אני מסיים את השיחה והתגובות על הסרטון שלי לגבי ההבדלים התהומיים בין סטמאר בארה"ב, תולדות אהרן וא"י, דושינסקי, לעומת קבוצות הקנאים, סיקריקים וחלק מנטורי קרתא, בעקבות מכתב מחבר קהילת תורה ויראה.
סיון תשפ"ה 2025
מענה למכתב חבר של קהילת תורה ויראה.
בזה אסיים את העיסוק בתחום הזה כדי לא להיגרר ללשון הרע והשמצות, המאמין יאמץ והמסרב יחדל.
תשובה מפורטת בעקבות דברי תגובה שפורסמו על הסרטון והמאמר שלי בענין ההבדלים בין חסידי סטמאר בארה"ב ותולדות אהרן וא"י לבין קבוצות קנאים סיקריקים בארץ ישראל.
קודם כול אבקש לא לכנות אותי בכינוי "הרב", לצערי לא למדתי הוראה, ולשמחתי לא מוניתי לרב, כמו שאומרים:
אל תקרא לי רבי ואל תירה בי...
אתעלם מהנימה האישית של הכותב נגדי, גם אם זו דרכם של הקבוצות הללו. אקדים ואומר שאין שום קשר בין התוכן לבין האישיות שלי, גובה קומתי, אם אני שמן או רזה, עשיר או דל, צדיק או הפוך. אני מציע לשמוע את האמת ממי שאמרה ולדון לגופו של עניין.
אני מציין עובדות, לא שמות של אנשים או קהילות. אם העובדות נכונות – אין זה משנה מי אמרן. קבל את האמת ממי שאמרה, אם מישהו יראה לי שטעיתי – אתקן ואבקש סליחה. איני בורח מביקורת.
מי שיקרא את התגובה עליי – יראה שהיא רוויה ברמיזות אישיות, שמות, תיוגים. אני – לא שם, אני מוקיע תופעות, לא בני אדם, לא קהילות. לא שמות.
סעיף 1 כבודו מודה שיוצאים להפגנות ללא הוראת רב או דיין, בתירוץ שזה דוחק השעה. כשיש לי בעיה עם סיר במטבח – לא אתיר לעצמי להכשיר או להטריף בלי רב. יש היום רבנים בכל מקום ואפשר תוך דקות להציג בפניהם את השאלה האם לצאת להפגנה או לא, ולא להשאיר את זה לשיקול דעת של עסקנים צעירים.
בהמון מקרים מדובר על שפיכת דם יהודי והלבנת פנים של יהודים – גם אם הם רחוקים מהשקפת עולמם של הקנאים – כגון חברי כנסת, ראשי עיר שומרי תורה ומצוות. הקריאה הדחופה בקווים לבוא ולהצר את צעדיהם, לזרוק עליהם חפצים, להזיק לרכושם ולביישם ברבים – אלו מעשים הדורשים לכל הפחות הוראה הלכתית.
סעיף 2 המגיב מיהר לקרוא ולא שם לב.
מעולם לא כללתי את כל בעלי התשובה או מזרחיים בין חוגי הקנאים, גם לא את כל יהודי הקבוצות הללו כנוטלים חלק בעוולות.
אבהיר: המציאות היא שרוב הקבוצות הללו מוצאן מאנשי ליטא בני היישוב הישן, ונספחו אליהם גם גרים, חילונים שחזרו בתשובה, או בני מוצא מזרחי. אצל חלק מהם – בשונה מרובם המוחלט של בעלי תשובה או בני עדות המזרח – יש רצון להשתכנז, או נטייה להתפרץ כלפי חוץ במקום לעבוד על המידות, או התגברות על רגש נחיתות טבעית של אדם בשבט זר.
ולגבי הרקע שלי: הייתי שנים רבות חלק מקהילת בעלי תשובה. בעקבות הידרדרות מצבו של המנהיג – עזבנו. אני לא זורק אבן לבאר שממנה שתיתי. אכיר טובה על השנים ההן, למרות המחירים ששילמתי.
