אתחלתא דגאולה - 2026
המדריך למשתמש: כך תנהגו בשעת מלחמה...
00:00 – החיסול הדרמטי
הודעה מתפרצת: חוסל בכיר המערך המקביל של "ארגון היורים", מוחמד אל-מסלוואיי מוסטבה חבידאן. הרשת גועשת. "סוף סוף!", כותב גולש בטוויטר, "המן הרשע קיבל את שלו". פרשנים מסבירים שזהו "שינוי משוואה" וכי חבידאן היה המוח, הלב והלבלב של הטרור (המהדרין הוסיפו עוד כמה איברים פנימיים שאפילו טובי המדענים לא פיענחו את תפקידם). עם ישראל הולך לישון עם חיוך של ניצחון.
08:00 – בוקר של "לשטח"
הפאנל באולפן מאוחד: "צריך לשטח אותם פעם אחת ולתמיד. לגמור עם זה עד הסוף". הציבור דורש כניסה קרקעית, ימית ואווירית בו-זמנית ובכל המימדים. "די להססנות!" זועקות הכותרות.
10:00 – ה"בום" והתפנית
נפילה במרכז. 7 הרוגים ו-50 פצועים. פתאום הטון משתנה: "אוף, הנתניהו הזה, כל פעם מתחיל מלחמות מיותרות". בטוויטר כבר מסבירים שהם "לא כאלה גרועים", ושאולי אם פשוט נניח להם או נעשה עסקה, הכל ייפתר. "אי אפשר לגמור את זה אחת ולתמיד, זה בלוף. צריך רק לטפטף להם מדי פעם ולהזכיר מי בעל הבית".
12:00 – "סגירת המעגל" הראשונה
דובר צה"ל בתיעוד מפוקסל שחור-לבן: המחבל ששיגר את הטיל חוסל תוך כדי שהוא אוכל פלאפל. "ידינו הארוכה תגיע לכל מקום", מצהירים גורמי הביטחון בפאתוס. הציבור שוב באקסטזה: "אין על צה"ל, סגרנו חשבון!".
14:00 – האיום
ארגון הטרור מוציא הודעה: "הפשע של חיסול הבכיר לא יעבור בשתיקה". הפרשנים באולפן: "הם מורתעים, הם רק מדברים".
16:00 – "חחח הכל נופל להם"
אזעקות בכל הארץ. בומים על קוליים. אין נפגעים. הרשתות החברתיות מתפוצצות מצחוק: "חחח הם לא מצליחים להתרומם", "צה"ל גומר אותם", "זה רק שאלה של מתי". הביטחון העצמי בשיא, האזרחים חוזרים על מסרי הניצחון בהתלהבות של אוהדי כדורגל בדרבי.
18:00 – הקפה של ראש הממשלה
ראש הממשלה מגיע לזירת הנפילה (שבר טיל מתפצל שהתפצל, למקרה שתהיתם). הוא מתקבל בהערצה על ידי השכנים, ואפילו יושב לקפה אצל השכן בקומה א'. "אין עליו, משהו של פעם בדור, עושה להם בית ספר", מלחששים מאחוריו. רה"מ נעמד מול המצלמות: "אמנם זה לא יורט והנחיתי לתחקר, אבל אנחנו עם יד על ההדק ואויבינו יתחרטו".
20:00 – "סגירת המעגל" השנייה (והמרגשת)
עדכון דרמטי: חוסל אחמד חדיף מאדי קולהסה, שהיה מעורב בפיגוע ב-2001. שר הביטחון: "סגירת מעגל! מי שחשב שיברח למדינה אחרת – טעה". אשת הנרצח מהפיגוע ההוא, ששכלה כבר חצי משפחה במלחמות קודמות, עולה לשידור בדמעות: "אני רועדת, ידעתי שצה"ל לא יאכזב. עם ישראל חי! צריך ללכת עד הסוף".
