא
ב. וקלקול אמירת הלל באותו יום הוא כעין הנ"ל, שהופכים את כח קדושת ההודאה על הנסים שתקנו ישראל בגמ' שלהי פסחים – להודאה על קלקול, ובזה נפגע כח ההודאה הקדוש, שאינו מתקיים בדברים הדרושים הודאה דבר יום ביומו.
יכה יוסי את יוסי
ג. ומצינו בגלות מצרים ענין הפקדת שוטרים מישראל על עבודת פרך, וזהו חומר מיוחד באיכות השעבוד הידוע, ובפרט בשואה האחרונה שהושקע כח מיוחד להשתמש ביהודים להשמדת אחיהם.
וכעין מה שאמרו חז"ל בכשדים שהיו מניחים תינוק בחיק אמו ואומרים לאביו קום שחטהו.
וזהו שיעור היותר מופלג בחומר האכזריות, וחומר הגזירה מתבטא בזה שיכול האויב לכוף את היהודי לעשות בכח שלו את היפך הרגשתו.
וחומרא יתירה יש כאן, שכביכול אין צריך לכח חיצוני לכלות את ישראל, שבזה מתפרש שהם קיימים, אלא הם ח"ו מכלים את עצמם, כאילו אין להם שום קיום עצמי ח"ו.
וכן הוא בחומר הגלות האחרון שנאמר בו "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" – למימרא שנשבר ח"ו הקיום העצמי, וכבר אין צריך לאויב חיצוני שיבא ויהרוס.
ובפרט בגזירה האחרונה של גלות הערב רב להשמדה רוחנית עצמית, וכולל בתוכו כפייה על עבירות, במקום כח הכפיה הקדוש של "כופין על המצות".
וזהו חומר הגלות שלנו כאן בא"י תחת ממשלת הרשע, אשר מורה על החומר הגדול בחולשה הרוחנית, ואע"פ שחומר הגזירות וכפיית השמד כשלעצמן, קלים ופחותים הם ודאי לעומת גזירות הגויים בדורו של שמד, אבל חומר המצב של החולשה העצמית, מסתמן בגזירות קלות של ערב רב מתוך ישראל – יותר מזמן של גזירות קשות מצד העכו"ם. [כל הסעיפים הנ"ל מלשונו של רבינו שליט"א בספר "ויצא יצחק לשוח" (עמ' 129) עם שינויי עריכה קלים לתועלת הלומדים].
מדינ'ה של גיהנם
ד. שאלתי את רבינו שליט"א אודות הראי"ה קוק והגרי"מ חרל"פ שהיו נוראים בקדושתם ובצדקותם כנודע, ואמרו דברים נלהבים בענין תקומת המדינה, והשיבני הרב על אתר, אם הראי"ה זיע"א והרב חרל"פ היו נמצאים אתנו עכשיו, הם היו עושים את יום העצמאות "יום אבל לאומי".
חילולי שבת וישוב א"י
ה. אמר רבינו שליט"א, ארץ ישראל פגועה מאד מכל חילולי השבת שיש כאן, וראשי הממשל כולם מחללי שבת, וחוקים נגד השבת צצים להם בכל רגע בשם הדמוקרטיה וכו', ומסתברא טובא שהיה עדיף עם חילולי שבת כאלו להשאר בחו"ל, ולא לבא ולפגוע כל כך בא"י המקודשת. [וידוע כעין זה מהתשב"ץ קטן (סי' תקנט) דעבירה בא"י יש עליה עונש יותר מעבירה בחו"ל, כי א"י היא פלטין של מלך. ועמש"כ בס' פאת השלחן (פ"א סי"ג). וילע"ד. וע"ע שער החצר (סי' עא), ובס' "אם הבנים שמחה" (עמ' קנז)].
הבוחר בתורה
ו. למרות שרבינו שליט"א מחייב בתקף על כל אחד להצביע בבחירות, ומוכיח בשבט פיו את מי שאינו עושה כן, [ולמרות שבאו מתנגדי ההצבעה והסבירו את שיטתם, הרב פרך את דברי כולם, ולא הסכים לדבריהם כלל, ומ"מ], אין זה אומר שיש לו איזה זיקה לכל עניני המדינה השקרית הזאת, ואדרבה הוא רחוק מכל עניני ממסד ומדיניות, וכל זה נעשה מתוך הכרח לאור המצב העגום שלא להרבות בחילול ה' ושלא לתת יד למניפים דגל בפרהסיא על ה' ועל משיחו, וכל שיש בידינו למעוטי תיפלה - עבדינן.
תחנון, הלל, שהחיינו?
ז. לכן, דעת רבינו שליט"א שאין אומרים הלל ביום זה, והחושבים לומר הלל מדברים דברי הבל, וכמבואר בתשו' יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' מא), וכ"ש שאין לברך שהחיינו על יום זה (וע"ש ביבי"א סי' מב), ואדרבה יותר היה מתאים לברך "דיין האמת".
