מה שקורה היום בעולם הטיפול – ולמה חובה להתייעץ לפני"
מאמר חריף מאת הרב אברהם מנחם אייזנבאך שליט"א מייסד מרכז מגדלור לחינוך ונפש
בעולם
מושלם, “מטפל” היה בן אדם שעבר הכשרה רצינית, סינון קפדני, התנסות ארוכה,
הדרכה רצופה, ובעיקר – אחריות. בעולם האמיתי של היום, לפעמים מספיק דף
נחיתה יפה, כותרת נוצצת על “שיטה פורצת דרך”, וקורס אינטרנטי של שלושה
מפגשים – והופ: “מומחה לטיפול רגשי”, “מאסטר להעצמה”, “מלווה תהליכי עומק”.
עולם הטיפול, במקום להיות בית מרפא לנפש, הפך בחלקו לשוק קולות: כל אחד
מוכר “שיטה”, כל אחת “מאבחנת”, והלקוח? הוא החומר גלם שעליו מתאמנים.
הבלבול
עצום. מצד אחד, יש אנשי מקצוע רציניים, לומדים שנים, משקיעים הון, נשרפים
בשטח, מקבלים הדרכה, ונלחמים באמת על כל נשמה. מצד שני, יש גם לא מעט
“מטפלים” שקפצו על הטרנד: זה עובד מהבית, זו עובדת מהסלון, קורסון קצר,
תעודה מודפסת יפה, והרבה כריזמה. והציבור? הוא לא באמת יודע להבדיל. הרי גם
זה למד “קורס”, וגם זה “מטפל רגשי”. מי בכלל בודק מה עומד מאחורי הכותרת?
בנפש
של אדם לא משחקים. כשמוסרים את הילד, הנער, הזוגיות, או הנפש השברירית של
עצמנו – זה לא מקום לניסויים. טיפול לא מקצועי לא רק שלא תמיד עוזר –
לפעמים הוא משאיר צלקות עמוקות יותר, מחבל באמון, וגורם לאדם להחליט:
“טיפול זה לא בשבילי”. לא כי טיפול לא טוב – אלא כי הוא נפל על האדם הלא
נכון.
כאן נכנסת החשיבות הקריטית של התייעצות
לפני שמתחילים טיפול. כמו שלא קונים דירה בלי שמאי, ולא עושים ניתוח בלי
חוות דעת שנייה, כך לא נכנסים לתהליך נפשי עמוק בלי לדבר קודם עם גורם
מקצועי, רחב-מבט, שאין לו אינטרס למכור דווקא את עצמו. מישהו שרואה את
התמונה הכללית: מי האדם? מה הבעיה? באיזו רמת מורכבות? האם זה משהו שחינוכי
יספיק? ייעוץ? טיפול רגשי? או אולי בכלל נדרש שילוב של כמה תחומים?
הבעיה
היא שהשוק היום עובד הפוך: קודם מוכרים “טיפול”, אחר כך מחפשים בעיה
שמתאימה למה שמוכרים. במקום לשאול: “מה המטופל צריך?” – שואלים בפועל: “איך
אני יכול לשכנע שהוא צריך דווקא אותי?”. התוצאה: אדם עם בעיה זוגית נשלח
לטיפול פרטני בלבד, נער מתמודד נשלח ל“קואוצ’ינג” קליל כשבעצם נדרש מערך
תמיכה מורכב, והורים שבורים נרגעים בסיסמאות במקום לקבל תכנית חינוכית
אמיתית.
התייעצות מוקדמת עם גוף מקצועי ואובייקטיבי עושה שלושה דברים חשובים:
1.
אבחון כיוון – לא אבחון קליני מלא, אלא בירור: מה טיב הקושי? רמת דחיפות?
האם נדרש מטפל רגשי, יועץ חינוכי, טיפול משפחתי, או בכלל מסגרת אחרת? זה
מונע מלכתחילה נפילה לטיפול לא מתאים.
2. חיסכון
בזמן, כסף וכאב – במקום לקפוץ לטיפול יקר למשך חודשים ורק אז לגלות ש“זה לא
זה”, מקבלים מראש הכוונה: איזה סוג מטפל, איזו שיטה בערך, באיזו רמת
מקצועיות. זה מצמצם ניסוי וטעייה על חשבון הנפש.
3.
תיאום ציפיות והגנה על המטופל – אדם מגיע לטיפול כשהוא פגיע. התייעצות
מוקדמת יכולה להציב גבולות: מה מותר ומה אסור, מה נחשב מקצועי, מה דגל
אדום, ומה לא לקבל ממטפל. זה מעצים את המטופל ולא הופך אותו תלוי ומבוהל.
וזה
בדיוק המקום שבו מרכזים מקצועיים כמו מרכז מגדלור נכנסים לתמונה: מקום
שמכיר עשרות מטפלים, שיטות, קשיים, טיפוסים, גילאים ומורכבויות – ויכול
לשבת איתך לשיחת ייעוץ מסודרת לפני שאתה נכנס להרפתקה טיפולית. לא למכור לך
“מטפל אחד”, אלא להבין מה באמת נכון למקרה שלך, ולחבר אותך לכתובת הכי
הגיונית. לפעמים ההכוונה תהיה לטיפול קצר-טווח, לפעמים למהלך ארוך, לפעמים
בכלל לעבוד קודם עם ההורים או עם המסגרת.
בעולם
טיפולי שהפך בחלקו לקרקס של “מותגים”, האחריות שלנו היא להחזיר את השפיות:
לא כל מי שמדבר יפה הוא מטפל, ולא כל מי ששם כתובית “קליניקה” על הדלת יודע
להחזיק נפש של נער מתפרק או זוג על סף פירוק. להתייעץ לפני טיפול זה לא
“עוד שלב ביר burocratia” – זה מנגנון הגנה בסיסי על הדבר הכי רגיש שיש:
החיים הנפשיים שלנו ושל ילדינו.
אז כן, אפשר
להמשיך לבחור טיפול לפי חיוך בתמונה וחרוזים בפרסום. אבל מי שמבין כמה עמוק
אפשר לפצוע נשמה – מבין גם כמה קריטי לעצור רגע, לדבר עם גורם מקצועי,
ולוודא שמי שמקבל לידיו את המפתח לנפש – יודע באמת מה הוא עושה.
לסיוע ומתן הכוונה ראשוני: 0548488675
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.