בס"ד
טבת
תשפ"ו 2026
שני
אירועים ביממה אחת
אחד
מהם גשמי שכולו רוחני והשני רוחני שמעניק גם גשמי.
אירוע
ראשון, מסיבת הכתרת 18 דיינים בכולל ברסלב של הרב אליעזר יהודה קעניג בירושלים
אירוע
שני, אקספו דהיינו תערוכת ענק של יוצרים, בעלי עסקים, מפרנסים, חסידי קרלין.
לכאורה
מה הקשר ביניהם? כאה? אברהם לייב, כל מה
המתרחש באותה יממה קשור זה לזה?
אז
אענה לכם:
אתחיל
מהסוף והמסקנה כדי לא להלאות קוראים עצבניים וחסרי סבלנות או כשרון קריאה רציפה.
העם
החרדי לדבר השם, קם והיה לאיש בארץ ישראל חרף נסיונות קשים ומאבקים מרים נגד אחים
תועים ונגד ערב רב, הפלא ופלא ממגזר זעיר לא מוגן בתחילת הקמת המדינה נגד רצונם
ונגד מצפונם, כשהיו מרבץ להשפלות והחרמות מצד הרשויות ויושב הראש של המערכות
הממשלתיות והפרטיות, כשהרוח במדינה הייתה בעד כוח ועוצם ידי, כפרני או גרוע מזה
דתי ציוני שעטנז, כשניסו להשמיד זכר יהדות, ולדחוק את רגלי קומץ החרדים לדבר השם
בשנים הראשונות של המדינה.
והנה...
כשזה קם זה נופל, העם החרדי עצם וגבר והתפתח עד מאוד נגד כל סיכוי טבעי ונגד כל
חזון של אוייביו, העם החרדי ידענו עד היום שהוא חזק בתורה ועבודת השם וגמילות
חסדים, עשרות מונים מכל מגזר אחר גם הדתי, אבל.....
מה
אבל??
אבל לא
ידענו שלצד ההתעצמות הרוחנית של החרדים בארץ ישראל, גדל וחזק וקם לו מערכת כלכלית
אדירה, חובקת זרועות עולם ביחד עם אחיהם החרדים מארצות הרווחה והשוק החופשי
האמיתי ולא המדומה כמו בגטו הציוני הנשלט
כלכלית בידי קומץ משפחות חזקות של נגידים ועשירים שלא נותנים לזולתם להתפתח כלכלית
כמו באנגליה וארה"ב, ולכן הפלא העצום הוא איך מתחת לאף צמחנו למעצמה כלכלית
שהיא רק בתחילת ההתגלות שלה.
עשרות
שנים ידענו ואני מנסיוני האישי כילד קטן, שאסור לחרדי לצאת באופן רשמי לעבוד, כי
אז יונף על גרונו חרב גיוסו לצה"ל שהוא כור היתוך ישראלי חילוני ציוני דתי
מסוכן, ולכן אמא שלי כעסה עלי נורא, ואני
בגיל 7 סך הכול כשסיפרתי לה שעניתי לשואלים מה אביך עושה<?
סופר
סת"ם מוצלח! אבא שלי כתב כבר כמה ספרי תורה שלמים! התרברבתי, ואמא שלי זעקה
מפחד: אברהם לייב אבא שלך בן ישיבה!!!
החדר
כתיבת סתם שלו היה ב פינה של כניסה לבנין במאה שערים העתיקה, לשם היה אסור להביא
חברים, או לגלות את אוזן מישהו,משם היה טס לחו"ל עם דרכון של חבר אחר, כדי
למכור את הסחורה בדולרים ולא בלירות ישראליות שהיום כאן ומחר בתחתית הערך בגלל
האינפלציה הדוהרת של הכלכלה הסויציאליסטית השמאלית שהייתה נהוגה בעשרות שנות שלטון
מפא"י והעבודה, בחזית הבנין היתה חנות נעולה כל היום וכל הלילה
ובו כלי כסף גביעים משוקדים, מנורות עם כפתור ופרח, צלוחיות נחמדות למראה, משכיות
כסף, אבל השער נעול... ואז ביום אחד ראיתי את אבא שלי דופק על
הדלת דפיקות מסויימות ויוצא משם חסיד בגיל העמידה, פותח בלאט את שער החנות ומכניס
אותנו לבחור לעצמינו גביע עבור הבר מצוה של אחי הבכור.