21:00 – המומחה לענייני ערבים
צבי ירמאלי עולה לשידור ומנתח את אילן היוחסין של המחבל המחוסל עד המאה ה-19. "אחותו מצד אימו נהרגה בטעות ב-95' ומאז הוא בנקמה. אין דבר כזה ערבים עם שלום, רק כוח הם מבינים". הוא מסביר ששום שטח לא יעזור, רק "רטוריקה של עוצמה" – בניגוד לרפיסות של שנות ה-70. הוא מסיים בסיפוק על התרגיל המבריק שגרם למחבל לצאת מהבית בדיוק כשהכטב"ם עבר שם.
22:00 – "צבע אדום" וחוזר חלילה
הראיון נקטע. המראיין: "סליחה, אני חייב לעצור. יש צבע אדום ברוב חלקי הארץ. למה כתוב 'רוב'? למה לא כותבים ערים?! זה מחדל!". במקביל הוא מקריא את הודעת הארגון: "המאבק יעלה מדרגה עד שהכובשים יעזבו".
22:15 – הדרמה באולפנים: "מי אשם ב'רוב'?"
המגיש בטלוויזיה דופק על השולחן: "אני לא מבין, פיקוד העורף מוציא הודעה על 'צבע אדום ברוב חלקי הארץ' – מה זה 'רוב'? המקרר שלי בפתח תקווה נחשב בתוך הרוב או במיעוט? מחדל! אנשים לא יודעים אם להיכנס לממ"ד או להמשיך לטגן שניצלים!".
חמש דקות אחר כך יוצאת אפליקציה חדשה שמתקנת את ה"מחדל" ושולחת התראות לפי רחובות ומספרי בתים. "עכשיו אפשר למות בשקט, לפחות אנחנו יודעים שזה אצל השכן ממול", כותב מישהו בטוקבק.
23:00 – המומחה לענייני ערבים (חלק ב'): "הגניאולוגיה של הטרור"
הפרשן צבי ירמאלי חוזר לאולפן עם לוח מחיק. "תראו," הוא מסביר בטון של פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטה קולומביאנית, "המחבל שחוסל ב-20:00, אחמד חדיף מאדי קולהסה, הוא לא סתם מחבל. סבא שלו היה מוכר תאנים ביפו ב-1948 שחשב שהפקיעו לו דונם. הבן שלו עבר לארגון 'האחים המעודדים' ב-1995 כי הוא טען שהחמור שלו מת מאש צה"ל. הם משפחה של נקמות. אין שם מושג של שלום, רק 'סולחה' – וסולחה בערבית זה בעצם 'אנחנו ננוח ואז נחזור עם רקטות גדולות יותר'". המראיין מהנהן בהסכמה עמוקה: "אז מה שאתה אומר זה שצריך להחליף את הרקטוריקה?". ירמאלי: "בדיוק. צריך לדבר אליהם בשפה שהם מבינים – שפת ה'סגירת מעגל' עם טאץ' של כטב"ם".
01:00 – הוואטסאפ המשפחתי: "ישראל מנצחת!"
הדודה שולחת סרטון של יירוט בצירוף 50 אימוג'ים של דגלי ישראל, לבבות ויד-עושה-שריר. "ראיתם איזה יופי? צה"ל גומררררררררר אותם! חחח כל התילים שלהם נופלים בים, הם לא מצליחים לפגוע אפילו בזבוב".
האחיין מהמילואים עונה: "דודה, אני פה בבוץ בצאלים, תשלחי פחות אימוג'ים ויותר סיגריות".
הדודה: "גיבווווווווור שלנו! אלוף המדינה! סוגרים עליהם את המעגלים! עוד מעט זה נגמר!".
03:00 – שוב "הבכיר" (והפעם זה באמת בכיר)
הודעה מדובר צה"ל: "הלילה, במבצע משולב של חיל האוויר, המודיעין ויחידת הכלבנים, חוסל סגן ראש מערך הלוגיסטיקה של 'ארגון היורים', האיש שאחראי על הברחת הברגים לרקטות".
