חגיגת י"ט כסלו בחב"ד מאה שערים

 

תיעוד: המונים בחגיגת י"ט כסלו בחב"ד מאה שערים

במעמד מרומם ומרגש נטלו חלק למעלה מאלף משתתפים במהלך כל הערב אורחים חסידים ואנשי מעשה, בראשות חשובי המשפיעים,

 ובניצוחם של טובי בעלי הנגינה - 

זר שנקלע להיכלה הגדול של 'בעל התניא שול' בשכונת מאה שערים, לא הצליח להכיל את עוצמת הריקודים הסוערים, הלבבות שהמו וסערו ברגש רב, ברגעים בהם המוזיקה ניצחה בקול 'פדה בשלום נפשי', ההמונים הרבים שעמדו אחר לגימת לחיים לשמחת היום, התקשו להביע את עומק הרגשות לקול צלילי 'ואני אבטח בך', כאשר הניגון חזר על עצמו שוב ושוב במשך שעה ארוכה, בעוצמת התרוממות בלתי ניתנת לתיאור.

התכונה ברחובות מאה שערים ניכרה זה מספר ימים, כאשר לצד המודעות הססגוניות האופייניות למאה שערים, בלטו מודעות השמחה על 'ההתוועדות המרכזית' לצד דמות דיוקן קדשו של אדמו"ר הזקן בעל התניא זיע"א. עוד בטרם השעה היעודה צבאו על היכל בית המדרש העתיק המוני משתתפים כאשר סעודה של מצווה עמדה הכן לרווחת הציבור בהגשה כיד המלך.

יחד עם חשובי המשפיעים והרבנים שהביעו את ברכת קדשם במעמד, נשמעו דברים לכבוד המעמד הגדול וההתוועדות המרכזית, מפי רב בית הכנסת ובהמ"ד הגה"ח ר' יוסף יצחק סלונים שליט"א רב מרכז העיר, הגה"ח ר' מיכאל הלפרין רב בגבעה הצרפתית בירושלים,

 המשפיע האורח של הערב שהתוועד במהלך הלילה הגה"ח ר' דוד אופן משפיע בקהילת חב"ד ביתר עילית,

 הגה"ח ר' יוסף ליפא אלפרוביץ שליט"א, אמירת המאמר של אדמוה"ז פדה בשלום,  

הגה"ח ר' עידו יצחק וובר שליט"א, דיבר מעניני דיומא ועל המשפיע הגה"ח ר' משה ובר,

על המוזיקה ניצחו באמן רב הזמר החסידי ר' שמואל בטש שהקפיץ והלהיב את הציבור בשמחה גדולה,

והקלידן החסידי ר' מוטי חנון שהקפיץ את הציבור שעות ארוכות,

המוני המשתתפים ביקשו להביע את הערכתם העמוקה לגבאי ומנהל בית הכנסת המיתולוגי הרה"ח רבי צבי חנון 'רעב הערשל', על מסירותו למען החזקת וניהול בית הכנסת במהלך כל השנה וכמובן מסירותו בי"ט כסלו להצלחת האירוע ועם הרחבות והנתינה הגדולה למשתתפים ולמתפללים,

ברכה מיוחדת לעומדים והסיוע התמידית והנתינה ברוחב לב לבית הכנסת בראשות הממלכה הגדולה כולל חב"ד – הרב משה  שמואל דייטש, והרב מנחם מענדל  בלוי, 

בנו של הגבאי הראשי ר' מענדל חנון מהמארגנים הקבועים כמדי שנה מסר,

"את השמחה הזאת אי אפשר להפסיק"

 כל אחד ואחד מהמשתתפים חסידי אנ"ש לצד ספרדים, ליטאים, ומכל החוגים והעדות שהרגישו יחד שמחה זה לצד זה הרגישו חג כפשוטו, 

עד שעות הלילה המאוחרות התרוממו ההמונים בהתוועדות ופראבריינגען יחד עם ריקודי קודש, כאשר הרושם שנחרט בהם הוא בלתי נשכח.