הכלכלה
החרדית הייתה במחתרת עד היום ובצדק, יותר מדי עוינים יש להם בכל תחום.
והנה....
"אקספו" דהיינו תערוכת עסקים של אנ"ש היימיש, ברובם הגדול של חסידי
קרלין שהלכו אחרי חסידיות בעלז ברעיון הלזה שהם הלכו אחרי אחיהם החרדים
בארה"ב החופשית, והקימו מערכת ענקית של לא תגורו מפני איש, ולכו והתפרנסו זה
מזה!
למה
השם אקספו? ולא תערוכה? או אויסשטעלונג ביידיש? אין לי לזה תשובה, כמו שאין לי
תשובה למה במסעדה כשמגישים לך חביתה ביתית מכנים את זה "אומלט" וכשחברת
שימורי זיתים מציינת שאין גרעינים בקופסה היא מכנה אותם "גלעינים",
כנראה קטונתי מלהבין כינויים ושמות לועז.
כעת
אחזור להיכנס יותר לפרטים ולמטרות כתיבת החוויות לשמה התיישבתי, עבור אוהבי קריאה
מקורית חסרת העמדת פנים או מליצות סרק.
שני
אירועים ביממה אחת.
בליל
רביעי יב טבת תשפ"ו התכנסו משפחות משפחות, אורחים רמי מעלה, לאירוע של הענקת
תעודת דיינות לאברכים מופלגים שיושבים משך שנים רבות בכולל שמתחיל ב9 בבוקר עד 7
בערב עם הפסקה קצרה, המייסד הרב אליעזר יהודה קעניג, הוא בנו של הרב נתן צבי קעניג
האגדי מבני ברק שיסד את אחד הכוללים הגדולים והאיכותיים שהיה קיים בדור ההוא, קצת
תיארתי במקומות אחרים את ההופעה שלי לנגן שם בלג בעומר בהיותי בן 17 כמופע ראשון
לנגינה מול קהל, ובהמשך בשמחת בית השואבה בזמנים אחרים מהיום, הרבה אפיזודות
משעשעות היו לי אז בתחילת הדרך שם.
כעת
בנו של ר' אליעזר יהודי שליט"א שבעצמו דיין מוסמך מנהל ביום יום את הכולל
המופלא הזה, וידוע שתורה שהאכסניה שלה נמשכת 3 דורות שוב לא תסור מהם עד הגאולה
השלימה, וכך יאה.
על כן חקרו אם אפשר למצוא אילן כזה,
אשר בצלו ישכנו כל החיות. שכל החיות יבחרו בו וירצו לשכון בצל זה האילן, ועל ענפיו
ישכנו כל ציפורי השמים.
וחקרו שנמצא אילן כזה. ורצו ללכת אל
האילן כי אין לשער את העונג המופלא שיש שם אצל אותו האילן, כי יש שם כל העופות וכל
החיות. והחיות שם אינן מזיקות. וכל החיות והעופות מעורבים יחד וכולם שמחים ומשחקים
שם יחדיו, ובוודאי תענוג גדול מאוד להיות שם ליד האילן (מעשה משבעה קבצנים רבי
נחמן זצ"ל)
אהיה גלוי לב, ולגילוי נאות אספר שבני
ר' נתן שיח' כבר לומד בכולל ההוא כמה שנים, ואני שומע מכלי ראשון ממנו את המתרחש
בין כתליו, בשעות אחה"צ הוא עובד במשרד עורכי דין (במדינת ישראל כדאי לכל
אזרח ללמוד משפטים כדי לשרוד את המערכות ולגונן על עצמו) בני אם חכם לבך ישמח לבי
גם אני. (משלי כ"ג ט"ו)
ובכן אין זה סוד שהמגזר שלנו ובכל העם
היהודי מורכב מאז היותו לגוי מ12 שבטים ואלפי דיעות שונות, בזמן הגמרא טיפחו מאוד
את ענין הדיעות השונות בכל תחום, במחלוקות באיסור והתיר, או בפירוש התנ"ך
ואיפילו במילי דאגדתא, פתחו את שוק האינטלקטואליה לשוק חופשי, כמובן עם כללים
בנוגע לפסיקה למעשה, אבל תורה היעא וללמוד אני צריך הוא סוג של כלל בן אלפי שנים