העם מתעורר לחדשות: "יופי! עכשיו אין להם ברגים! הם יצטרכו להדביק את הרקטות עם סלוטייפ!".
07:00 – בוקר של "חשבון נפש" (זמני בלבד)
ברדיו פותחים את הבוקר עם שיר שקט. הפרשן הצבאי בטון מודאג: "האם החיסול של סגן ראש מערך הברגים היה שווה את המטח של אתמול? האם אנחנו לא משחקים לידיים שלהם?".
תוך 20 דקות עולה מאזין לשידור: "מה זה השטויות האלה? להשטיח! להחריב! למחוק! מה זה 'חשבון נפש'? המעגל עוד לא סגור מספיק!".
10:00 – הטקס: "קפה ואיומים"
ראש הממשלה שוב מגיע לשטח, הפעם לבית של האשת-נרצח-מ-2001. הוא מחבק אותה מול המצלמות (היא שכחה לרגע שהיא דתיה ומחזירה חיבוק). "הבטחתי לך שנסגור את המעגל, וסגרנו", הוא אומר בפאתוס. "אויבינו צריכים לדעת – מי שפוגע בישראלי לפני 25 שנה, שלא יתכנן תוכניות לפנסיה".
הציבור בבית מתרגש: "איזה מנהיג, זוכר כל פיגוע מ-2001. זה משהו של פעם במיליארד שנה".
12:00 – המעגל נפתח מחדש
הודעה בטלגרם של ארגון הטרור: "בתגובה לחיסול של האחראי על הברגים, אנחנו נשגר טילים עם מסמרים".
המראיין באולפן: "חברים, אנחנו נכנסים לשעות גורליות. האם זו הסלמה או רק 'תגובה מדודה'?".
צבי ירמאלי עולה שוב: "זה לא זה ולא זה. זה פשוט המשפחה של מאדי קולהסה שמנסה להוכיח שהם עדיין בעניינים. תנו לי חצי שעה ואני מוצא לכם גם את הדוד שלהם שגר בירדן ומכין מטענים ממטעני נייד".
המדריך למשתמש: כך תנהגו בשעת מלחמה... | הגירסה החרדית
00:00 – אופוריית ה"מחיית עמלק"
הודעה: חוסל חבידאן. השכונה בטירוף. "ממש מחיית עמלק!", זועק הדרשן בשיעור לילי לקומץ השומעים ולרבבות הצפיות הקנויות ביוטיוב, "רבותיי, שימו לב! 'מוחמד אל-מסלוואיי' בגימטריה זה 'עת הגאולה' (עם הכולל ועוד 4 שזה מספר הכנפיים של הכטב"ם). זה לא כוחי ועוצם ידי, זה הכל הכנה למחיית עמלק!". בישיבה ספרדית סמוכה הבחורים מנצלים סיום מסכת כדי לרקוד "מחה תמחה" במנגינה של הגוראים ניצולי המחנות, והתחושה היא שצה"ל הוא בעצם זרוע של ישיבת פוניבז'.
08:00 – נס הסטטיסטיקה
המרצה ישראל נגילווסר עולה לרדיו: "רבותיי, עשיתי חשבון. לפי כמות הטילים והזווית של הרוח, הסיכוי שלא היו נפגעים בלילה הוא 1 למיליארד. זה נס גלוי! סטטיסטית, אנחנו כבר בבית המקדש. תורה מגנא, תורה מצלא!".
10:00 – הנפילה ו"חורבן הבית"
בום. נפילה עם נפגעים. הלופ מתהפך ב-180 מעלות.
