המבחן הקשה ביותר בהיסטוריית החרדים בישראל!!!

ימינו אלה הם מן הימים הקשים ביותר שהיו בהיסטוריה של היהדות החרדית, ניצבים אנו בפני הכרעה של חיים או חלילה מוות למחיקת כל זכר לאידיאה החרדית, אין כאן שאלה של גיוס או לא גיוס, השאלה היא האם עוד נצליח לשמור על האידיאה ששמרה עלינו 180 שנה, או שחלילה נלך לאבדון כפי שקרה למזרחי לפני שבעים שנה כשהקריבו את בניהם למולך החילוני שביקש למחוק את היהדות המקורית. השאלה אינה עוד האם אנו מתירים למחצית מן החרדים להתגייס, אלא אם אנו מוחקים את המציאות החרדית ונהפוך להיות חרדים של חולצה לבנה וכובע ישיבתי קרוב מאוד למזרחיסטיות, או שנשמור על עתידנו החרדי שיבטיח את עתיד ילדנו לפחות עד שמשיח יבא

שוברים את הראש באלו תנאים נסכים ל'חוק הגיוס' ושוכחים, כי האידיאה החרדית היא זו שהבטיחה את קיומינו וקיום הישיבות, ועתה מציעים הצעות שכל תכליתן מחיקת העיקר, לפיו אנו מתבדלים מכל מה שמסכן את קיומנו. גיוס לצבא ציוני וחילוני גם אם יהיה בלבוש והסוואה כאילו חרדית, פירושו לאבד את בסיסנו ואת היסודות שעליה עומדת האידיאה החרדית. ההתבוללות החרדית במסגרת צבאית שברובה חילונית, מפקדיה במצב הכי טוב מזרחניקים, פירושו למחוק את השורש החרדי

אחד השקרים הקשים ביותר שמפיצים בימים אלה הוא שמבטיחים כי ניכנס לצבא חרדים ונצא חרדים, דבר שלא שייך במציאות, מפני שברגע שנכנסת לצבא אתה כבר לא חרדי יותר. בעיית הבעיות שלנו, שאלו שמטפלים בנושא לא יודעים מה הפירוש חרדי. קם דור בצורת ש"סניקים ואשכנזים שהם קרובים יותר לשבבניקים מאשר למקור החרדי האידאי שאינם קולטים עוד כי הישיבה יחד עם חילונים באיזה מסגרת שלא יהיה הוא מסוכן לעתידנו. אין דבר כזה לקרב בין חילונים לחרדים, מפני שקירוב כזה פירושו שאנו מתקרבים אליהם ולא הם אלינו. מי שילמד את ההיסטוריה מאז שהקימו מדינה, ימצא כי כל מי ש'התקרבו' בסופו של דבר הגיעו קרובים מאוד לחילונים ולא עוד חרדים באמת. תנועות התשובה ניסו והצליחו לקרב יהודים ליהדות, אבל לא הצליחו לקרב ל'אידיאה' החרדית מפני שאותם חרדים המבקשים לקרב בין חרדים לחילונים לא יודעים מה הפירוש חרדי. עבורם אם נולדת בבית שסיווגו חרדי אתה חרדי, ולא למד מה זה חרדי ומה זה מחייב בשביל להבטיח את הקיום החרדי והעתיד היהודי

הקימו חטיבה המכונה 'חרדית' האם היא חרדית? בודאי שלא. נשאל אחד אחד מה הפירוש 'חרדי' והם יאמרו לנו לומדים 'דף היומי' ולא קולטים אילו שטויות הם מדברים. גם מזרחניק לומד 'דף היומי', כל מה שהם עושים עושה גם מזרחניק דתי, השאלה היא האם הוא 'ציוני' או 'אנטי ציוני'? ואם הוא יאמר 'אנטי ציוני' איך הוא משתתף בטקסים צבאיים בהשבעות למיניהם בטכסי כומתות ועוד כל מיני דברים כאלו המטובלים בצרמוניות שכולן כפירה בה' ובתורתו. האם אחד מהם קם ואמר כי לא ישיר את 'התקוה' כי מדובר בכפירה? לא מצאנו אחד מהם שקם לזעוק כי גורמים להם לכפור בה' והוא לא מוכן לכך