בעם ישראל, בברסלב יש גם כיתות כיתות כפי שהרבי אמר בחייו שיעשה מהם, ולפעמים עד
כמה שזה עצוב יש מאבקים מוצדקים או לא, ודווקא ברקע הזה, הפלא של כולל הרב קעניג
לדיינות צועק ובולט, יושבים שם אברכים צעירים ובוגרים מהם המשוייכים לפלגים
מרוחקים בתכלית ממש, כשבחוץ מפגשים כאלו יכולים להסתיים במריבה מרה, ובעצם אפילו
לא מתקיימים מפגשים בין הפלגים הניצים, אבל פתאום המשפט של חז"ל תלמידי חכמים
מרבים שלום בעולם מקבל משמעות מעשית מוחשית יום יומית בכולל הזה, והם לומדים
ומתפלפלים יחדיו, וגם מארגנים איש בתורו ארוחות בוקר או צהריים מאשר יקוששו בין
החברים, והעבודה הזאת נעשית כבר שנים רבות, בשקט ומתחת לרדאר הציבורי הרועש
המייחצן כל מעמד זוטר או יהודי החפץ בפרסום אדמורותו או מקובלותו וכו' אלא שבאירוע
הזה, "ידין" של הענקת תעודות דיינות, פתאום הפרח הנפלא נפתח למול
הציבור, הנץ וגם עשה פרי הארץ לגאון ולתפארת, כשאני שמתי לב שהכינו סלים של שי
ומתת עבור נשות הדיינים ששלהם ולשכם שלהם הוא, חן מעולמות אחרים עליונים היה נסוך
על פני העמלים בתורה בשקט בכולל הזה.
ולמה אברך בכולל ברסלב לא יקבל שכר על
מידת הענווה?
נכון שאלה שהטרידה אותי גם, אבל התשובה
מאוד פשוטה, הוא לא צריך לעמול עליה, הוא בכל מקרה לא יזוהה ברחוב תחת הכובע העגול
הפשוט שהוא חובש, והחליפה הסטנדרטית חרדית שגם פועלים וזבנים לובשים, אז מה אם
האברך הזה הוא בן עליה? עמל בתורה מבוקר עד ערב, ידיעותיו הרחבות בכל שטחי התורה
וגם ההיסטוריה היהודית והחסידית ושלל ספרי החסידות ומוסר, אני מכיר אישית מואד כמה
וכמה מהם שאני מגמד בצדק את ידיעותי מולם גם בתחומים שאני מכיר, בשמחת שבע ברכות
לבני הגדול שערכתי בקרעצמע שלי, הגיעו חברים שלי, חסידים וגם לא כאלו, ידעני ענק בהיסטוריה
יהודית, ובתחומי מדע, והם עמדו והתשאות נוכח האברכים חברי הכולל הזה, מהם שייכים
לשובו בנים מהם שייכים לברסלב המרכזי "השול" מהם שייכים לחסידישע כמו של
הרב מארגנשטערן והרב קיוואק, במילה אחת סולת נקיה, וכולם אסופים מדי יום משך כל
היום עד הערב בעמל התורה הלכה למעשה, אבל היות ובחוץ הם ייראו כמו עוד אברך שמלאכתו עוזר למלמד או שדכן
לעת מצוא או חנווני, שכולם אהובים כמובן אבל לא מעוררים יחס של כבוד מלכים, אז מה
אם האברך הזה קם מידי לילה גם בחצות לדקות של קינה על חורבן בית המקדש, אז מה אם
האברך הזה עושה תפילות תחנונים כמו חסידים הראשונים השוהים שעה לפני התפילה, אז מה
אם האברך הזה מעולם לא הרים קולו ומכל שכן את ידו על הזולת?
הוא
נראה אברך פשוט ללא ענין מיוחד, אז למה שיקבל שכר על ענווה? זה חלק ממנו כחסיד
ברסלב שלא נמצא בעמודי התמונות של המגזינים השבועיים במגזר.
וחזרה
לאקספו של קרלין.
לכאורה
תערוכה גשמית עסקית חומרית, לא? מה ראינו שם הרי, בלוקים לבניה, עיצובים גרפיים
לעסקים, גילופי עץ אמנותיים, קייטרינג של בשר עופות ודגים, תיווכים ועסקני משכנתא,
אז מה רוחני כאן?