הפאשקווילים יוצאים מהדפוס עוד לפני שמתנדב הצלה הראשון הגיע לזירה: "אוי לנו! למה זה קרה? כי נתניהו לא אמר 'בעזרת השם' 7 פעמים בנאום. כי יש 'כוחי ועוצם ידי'. בגלל רדיפת עולם התורה והגזירות על התקציבים – השמירה הסתלקה!".
12:00 – הניתוק הגדול: "מי זו המדינה בכלל?"
באולפן החרדי הטון משתנה לציניות של "היינו פה קודם": "האמת? אף פעם לא היינו חלק מהמדינה הזאת. אנחנו לא חלק ממנה ולא נהיה. הרי הרב שך כבר אמר בזמנו ש'הם' (החילונים) לא מבינים מה זה יהדות, אז למה אנחנו מופתעים שהמערכות שלהם קורסות? מי סומך על הצבא? אנחנו סומכים רק על דף גמרא!".
14:00 – "סגירת המעגל" (הניגון חוזר)
הודעה: המחבל מ-2001 חוסל. פתאום המדינה שוב "שלנו".
"ידינו הארוכה!", צועקים בקו הנייעס. אשת הנרצח עולה לשידור: "סגירת מעגל! ידעתי שצה"ל לא יאכזב!". פתאום שוכחים את הרב שך וחוזרים ל"עם ישראל חי" ו"ללכת עד הסוף". "צריך להשתדל!", מסבירים בכולל, "זה אירוע תנ"כי!".
16:00 – "חחח הכל נופל להם"
מטח של 100 רקטות. הכל מיורט. "חחחח ה' נלחם לכם ואתם תחרישון!", כותבים בקבוצת הצ'אט של נערי המפלגה שטרם עברו למוגן ומתכתבים מהשיואמי העלוב 'השקפה טהורה בדרך רבותינו הדגולים'. "צה"ל גומר אותם, מחסלים אותם, הציד בעיצומו!". הביטחון ב"כוחי ועוצם ידי" (במסווה של "זכות התורה") חוזר לשיא.
18:00 – הקפה והחנופה
ראש הממשלה מגיע לעיר חרדית, יושב לקפה עם השכן. "אין עליו, הוא משהו של פעם בדור", לוחשים החסידים שנדחקים מאחורי הגדר לחזות בהוד פניו. "הוא עוד יחזור בתשובה, תראו איך הוא לוחץ יד לרב". הכל נשכח – הגזירות, הרדיפות והניתוק. "הוא יראה להם מה זה סגירת מעגל!".
21:00 – אליהו פליידר והגניאולוגיה של המחדל
אליהו פליידר מסביר בתפוצת המייל שלו: "הנפילה בעיר --- קרתה בדיוק בגלל שביזו שם את הרב --- לפני שבוע. השמיים לא שותקים!". הוא ממשיך להסביר על המשפחה של המחבל שחוסל, תוך שהוא מזכיר ש"הכל בגלל ביטול תורה בבין הזמנים".
23:00 – הלופ נסגר (כדי להיפתח)
אזעקה. צבע אדום ב"רוב חלקי הארץ". המראיין החרדי שוב זועם: "מה זה רוב? שוב המדינה הציונית הזאת מזלזלת בנו! אנחנו לא חלק מהם בכלל!".
בחור ישיבה סוגר את הגמרא ורץ לממ"ד: "נו, עוד פעם? מחר בבוקר שוב יגידו שזה נס, בצהריים יגידו שזה בגלל התקציבים, ובערב שוב נחגוג סגירת מעגל על מחבל משנת תרפפ"ו. יאללה, מי מביא וופלים?".
00:00 – הבטחת החזו"א מול הסמארטפונים
נאום "סגירת המעגל" בהיכל הישיבה (לאחר סדר שלישי, בזמן יירוט מעל הגג). "רבותיי, שימו לב!" פותח ראש הישיבה הישיש בקול רועד מהתרגשות (ומקצת קוצר נשימה מהריצה לממ"ד).
