הרבי מליובאוויטש הודיע לרב זוין שאם ילך לאירוע של הרב קוק הוא יאלץ להודיע את עמדתה של חב"ד על שיטתו של האיש כדי שלא יטעו

 

הרבי מליובאוויטש הודיע לרב זוין שאם ילך לאירוע של הרב קוק הוא יאלץ להודיע את עמדתה של חב"ד על שיטתו של האיש כדי שלא יטעו: "אהיה מוכרח להודיע את עמדתה הברורה של חב"ד לשיטה זו וזה יגרום לתגובה מכמה חוגים"

כידוע הרבי נזהר מאד שלא יערבבו עם שיטות שחב"ד מתנגדת להם, כאשר היה חשש שיטעו בשיטת חב"ד הרבי היה מבהיר בבירור את עמדת חב"ד. וכך בדיוק היה הסיפר בשנת תש"כ (1960) רצה הגאון הרב שלמה יוסף זוין להשתתף בענין הקשור עם שמו של הרב קוק זצ"ל  ששיטתו אינה מקובלת על ליובאוויטש משום שנקשרה עם ציונות וראשית צמיחת גאולתנו, אליהם הרבי התנגד בתוקף הכי גדול והזהיר ששיטה זו מסוכנת לכל העתיד היהודי והיא גם סכנה גשמית שמביאה להרג יהודים,  והרב זוין הודיע על כך לרבי מליובאוויטש במכתבו מתאריך ל"ג בעומר אליו שהוא הולך להשתתף באותו כנס.

 תגובתו הנחרצת של הרבי מליובאוויטש לא איחרה לבוא ובימי  הגבלה ערב חג השבועות ה'תש"כ מזהיר הרבי במכתבו אל הרב זוין "באם יבוא לפועל ככתבו אהיה מוכרח להודיע עמדתה ברורה של חב"ד לשיטה הנ"ל כמובן מתאים למכתבי כ"ק רבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב וכ"ק בנו מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"ט זי"ע ובטח יגרום זה לתגובה מכמה חוגים וכו' וכו"'

בשעה שיש מקום לטעות ששיטת חב"ד היא אחרת אני מביע את עמדתה של חב"ד

הרבי מליובאוויטש מסביר לרב זוין זצ"ל מדוע לא בכל פעם הוא מביע את שיטת חב"ד לגבי נושאים אלו, וכאן לומדים עיקרון מאד מעניין בשיטתו של הרבי שלא ממהר להביע דעה בנואים אידיאולוגיים שאינם עכשויים, אך כשיש מקום לטעות ולסלף את שיטתו הוא מביע דעה נחרצת  וכך כותב לו הרבי "והרי שיטתי עד עתה שכל זמן שאינני מוכרח להצהרות שעלולות להביא למלחמות זאת אומרת  שאינו נותן מקום לטעות אינני עושה זה וקל להבין"

 ומוסיף לבאר שההכרח לצאת בהצהרה הוא רק בשעה שעלול להיות מקום לטעות ששיטת חב"ד היא אחרת משא"כ כאשר אין נותנים מקום לטעות אין צורך לצאת בהצהרות שעלולות לגרום למחלוקת ללא צורך.

"שיטתו של הרב קוק רבים חללים הפילה ומפילה גם עתה"

כאשר קיבל הרב זוין מכתב זה התפלא ושאל שהרי הרב קוק זצ"ל  היה גאון וצדיק וכו' והיה לו קשר עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ אשר כותב עליו תוארים נפלאים וכו' וא"כ למה כותב הרבי שעמדתה של חב"ד היא נגדו. ועל זה ענה הרבי מליובאוויטש בתאריך  י"ד סיון תש"כ "במה שכתבתי אודות האיש, הנה מה שכתבתי אני הוא בהנוגע להשיטה שרבים חללים הפילה ומה שנוגע עוד יותר מפילה גם עתה ואין כאן מקומו וד"ל. ומעין דוגמא ולראיה שאין סתירה מהתוארים שכתבו עליו הוא מסיפור חז"ל סנהדרין ק באחיה השילוני שדוקא המעלות שלו הגדילו הענין וד"ל (הגמרא מספרת שאחיה השילוני חתם לירבעם בן נבט וזה הביא את המכשול של העבודה זרה כי השתמשו בשמו של אחיה השילוני)