את המחזות של מריבות אדמורי"ם חסידיהם ראשי ישיבות ורבנים רואים תמידין כסידרן הרבה שנים, רשימת המריבות ארוכה ומעייפת, הסיבה למצב הזה הוא האגו של האדמורי"ם הרבנים ואחרים, מפקירים את החינוך מהווים דוגמא רעה לחסידים ולתלמידים וגוררים חילול ה' נוראי לציבור החרדי הסובל מהם סבל נורא, במיוחד כאשר צעירים שומעים על הקורה והם מתפלאים היתכן מי שאמורים להוות סמל ודוגמא לחינוך הדור הבא מתנהגים ככה. יחידים הם מי שמסוגלים ויכולים לשלוט על עצמם ברגעים כאלו ומונעים חילול ה'
השבוע ראינו שתי אירועי שמחות אבל בצורה הפוכה, מדובר במי שלא אוהבים אלו את אלו, עד כדי איבה ממש, במקום אחד ידעו להתגבר על המשקעים והגיעו לשמחות לפחות כלפי חוץ שיחקו את המשחק נכון ומנעו חילול ה', ובמקום האחר יריבות קשה אירועים נפרדים, וחילול ה' נורא
מדובר בבר מצוה ובווארט. הבר מצוה בויזניץ נכד לאדמורי''ם מסרט ומבני ברק, צד אחד מחיפה לא הסכים בשום אופן לערוך בר מצוה משותפת לנכד יחד עם הסבא מבני ברק, לכן החליטו כי מחלקים את הבר מצוה, אחד לחסידים בבני ברק ואחר לחסידים מחיפה. ומאחר ומדובר היה בשושן פורים האדמו''ר מבני ברק ערך את הטיש של שושן פורים יחד עם הבר מצוה, דבר שיכל לעבור בשקט לולא שהיה צד אחר במשחק הזה
הסבא מחיפה ערך בר מצוה משלו בלי הסבא מבני ברק ובלי חסידיו, אבל שם התפוצצה השמחה בגלל מריבות פנימיות, הרבי עזב את הבר מצוה, וכך נודע לציבור על הבר מצוה שנערכה יומיים קודם לכן בבני ברק
מנגד תופתעו ותתקשו להאמין במיוחד למי שבקיאים ביחסי שתי הרבנים הללו. מדובר בבחור שהתארס והוא נכד לראשונים לציון מצד אחד הרב עמאר ומן העבר האחר הרב יצחק יוסף שבין השניים עבר חתול שחור כאשר הרב עמאר נסע לחו"ל לאחר שהרב יצחק יוסף החל לכהן כראשון לציון ולא אהב שהרב עמאר בחוץ לארץ מכנה עצמו 'ראשון לציון'. הרב יצחק יוסף רצה שרק הוא יכהן בתואר הזה ולא אף אחד אחר. הרב עמאר טען שגם קודמיו השתמשו ומשתמשים בתואר הזה בכל מקום ומדוע הוא שונה. אבל הרב יצחק יוסף לחם שרק הוא בעל התואר הזה ובין השניים פרצה מחלוקת שאליה הוסיפו מחלוקות אחרים שהיו שנים קודם לכן אז נשבע הרב יצחק יוסף שילחם במחותנו הרב עמאר עד חורמה
הציבור כולו המתין לראות מה יקרה ב'ווארט' לנכד המשותף והאם הרב יצחק יוסף יחרים את האירוע, ולהפתעת הכל הרב יצחק יוסף הופיע לשמחה ואף לחץ את ידי מחותנו הרב עמאר ולפחות כלפי חוץ קידשו שם שמים. נכון שהגבאים של הצדדים פגעו זה בזה אבל זה חלק מהפוליטיקה אי אפשר למנוע זאת. תמונות איך ששני הרבנים לוחצים ידיים התפרסמו והוכיחו שלמרות השנאה ביניהם אפשר להתגבר ולפחות כלפי חוץ לשחק אותה נכון
עד היום הזה הרבה שמחות של רבנים אדמורי"ם וראשי ישיבות נמצא את מי שלא ידרוך זה אצל האחר או שימתין עד שהשני ייצא. עושים 'שבע ברכות' מיוחדים למי שאינם יכולים לבא לשמחה מפני שלא יישבו יחד עם האדמו"ר או הרב האחר. השבוע למדנו שזה עדיין כך, אבל מאידך למדנו שאפשר גם אחרת, ועדיף היה שלפחות כלפי חוץ ישחקו 'שלום' ויבואו לשמחות. בעבר ידענו כי היריבים האידיאולוגיים הקשים ביותר בשמחות כיבדו זה את זה. חבל שרבנים ואדמורי"ם לא למדו זאת
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.