האם מישהו מהם יודע להסביר מה הפירוש 'להיות עם חפשי בארצנו'? ואם הוא יודע איך הוא יסביר את היותו חרדי? אנו כיהודים באנו לארץ ישראל הרבה לפני הציונות, בשביל שלא להיות 'חפשיים', בחו"ל אתה יותר חפשי אתה פטור מכל כך הרבה מצוות. עלינו לארץ בשביל לקיים מצוות שאי אפשר לקיים בחו"ל, באנו בשביל להיות קדושים יותר ואיך עושים זאת בצבא שכל כולו טומאה, מקום שעוברים שם על ג' העבירות

אין דבר כזה 'חטיבה חרדית', מפני שבמובן של היום מדובר בחטיבה ציונית, וברגע שזה כך אתה כבר לא חרדי. רק אם היו מקימים 'חטיבה חרדית לא ציונית' והצבא היה מסכים לשמור על האידיאה החרדית, ועל כולם שבכל מקום שהחוק מתנגש עם ההלכה, ההלכה קובעת ולא החוק אפשר לדבר על שירות כמי שהם חלק מבני הארץ, אבל בשום פנים ואופן לא להכיר במושגים לאומיים ואחרים שיש בהם התכחשות לאמונה בבואו של המשיח שיביא לנו את הלאומיות ולא קודם לכן

ניצבים אנו עתה בפני הכרעה קשה, האם לתת יד ל'חוק הגיוס' או שעדיף בלעדיה ולהבטיח את עתידנו וקיומנו. אם חלילה נעשה פשרות וניתן יד לחוק כזה, הכרזנו כליה על העתיד החרדי. אם הצבא לא יכריז כי מעתה יהיו חטיבות חרדיות לא ציוניות, אין על מה לדבר בכלל, גם אם ירצו לקחת רק עשרה אחוזים ויסכימו כי 90 אחוז ילמדו בישיבות זה אסור בתכלית האיסור

כאשר לוקחים בחשבון את התמיכה בחוק הגיוס, חייבים קודם ולפני הכל להבטיח את הקיום החרדי על ידי שבכל מסגרת שתהיה, יבטיחו כי אנו לא ציוניים ולא לאומיים שזה קודם לקיום הישיבות. מפני שאם חלילה נכנע כאן, הישיבות שלנו יהפכו להיות ישיבות מזרחיסטיות לא יהיה כל הבדל ביניהם, וזה מה שרוצים המזרחניקים. כוחנו היום הוא בכך שלא נכנענו לבעל הציוני והמזרחיסטי. ברגע שאפילו רק חצי מן החרדים משרתים בצבא זה תחילת הסוף שלנו

כל תמיכה בחוק גיוס שאין בו התחייבות להקמת 'חטיבות חרדיות לא ציוניות' שההלכה שם קודמת לחוק, פירושו הכרזת מוות על העתיד החרדי

אם גדולי התורה רוצים ומבקשים להבטיח את קיומנו החרדי והיהודי בעתיד, אסור להיכנע לחוקים שאין בהם התחייבות מעשית שבלעדיה לא מתגייסים, והם חטיבות חרדיות לא ציוניות. אם הם עומדים על כך שהחטיבות החרדיות יהיו ציוניות, אסור ללכת לצבא בשום דרך

עם ישראל עמד מול גזירות שהיו מן הקשות ביותר וב"ה עמדנו בהם, גם כאשר סבלנו סבל בל יתואר. נעבור גם את הגזירה הזו נוכיח כי אנו חרדים באמת מי שלא נכנעים לתכתיבים ציוניים ומזרחיסטיים, נלך באש ובמים על הבטחת הקיום החרדי האידיאי במלוא מובנה הפנימי ולא רק החיצוני. נעבור תקופה קשה אבל ננצח בה. האמונה שלנו היא זו שתנצח, כל רפיון או חולשה בתחום הזה פירושו ניצחון הציונות והמזרחי על החרדים, ועל כך חייבים למסור את הנפש שלא יקרה

חיים שאולזון