"כולם שואלים: 'איך זה יכול להיות?! הרי החזו"א הבטיח שבבני ברק לא יפלו פצצות!'. נו, אז למה היה בום לפני שעה בפרדס כץ? רבותיי, התשובה פשוטה וכואבת: החזו"א הבטיח לבני ברק של פעם! היום יש סמארטפונים בבני ברק! כל מכשיר כזה הוא כמו משגר של 'ארגון היורים' בתוך הכיס. השמירה הסתלקה כי הסטטוסים החליפו את הסטנדרים!"
00:02 – יתמות הדור: "ר' חיים כבר נפטר"
"ואל תגידו לי 'יהיה בסדר'. ר' חיים כבר נפטר! אין לנו יותר את שר התורה שיגזור והקב"ה יקיים. פעם היינו בטוחים בנס, היום אנחנו בסטטיסטיקה. כל 'בום' הוא תזכורת שאנחנו יתומים. זה אירוע בסדר גודל תנ"כי, אבל בלי הנביא שיגיד לנו מה לעשות – אז אנחנו עושים מה שביבי אומר, וזה כבר חורבן בפני עצמו."
00:04 – הניתוק האידאולוגי: "אף פעם לא היינו חלק"
"פתאום כולם נהיו 'ציונים' בגלל שחוסל איזה בכיר? 'סגירת מעגל'? 'ידינו הארוכה'? שטויות והבלים! האמת היא שאף פעם לא היינו חלק מהמדינה הזאת ואנחנו לא חלק ממנה גם עכשיו. כשהם מצליחים זה 'כוחי ועוצם ידי', וכשהם נכשלים זה בגלל 'ביטול תורה'. אנחנו פה בגלות בין יהודים, והצבא הוא רק השתדלות ריקה. הרב שך כבר אמר שכל עוד הם לא יודעים מה זה 'קידוש', אין להם זכות קיום רוחנית, אז אל תתלהבו לי מהכטב"מים!"
00:05 – "צה"ל גומר אותם" (הלופ חוזר)
(נשמע פיצוץ עז של יירוט). "יע! שמעתם?! ה' איש מלחמה!" מכריז הראש ישיבה לשמע הפיצוץ.
בספסלים האחוריים מתלחשים הבחורים: "תראו איך הם לא מצליחים להתרומם! צה"ל גומר אותם! איזה יופי של עבודה, מחסלים אותם אחד-אחד. 'תורה מגנא ומצלא' בשידור חי! המראיין אמר שהמחבל חוסל בתוך פח זבל? נו, זה ממש 'סגירת מעגל' מהשמיים!"
00:07 – הסיכום: "ביטול תורה זה פיקוח נפש"
"לכן, רבותיי, התרופה היחידה היא להתחזק. לא בגלל שביבי אמר, אלא בגלל שבעיר --- ביזו את הרב --- ולכן הייתה שם נפילה. זה ברור כשמש. מי שלא לומד עכשיו 'סדר ג' ברציפות – הוא זה שמחזיק את השלט רחוק של המחבלים. ביטול תורה זה פיקוח נפש ממש!"
00:10 המסקנות (אחרי הנאום)
המסקנות הנבונות בקבוצות הוואטסאפ (מוגן, עסקן, מושגח, דרך בטוחה) לא מאחרות:
איציק 'המעדכן': "הרב צודק, אבל ראיתם את הסרטון של החיסול? בוא'נה, איזה ביצוע! 'ידינו הארוכה' באמת הגיעה אליו."
יוסי ועד הבית: "אני לא מבין, אנחנו חלק מהמדינה או לא? כי אם לא, אני מפסיק לשלם ארנונה. מצד שני, ביבי ישב אצל השכן לקפה, אז אולי אנחנו כן חלק מהקפה?"
סבתא חנה: "העיקר שיש ניסים. החזו"א הבטיח, ר' חיים נפטר, אבל הקב"ה עדיין פה. מי רוצה עוגת 'אתחלתא'?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.