בעצם
לא הייתי אמור להגיע לשם, אלא שהכנר אצלי גבריאל שוראקי שכיחיד מומחה מוזמן לנגן
בקרלין, ולא מילתא זוטרתא היא להיות המוזמן הרשמי לנגן בקרלין, שלא הרי קרלין כהרי
חסידויות אחרות, ענין הנגינה הוא מקודש מאוד שם, אמנם בהרבה חסידויות ובכלל במרכז
תוכן החסידות ענין הנגינה תופס מקום חשוב, כפי שאמר הרבי מסקולען שליט"א בשם
סבו – שמעתי אתמול מחברי ר' יצחק בערנאט המנגן מקרית יואל שמנגן במירון עשרות
שנים- הרבי סיפר בשם סבו שענין הניגון הוא עבודה קשה שבמקדש, ואם זה כה זה נקרא
מוזיק ואם חלילה שלא בצורה הטורה זה הופך להיות מזיק ולא מיוזיק חלילה, אז קרלין
מקדישים מרצם כוחם ותשומת לב לנגינה, ואז הם גילו את גבריאל שלנו, שאיך שהוא מעביר
את הקשת על המיתרים כבר הלב פועם אחרת, והוא ביקש ממני להתלוות אליו
ל"אקספו" למרות שהשם הזה זר לי ולא הבנתי מה לי ולזה.
אבל
כיבדתי ובאתי.
לפני
כן אני אציין שהזכרון שלי מקרלין הוא לפני יובל שנים, בית הכנסת קרלין באותו רחוב
של בית הכנסת ברסלב בקטמון של סבא שלי ר' משה בורשטיין ז"ל, אני זוכר מדרגות
ענקיות מפחידות מחוץ למבנה שלהם, ואז אני זוכר את החסיד קרלין ר' אפרים גוטליב,
פניו פני מלאך, הקפטן של שבת שלו היה בצבע שלא רואים כיום, מדמשק של אז, וזיידע
ז"ל טרם עשיית קידוש בליל שבת, היה מחכה, למה מחכה? אה... כי אפרים גוטליב
תיכך יעשה קידוש בנוסח קרלין בצעקות שכל הרחוב יהדהד, (באקספו שמעתי את השם אפרים
גוטליב... סובבתי את הראש באחת, אני רואה אברך שמחתן ילדים כבר ונקרא על שם אפרים
גוטליב המקורי בטח, אוי כמה קשיש אני כבר..)
ורק אחרי הקידוש הגדול בקול גדול שלא יסף הסתיים: ברוך אתה השם מקדש
השבת!!! וכל משפחת בורשטיין עומדים מוכנים לקידוש של זיידע עונים אמן בהערצה, אז
החל זיידע בקידוש החסידי הפולני שלו עוד מנוסח קוצק שסבו היה מהתלמידים הקרובים
בטומשוב של רבי מנדל מקוצק זצ"ל.
בשבת
מירון לאחרונה הזכיר לי את זה כששמעתי את הנמרץ שדואג למנין קרלין במירון (יש ענין
גדול בקרלין ששליח הציבור יהיה חסיד קרלין) ובעיקר מסיע קוגלים ומאפים מירושלים
למירון משך שנים, יוחנן בוקשפן (השם יוחנן
בוקשפן המצוי בקרלין מעורר אלי הרבה סוגים
של רגשות חלקם משעשעים...) עושה קידוש בבוקר על הקוגלים שסחב מירושלים, בקולוי
קולות שכמעט רצתי לראות מה קרה חלילה... אבל לא, סך הכל יוחנן עושה קידוש, חזרה
לשגרה, אכתוב בנפרד על שבת מירון אי"ה לאחרונה.
ועוד ענין זוטר אבל כדאי לציין, קרלין וברסלב
מחותנים מאוד רחוקים בשיטות שלהם, אבל ברמות שלא ידוע בציבור, לעומת זה היחסים בין
החסידים ואפילו המוסדות של ברסלב וקרלין מעולם לא הושפעו לרעה לאפליה או לעויינות
חלילה בגלל ההתנגדות לשיטה הרוחנית איש את רעהו, הלוואי שכך היה המצב לפני מאה שנה
באוקריאנה שהתמתנגדים לברסלב התירו את דמם ומסרות אותם לגויים לכלא ולביזה ולחרם,
רק שכיום נשאר מהם רק בקבוק ליקר ביום היורצייט, ולעומת זה ברסלב פורחת, עלתה
ניצה, אמנם יש עליה שכבה חיצונית עבה עם כל מיני מתקרבים או המכנים עצמם חסידי
ברסלב, מקפצים בכבישים או כל מיני תופעות אחרות זרות לחסידות ברסלב המקורית, אבל
זה מצויין ועוזר לענווה של החסידים המקוריים עובדי השם מאירי פנים בעלי תריסין
ומידות תרומיות בפינות בתי מדרש בישובים בארץ ישראל ובחו"ל.
