אנו חוזרים על כך בכל שנה, לא זוכר שנה של בין הזמנים אב שלא יהיו אסונות, כל פעם במקום אחר ובצורה אחרת. והנה השנה כבר עברנו כמה כאלו, ומי יודע מה עוד צפוי לנו בשבועיים הקרובים. לא רוצים ללמוד מן העבר, גם אם מדובר בחופש, מי קובע כי צריך להסתובב בכל כך הרבה מקומות, גם אם יטענו כי עושים בשביל הילדים, ובכל זאת מדובר במצב של סכנה, הנה ראינו איך שאברך צעיר בדרך החל להרגיש לא טוב והחזיר את נשמתו
משום מה ראשי הישיבות הכניסו 'קדושה' ב'בין הזמנים' כאילו שאי אפשר בלי זה. מן המציאות אנו לומדים כי המתמידים באמת, כל השנה לא נוסעים לשום מקום ממשיכים ללמוד גם בבין הזמנים. גם אם נכון שישנם מי שזקוקים להתאוורר קצת, אבל מי אומר שזה צריך להיות בצורה כזו, מדוע שלא יעשו זאת במסגרת הישיבה. בחוץ לארץ אלפי בני ישיבות נמצאים בקיץ בהרים יחד עם בני כל הישיבה במסגרת מלאה, שם כמובן סדר היום קצת שונה פחות לחץ, ובראש חודש אלול חוזרים לישיבה יחד עם כולם
'בין הזמנים' אולי טוב להפגנות, אבל משום מה השבוע ראינו איך שמכריזים לשוב הבייתה. בדרך כלל אומרים 'וישוב לתלמודו' השבוע אמרו כי ההפגנה הסתיימה ולהתפזר. חבל ש'בין הזמנים' הופך לזמן של הפגנות, לא בשביל זה יצרו את ה'בין הזמנים', אם המטרה היא לאגור כח, בהפגנות זה לא קורה, פרט אם ההפגנה היא חייהם ואורך ימיהם, ממילא אין הבדל בין הזמנים או כל השנה
עדיין נותרו שבועיים ל'בין הזמנים', ואולי זה הזמן לפנות למי שצריך לעצור את הנסיעות בשבועיים האלו, למצוא מסגרת שונה בשביל ה'בין הזמנים' ולמנוע אסונות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.