ברסלב איננה חסידות אלא רעיון. כשם שאין יהודי אחראי למעשיו של יהודי אחר – כך גם כאן. כיום אני שייך לחסידי ברסלב ללא מסגרת של רב מסוים. מי שמכיר את בית הכנסת של משפחתנו בגוש 80 – יודע שאין בו פוליטיקה. כולם שם – אנשי העדה החרדית, אגודה ועוד – חיים באחווה, תורה ותפילה.
סעיף 3 אכן ציינתי שבברובם הגדול מדובר ביהודים רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים – אבל זה לא ניכר החוצה. ההתנהגות כלפי יהודים שלא הולכים בתלם, מייצרת רושם של אנרכיה. יש לי עדות מוקלטת ממקרה כזה, בו העלילו על יהודי כדי "לשתק אותו", למרות שידעו שלא תתקבל תלונתם.
סעיף 4 רוב מוסדות החינוך שאינם לוקחים כסף מהמדינה – הם של סטמאר, תולדות אהרן ודושינסקי. שאר הקבוצות בקושי בנו מוסדות. מוסדות: בנות ירושלים, בית יעקב הישן – אינם שייכים להם.
סעיף 5 אין לי שום טענה כלפי תלמידי חכמים בציבור שלכם – להיפך.
ציינתי שבסטמאר עובדים ולומדים, לעומת קבוצות מסוימות שבהן יש מעט עבודה, ואם יש לימוד – הוא פעמים רבות נועד לצורך קבלת כספים. עיני אינה צרה בלמדנים. להפך – אשבע נחת מלראות תלמידי חכמים.
סעיף 6 התהלוכות בהן מניפים דגלי אויב – ולא נשמעת מחאה – מעידות על הסכמה שבשתיקה. אילו היו דגלי ישראל – לא היו שותקים.
מדוע שותקים כעת ?
שאלה נכונה.
אולי כי אין להם כוח להתעמת עם אותם מפגינים. גם האדמו"רים סובלים מנחת זרועם.
כאן המקום להזכיר את המונח "סיקריקים" שטבע ידידי ישראל אהרן קלצקין – אך בניגוד לימי בית שני, אז הסיקריקים חששו מהרושם של רבם דקרו, היום הם מביישים את רבם בגלוי.
סעיף 7 כדי להבהיר שאיני מדבר באוויר – אני מזמין את הכותב לפנות אליי בפרטי.
אתן לו רשימה של מי שהובילו מערכות קנאיות – והיום כופרים באלוקי ישראל, או יצאו עם ילדיהם לגמרי מדרך התורה.
סעיף 8 לגבי התומך הכספי – יש לי הוכחות ברורות לעושק מצדו כלפי וכלפי חברי. לא אנקוב בשמו כאן – לא מפחד, אלא מטעם דרך ארץ. אבל העובדה שהוא תומך בעשרות אחוזים ממערך הטרור, הפגנות ומודעות – ידועה.
סעיף 9 ההבדל בין סטמאר לקנאים הוא גם בנושא הבחירות לעיריות.
הרבי מסטמאר הבין שמדובר ב"ועד בית" ולא התנגד לכך. הקנאים, שאינם מבינים בניהול ואחריות ציבורית, ממהרים להשחית פחים ולהזיק לרחוב החרדי.
סטמאר, תולדות ודושינסקי – לעולם לא ייצאו לונדליזם או השחתת רכוש ציבורי ללא הוראת רב.
בזה אסיים: אמרתי את דבריי!
איני בא לריב או להוכיח, איני רוצה להיגרר ללשון הרע, מי שמבין – יבין. ומי שלא – שיהיה כמו שהוא, ואני כמו שאני.
ובעזרת ה' – אני חוזר לעשייה שלי: הנחלת ניגון, סיפור, זהות יהודית עמוקה, באהבה ובפשטות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.