האם בשל פרנסה מותר לוותר על קדושתה של האשה?

הוצפתי במספר תגובות מדהים בנושא שהעלינו לאחרונה בענין עבודות נשים במקומות שהן סכנה לרוחניותן ובמיוחד לקדושתן, לאחרונה שומעים על יותר ויותר מקרים שנחשפים הקשורים בקדושתה של האשה, ומי יודע עוד כמה כאלו יש שלא נחשפו, כאשר כולן מובילים למקום אחד, הרצון של הזוג לפרנס את עצמן, ומאחר והבעל לומד בכולל אין ברירה לאשה אלא לחפש עבודה, וכמובן שמחפשים עבודה שיעשו שם יותר כסף, וממילא מגיעים למקומות שסכנה רוחנית קשה מרחפת על כל מי שנמצאת שם, עד כדי שישנן אפילו מי שעובדות בצה"ל במקומות שלא מחייבים ללבוש מדים, אבל מעשית הן במסגרת צבאית מלאה או כמעט מלאה, עד כדי שבחדשים האחרונים האשה לא חוזרת הביתה נאלצת להישאר בתפקיד בלילות

מן התגובות שאני מקבל הכל מודים שזו בעיה, אבל שואלים מה עושים, האם בשל כך נחיה בעוני וחובות, אי אפשר לגמור את החודש מבלי שהן מסתכנות ועובדות במקומות שאין כל בטחון שתשוב הביתה קדושה כפי שיצאה ממנו, הם מבקשים פתרון לבעיה, קשה לוותר על ההכנסה, מפני שבלי זה החיים יהיו קשים

אשתדל בשורות אלו להסביר את העניין, מה ההיסטוריה של לומדי תורה, ועם מה אנו מתמודדים בזמנינו. בעבר מי שישבו ולמדו כל חייהם חיו בעניות קשה. רק מי שהיה לו קשר משפחתי עשיר שמימן את המשפחה יכל ללמוד ולהעביר את החיים בלי טרדות של פרנסה. רוב רובם של לומדי התורה חיו בעניות קשה, ולכן הרוב חיפשו עבודות כמו מלמדות או כל תפקיד של 'כלי קדש' במסגרת של ישיבות ובתי כנסת, וגם אלו הספיקו בקושי לפרנס את עצמם

הבעיה של ימינו, שבישיבות לא מחנכים ללמוד בעניות. מחנכים ללמוד טוב כשאתה בחור בשביל שחמיך יממן אותך בעתיד, לא מכינים את הבחורים שכאשר יהיו אברכים יידעו איך להתמודד עם עניות. מעטים במפגשי שידוכים מדברים על חיים בעניות קשה, חוששים להעלות את הנושא מחשש שהבחורה לא תרצה לשמוע על כך. גם בתי הספר לבנות חרדיות משנות בחינוכן מן העיקר. במקום לחנך לחיים בעניות מחנכים את הבחורה שהיא תצא לעבוד על מנת לפרנס את בעלה שיישב וילמד בכולל,  וכאן החורבן. החינוך חייב היה להיות קודם ולפני הכל שיוצאים לחיים בעניות גדולה וקשה ואיך מתמודדים עם חיים כאלו, ואם התמזל ומצאו פרנסה בדרך כשרה מה טוב. בעבר חינכו בנות לתפקידי מורות וגננות שהסכנה שם קטנה יחסית למקומות אחרים. בימינו הבנות לא רוצות לשמוע מתפקידים כאלו, מפני שמקבלים שם פרוטות, מיד אחרי הסמינרים הן הולכות ללמוד מקצועות על מנת להשיג משרות במקומות שמשלמים הרבה שזה קודם להבטחת הקדושה, וכאן החורבן הגדול

כאשר זוג מתחיל יוצא לחיים, הם חושבים על איך לעשות כסף ולא על איך לחיות בעניות. הבעל שרוצה ללמוד בכולל מוותר על הכל כמעט בשביל שאשתו תעבוד במקום שעושים שם פרנסה ברווח, וזה מוביל לסכנות איומות וקשות. מציאות היא, שזוגות נפרדו בגלל מה שקרה במקומות הללו. העבודה במסגרת שהרוח בה היא חילונית ועולמית גם אישה חזקה בסוף מתדרדרת

גדולי התורה במשך השנים לא מצאו פתרון לבעיה שהולכת ומחריפה ובמספרים גדולים. מספר הזוגות הצעירים הולך וגדל, ומספר הלומדים בכולל גדל, וזה מגביר את הבעיה מן הצד של האישה המפרנסת. השאלה היא האם מותר לשתוק ולאפשר את המשך המצב הזה, או שמא הגיע הזמן כמו שנלחמים על חוק הגיוס ילחמו על הקמת מקומות עבודה לנשים במסגרת של נשים בלבד, וכזו שאינן תלויות במנהלים ואחרים על מנת להתקדם

חיפשתי במקורות היתרים להסתכן רוחנית בשביל לאפשר לבעל לשבת וללמוד ולא מצאתי מי שהתיר שהאישה תיפול רוחנית ותסכן את קדושתה למען שהבעל יישב וילמד. אין ספק שחשוב שירבו לומדי תורה בישראל, אבל האם על חשבון קדושת האישה, או שמא במצב כזה אסור לבעל לאפשר זאת, ועליו לבחור בין חיים בעניות לבין ויתור על הכולל וללכת לעבוד

בשיחות שהיו לי עם כולל'ניקים המודעים לבעיה, הם אומרים כי הם מחפשים להיות 'כלי קודש' בכל מקצוע ובעיקר שהאשה לא תלך לעבוד פרט אם מדובר בהוראה ששם הבעיה קטנה יותר. אבל מודים כי רבים מוותרים על קדושת האישה ורוחניותה למען הפרנסה דבר שחייב להדאיג מאוד

ולסיכום לאלו ששאלו אותי מה עושים במצב הזה. מי שרוצה ללמוד בכולל חייב לקבל על עצמו חיים בעניות גדולה, ואם אינו מוכן לכך שהוא יילך לעבוד ולא יפקיר את קדושתה של אשתו

חיים שאולזון