מַעֲשֶׂה מִבֶּן־מֶלֶךְ וְחַלּוֹן

 מַעֲשֶׂה מִבֶּן־מֶלֶךְ וְחַלּוֹן

הָיֹה הָיָה אִישׁ —

הִצִּיג עַצְמוֹ כְּמוֹ צַדִּיק נֶעֱלָם,

דִּמָּה עַצְמוֹ כְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם.

זָקוּף הָלַךְ וְנֶחְרָץ, דִּבֵּר גָּבוֹהַּ,

עַל עוֹלָם, נֶפֶשׁ וְהַרְבֵּה עֲנָוָה,

בָּרַבִּים פִּיו לֹא פָּצָה, הַבּוֹר רֵיק, אֵין בּוֹ בִּינָה,

מִלְמוּלָיו נַעֲרְכוּ, אוֹחח אוֹחח, מַמָּשׁ "גִּלּוּי שְׁכִינָה".

וְאִישׁוֹנַיִם לוֹ תְּכֻלִּים – לְכִסֵּא הַכָּבוֹד דּוֹמִים,

רֶעְבִּישֶׁע צוּרָה, וְיָדָיו מָלְאוּ דָּמִים. [תַּרְתֵּי מַשְׁמָעֵי]

---

כִּי בַסֵּתֶר, הֶרֶס וּפָגַע בַּכֹּל,

תָּמִיד נֶעֱלָם, כְּמוֹ חֹמֶר בְּלִי צוּרָה,

זָרַע כְּאֵב – בְּלִי חֲרָטָה. בְּלִי יִרְאָה.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁפָּצַע, שָׁפַךְ וְשָׁחַט  –

שׁוּב פִּלְפֵּל בִּנְשִׁימָה אַחַת:

"נִישְׁט אִין מַיְין נָאמֶען!" – זֶה הַכֹּל הַוַּעֲדָה.

הוּא לֹא יָדַע...

---

וּכְשֶׁזָּעַף וְשָׁבַר, רָמַס כָּל חָלָשׁ –

כִּסָּה אֶת פָּנָיו בְּטֹהַר, בְּתוֹאַר כּ״ק אַד״ש.

וְהָעוֹלָם לוֹ שָׁתַק !!!

אֲבָל כַּנִּרְאֶה רָאָה גַּם יָדַע,

שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַתַּחְפֹּשֶׂת – נְשָׁמָה רֵיקָה.

וְזֹאת יָדְעָה שָׁנִים כָּל הָעֵדָה —

וְהִיא נִרְעֲדָה.

אֲנוּסָה. אוּמְלָלָה.

עֲנִיָּה. סוֹעֲרָה.

---

כָּל צַדִּיק שֶׁנִּסָּה אֵלָיו לְהִתְקָרֵב –

נִדְקַר מִקּוֹצוֹ, אֶת פָּנָיו מִמֶּנּוּ הֵסֵב,

וְגַם יְדִידוּת שֶׁל רֶגַע עִם גָּאוֹן וְעִם רַב –

נִשְׁאַר בּוֹ רַק נֶגַע, דָּבַק בּוֹ רְבָב.

---

וְהוּא, עוֹדֶנּוּ מֶלֶךְ בְּלִי עָם —

כִּסְאוֹ מִזָּהָב – אַךְ שָׁבוּר מִבִּפְנִים,

צוֹוֵחַ: "הַב! הב!" – מֻשְׁלָם רַק בְּדָמִים.

---

וְפַּלְגׇאׇה יָצָא לְעוֹד סִיבוּב מוּל כֻּלָּם,

עַל דַּלְתּוֹ תָּלָה שֶׁלֶט, לוּחִית כְּתוּבָה:

״כָּאן גָּר צַדִּיק, וּמֶלֶךְ הָעוֹלָם״

כָּזֶה הוּא, א עִנְיָן פון עֲנָוָה....

---

הֵן אֲנִי הָאַרְיֵה – וּמִי הֵם בִּכְלָל הַצְּבִי וְהַדּוֹב? [×2]

כֻּלָּם יִשְׁתַּחֲווּ אֵלֶיךָ, נָהָמָה גַּם זֶר-שׁ-וֹשַׁנָּה,

כֻּלָּם יֵדְעוּ מִי כָּאן הַטּוֹב —

אלעס אִיז מַיְנֶע. ׳אֲנַחְנוּ הָרֹב׳!

---

וְקִוָּה וְנִסָּה לְפַקֵּד עַל גְּדוֹלִים וּטְהוֹרִים –

אֲרִי שָׁאַג –

אֲבָל אוֹיָה;

יָצְאָה לָהּ רַק אִוְשָׁה. בְּקוֹשִׁי לְחִישָׁה.

קוֹל מִלְחָמָה?! כְּמוֹ פַּעַם בַּזְּמַנִּים הַטּוֹבִים?!

מַמְלִיךְ מַמְלָכוֹת?! מַשְׁבִּית שְׂמָחוֹת?! קוֹל עֲנוֹת?!

פְּחָחָחָח. אַף לֹא יְרִיקָה!

---

וּכְשֶׁעָלָה עַל מָטוֹס –

וְנִיבַּט מֵחַלּוֹן,

אוֹיָה, הַשָּׁאת וְהַפַּחַת,

נֻפַּץ הַבַּלּוֹן,

וּבְעַצְמוֹ הֵצִיץ בַּמַּרְאָה,

וְרָאָה לֹא מֶלֶךְ – רַק צֵל מָהוּל בְּפַחַד,

כִּמְעַט נָפַל לָרִצְפָּה.

וְגַם פֵּאוֹתָיו עַד בִּרְכָּיו, דְּבוּקוֹת לַכִּפָּה,

לֹא יַסְתִּירוּ גֹּדֶל חֶרְפָּה.

---

וְעַכְשָׁו – בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

אֵין מִי שֶׁיַבִּיט, אֵין מִי שֶׁיֹּאמַר:

"הַמֶּלֶךְ בָּא!" – רַק שֶׁקֶט מוּזָר.

וְהוּא לְבַדּוֹ –נִטַּל הַכֶּתֶר, בְּלִי שַׁרְבִיט, בְּלִי חֲלוֹם,

מֶלֶךְ לְשֶׁעָבָר, מֶלֶךְ אֶבְיוֹן. מֶלֶךְ עָרֹם.