ורבינו שליט"א אומר תחנון כרגיל, ואדרבה ביום זה יש להרבות בתחנון טפי משאר יומי. ובשנה שעברה [תשפ"ה] אמר רבינו שליט"א שלא יעשו ניגונים בתפלת ערבית של יום אידם [ליל העצמאות] הגם שרגיל בניגון לעורר רגשי קדשבתפלתה ולעורר הכוונה, ואתמול בלילה אמר, שאמנם היום הזה הוא כמו יום תשעה באב, אך לענין הניגון "פלגינן", כיון שהוא כאוכל נפש עבור כוונתו בתפלה.
ורבים מגדולי ישראל היו אומרים תחנון בתפלה ביום זה, וכך היה עושה זקן המקובלים מהר"ר יצחק כדורי זצוק"ל כאשר העיד בנו ר' דוד ז"ל, וכן נהג והנהיג מהר"ר יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף". וכן עשה רבינו מצליח מאזוז הי"ד, כאשר העיד בנו הגאון נאמ"ן זצ"ל. וכן עושים עד היום ברוב ככל הישיבות ובתי המדרש.
ומרן חכם עובדיה זיע"א היה משתדל שתהיה לו סנדקאות באותו יום, ובשנים מסויימות היה מתפלל עם הלומדים בישיבת חזו"ע, ושם היו אומרים תחנון. ובזקנותו גם אם לא היה סנדק, לא היה אומר תחנון, והיה מתבטא לפעמים, "אני כמו בן גוריון, לא היה אומר תחנון ולא הלל"... [ראה מה שכתב בס' הנחמד "עבודת עובדיה" (עמ' רג). ואכמ"ל]. ולא היה מנהיג כן בכל מקום, והעיד ידידינו רד"ש נקי שליט"א שבשנים קדמוניות היה הגרע"י בא להתפלל בחזו"ע, ושם אמרו תחנון ביום ההוא.
והחזו"א זיע"א - גם אם היתה לו סנדקאות ביום זה, היה אומר תחנון. וצריך להזהר מויכוחים ומחלוקות בענין זה, דנפילת אפים ע"פ הפשט היא רשות, ומריבה ומחלוקת ושנאה היא עבירה פלילית, וידוע (מעשה איש ח"ד עמ' קי) שבישיבת פוניב'ז ביקש הגר"י כהנמן זצוק"ל שלא יאמרו תחנון ביום העצמאות, ונתעוררה מהומה על זה, והלכו לחזו"א ואמר להם להזהר בכבודו שהוא המחזיר עטרה לישנה בדור זה. וכל ערום יעשה בדעת.
גדול המחטיאו
ח. רבינו שליט"א התבטא רבות לאחרונה שגם אם ינצחו את אויבי ישראל, הלא המה, איראן וגרורותיה, חמאס וחיזבאלה וכו', עדיין אין השמחה שלימה, והלב דואב וכואב טובא, כי עדיין מרקד בתוכינו האויב הגדול הוא ה"ערב רב" המצער את גופם ונפשם של ישראל קדושים, ואורב בכל צד ופנה להרוס את קדושת השבת והתורה, ורומסים את שוחרי קדושת הארץ בבתי כלא, וכו' וכו'. ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם במהרה בימינו.
קידוש וחילול
ט. זכורני בתקופת בחירות סוערת שביקשו מלשכת "ביבי נתניהו" להכניס את ראש הממשלה לחדרו של מרן שליט"א, וכמה מהסובבים אמרו שיכול להיות מזה קידוש ה' גדול, ורבינו שליט"א יוכל לומר איזה דברים שברצונו שיתפרסם בכל העולם וכו'. ורבינו שליט"א סירב בכל תוקף, באומרו, הגם שיש בזה חיזוק מסויים לכח צד "ימין" [שהוא יותר טוב מרשעי השמאל], אך כח הקלקול כאן גדול יותר, שיכול להווצר תמונת מצב שאני מביע שאט נפש וחיבה לדמות שאין לה שום זיקה בקושטא לבורא עולם, ומה שאתם חושבים שיכול להיות קידוש ה' גדול, הלא ידעתם שהם חותכים ומעלימים כל מה שהם רוצים, ולבסוף לא ישאר זכר משום דבר רק התמונה להנציח את הקשר של רה"מ עם רב בישראל...
יום השואה האמתי
י. כבר פרסמנו פעם את דברי רבינו שליט"א בגנות מה שקבעו את יום השואה בחדש ניסן שההספד אסור בו, [ע"ש בהרחבה מפי ספרים וסופרים של דור קודם], ואמר רבינו שליט"א, אם היו שואלים אותי מתי הוא יום השואה, הייתי מציע את יום העצמאות, שמדינה זו עשתה שואה גדולה והרס רוחני מאין כמותו כידוע מה שעוללו בילדי תימן וכן בכל עולי הגולה שבאו קדושים וטהורים, וכבר דור הבא אחריהם נעשו כמעט כמו גויים. והדברים ידועים לכל מי שאינו מחפש לכסות את השמש בכברה.
וזה שנים רבות שרבינו שליט"א צם ביום זה כבר מהלילה כמו ת"ב, ואמר, שאם כל ישראל היו צמים ביום זה, כבר היה נגלה עלינו משיח צדקינו.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.