שוב
נסרכתי לאלף השישי אז אחזור לאקספו של קרלין.
אני
שומע מנגינות כבר בכניסה, אחח... מחיה
נפשות, ניגוני קרלין בידי הכנר גבריאל, ורואה נסים ונפלאות, עסקים בכל תחום חובקי
זרועות בארץ, קבלנים מטבריה, משה הלר המדפיס והגרפיקאי ללא גבולות, תיווכים, חומרי
בניה, חומרי איטום, חיפויי קירות, הכול מסודר ומוגש יפה ומשכר ממש, ניכר מאוד כאן
טביעות האצבע של הרבי מקרלין שליט"א שבא מארה"ב ממקום חופשי ושפוי, ולא
תחת המגף מזרח תיכוני והציוני, חירות ואיפשור של הכשרון להתפתח, מה שאני זיהיתי
אגב בחסידות אחרת שונה וסגורה מאוד כביכול, בתולדות אהרן, שם החסידים לומדים מקצוע
ביסודיות בעידוד הרבי שלהם שליט"א, וזה קשור למגמה החרדית בכל תחומיה ולא רק
בחו"ל בארצות הרווחה אלא בשנים האחרונות גם בתחומי הגטו הציוני בארץ ישראל
חרף הקשיים שהם מערימים על החרדים לדבר השם.
עוד
מבחוץ ראיתי אברכי קרלין ובחורים מבוגרים, באים לאקספו, ולא בשביל לעשות עסקים,
אלא כדי לשאוב נחת עזוז וגבורת יחידה, מהתערוכה "שלנו", אתה מזהה חסידי
קרלין מרחוק, כובע סופר צר מימדים, נקי ומבריק, פיאות בגודל אחיד שזרועות המשקף
מכסות עליהן, כאלאט ירושלמי אבל מעוצב, עדיין לא כמו אברכי ובחורי מתמידים שיצקו
תוכן אופנתי בלבוש הירושלמי העתיק בגאונות, ומצד שני רואה את החסידים שעדיין לא
הסתגלו להופעה החיצונית המכובדת שהרבי האמריקאי הכניס לדור החדש, אבל הם חלק ובשר
מבשרם של החסידים וגם באו לראות ולחוות את התגלות הכשרונות והעסקים של אחיהם עצמם
ובשרם ורחב ליבם, אני דווקא כחסיד ברסלב ולא קרלינר, הסתובבתי שם שוב ושוב,
ויצאתי, ואז אני מקבל טלפון בהול מחבר שלי חסיד סטמאר מווילימסבורג יואליש פעלזן,
מלך הסטטוסים בארה"ב, אברום לייב!!! גיי זוין אריין צוריק דו עקספא און בריינג
א פאר גוטע בילדער פון דארט מיט דייני געפיהלן ווי און וואס, אברהם לייב כנס שוב
מהר והבא משם תיעוד עם החוויות שלך משם.
חזרתי שוב ושם פגשתי גם את ח"כ פרוש, עשיתי
איתו צילום והטחתי בפרצוף שלו את אשר על לבי משך שנים, שמאיר הוא היחיד מכל
חכ"י אגודת ישראל שעובד למען הציבור,
ולא ירעה עד שיסתאב כמו חבריו שם מחילה מהם, על זה ארחיב ובצבעים חזקים לקראת
הבחירות, בעיקר בתחום תרבות חרדית שאני ומפעל חיי קשורים לזה.
באמריקה
התמונות והסרטונים שלי ושל עוד עמיתים התפרסמו כאש בשדה קוצים, והביאו לאחינו
החרדים לדבר השם בארצות הרווחה עידוד ותקווה, ורצון להשקיע אצל אחיהם החרדים כי
ברוך השם שהציב גבול אלמנה ומצאנו מאה שערים של הצלחה כמו אצל אבותינו אברהם יצחק
ויעקב עד ביאת הגואל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.