מאת: חבר בקהילת 'תורה ויראה'
הנה, שוב פתח הרב בורשטיין בהגיגיו. משהו כנראה מדגדג לו, לא מניח לו, עד שהוא מרגיש צורך לפתוח חזית נגד קהילות שלמות בירושלים.
אין לדעת מה עומד מאחורי הדברים. אולי מדובר בכאב אישי. אולי זו תחושת עוול ישן. אכן, הוא עצמו מודה שקהילות סאטמר – מעולם לא פגעו בו. ואילו "הקנאים" בירושלים – פגעו בו וגרמו לו צער [כך לדבריו]. אם כך, אולי יש כאן יסוד נקמני פשוט, מהסוג האנושי המובן.
אלא שגם אם כך – עדיין, אם יוצאים לביקורת ציבורית, מן הראוי שתהיה מבוססת, הוגנת ונאמנה למציאות.
ברשותכם, אתייחס לדבריו סעיף אחר סעיף, בתקווה שיתבררו הדברים. אשמח, כמובן, לקבל התייחסות מהרב בורשטיין עצמו – ואם טעיתי, לתקן את דבריי.
[השורות המודגשות להלן, הם ציטוט מדברי הרב בורשטיין, והלא מודגשות הן התגובה שהוספתי].
האם כל מתנגדי הציונות עשויים מאותו חומר?
שני עולמות של קנאות: סאטמר באמריקה מול הסיקריקים והקנאים בארץ ישראל.
מי שחושב שכל מי שמתנגד לציונות שייך לאותו זרם – צפויה לו הפתעה גדולה…
כאן אכן נקודת פתיחה נכונה. גם בתוך ציבור המתנגד לציונות יש גוונים, סגנונות, מנהגים ושיטות פעולה שונות.
אבל השאלה היא – האם אתה, הרב בורשטיין, מבין לעומק את ההבדלים? והאם אתה מציג אותם ביושר?
1. באישור רבנים – או בקו הטלפון?
בסאטמר שבאמריקה, עוד מתקופת הרב יואל זצ"ל, יש כלל ברזל: אין יוצאים להפגנות או פעולות ציבוריות מבלי היתר מרב או בית דין.
לעומת זאת, בארץ ישראל – הסיקריקים והקנאים פועלים מיידית. מספיק לשמוע הודעה מוקלטת בקו טלפון – ויוצאים לרחובות.
אז קודם כל – הבה נבהיר את ההבדל האמיתי שבין המצב בארה"ב לזה שבארץ.
בארצות הברית, כל עצרת – בין אם מחאה ובין אם חיזוק – נערכת תחת הגדרה ממלכתית של "עצרת" . וכדי לערוך עצרת כזו – יש צורך באישור חוקי, תיאום, במה, רישיון, וייצוג רבני רשמי. ולכן, מטבע הדברים – היא תצא לפועל רק לאחר הוראת רבנים או בית דין. וזו אכן מסורת מבורכת.
ואילו כאן בארץ – לרוב לא מדובר ב"עצרות עם", אלא ב"הפגנות / מחאות". לעיתים מחאות מיידיות מאוד, שנולדות מתוך מצב חירום. כשיש למשל סכנה מיידית לחילול קברים, או חשש לניתוחי מתים – אין זמן להמתין להוראה מסודרת. מי שמודיע – זה אנשי השטח: אתרא קדישא, עסקנים בתחום. וברגע שמתקבלת התרעה – אברכים יוצאים למקום בחירוף נפש, כדי להגן על כבוד המת.
וזה לא סותר את העובדה שבדרך כלל – מתקיימות גם הפגנות מסודרות ומאורגנות, בגיבוי הבד"צ של העדה החרדית.
כך, למשל, מה שקורה ממש בימים אלה בפרשת חילול הקברים ביהוד:
כבר הוכרז על עצרת מסודרת ליום ז' סיון, בראשות רבני העדה החרדית. אבל עוד לפני כן – אברכים מסרו את נפשם בשטח כדי לבלום את העבודות.
האם הרב בורשטיין סבור שכל זה נעשה ברשלנות? בלי רבנים ובלי אחריות?
האם הוא באמת חושב שלצאת באמצע הלילה או לפנות בוקר להיאבק ולמנוע חילול קבר יהודי – זו קלות דעת?
2. מי הם האנשים? קהילה מסודרת או ערבוביה מוזרה?
"הסאטמרים באמריקה הם לרוב יהודים יוצאי הונגריה ורומניה, בעלי ייחוס יהודי ברור וקהילה מסודרת.
הקנאים
בארץ ישראל באים מרקע ליטאי, רבים מהם בעלי תשובה, ספרדים, גרים ובני גרים
– וישנה תופעה ידועה של משיכה לנושאים כמו קברים, צניעות, טוהר המחנה,
מאבק באינטרנט וכו' – תחומים שיש בהם 'אקשן'."
כאן, לצערי, הדברים חורגים מהעובדות – ומגיעים עד כדי השמצה שקרית נלוזה.
הציבור הקנאי בירושלים – שורשיו נטועים עמוק בדורות קודמים.
מדובר בראש ובראשונה באנשי 'תורה ויראה' – הקהילה הירושלמית העתיקה, שכיום רבים מחבריה נמצאים בקהילת 'אהל שרה' לאחר פרישה של חלק מקהילת 'תורה ויראה'.
אלה בני ירושלים שהיו ועדיין הפרושים והצנועים שבה – דור אחר דור – והם שעמדו כחומה בצורה נגד ההתבוללות הציבורית והרוחנית. לולא הם – כבר מזמן הייתה ירושלים דומה לטבריה, פתח תקווה ושאר ערים שהתערבבו בהן הקודש והחול, ולא נותר בהן כמעט זכר לחרדים.
ב"ה, בשנים האחרונות הצטרפו להפגנות ולמאבקים הציבוריים גם חסידויות וקהילות רבות שמזהות את עצמן עם עמדות קנאיות. ביניהן: משכנות הרועים, פרושים, קהל חסידי ירושלים, תפארת ירושלים, אנשי ירושלים, חלקים נרחבים מברסלב [בעיקר אלו שתחת הנהגתו של הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א], ועוד.
ולכן, השאלה פשוטה: מהיכן לקח הרב בורשטיין את התיאור הזה, כאילו הקנאים הם ערבוביה של בעלי תשובה וספרדים שמחפשים "אקשן"? האם נבדקה העובדה הזו? האם מישהו בדק מי הם הנלחמים למנוע חילול קברים? האם הוא מכיר בהם כאלו שבאים רק כדי לחפש 'אקשן', והאם הוא יכול להצביע ולקרא בשמותיהם? כדי שנוכל לבדוק ולאמת את טענתו.
ולא זו בלבד, אלא שבהקלטה של הרב בורשטיין נשמעה ממנו אמירה קשה עוד יותר – כאילו אותם אנשים “רוצים להשתכנז ולכן נוטים לקיצוניות”. האם יש ביטוי גזעני יותר מזה? ובכלל – מיהו שידבר על "בעלי תשובה וספרדים", כשחסידותו של הרב בורשטיין עצמה כוללת ציבור גדול של ספרדים ובעלי תשובה? ומי הם מרבית העולים לציון באומן בערב ר"ה?
ואם כבר עוסקים בקהילות פתוחות – הרי שדווקא הוא נמנה על זרם שכל הרוצה לבוא ולקחת לו "כרטיס חברות" – בא ונוטל. האם אין גבול להשלכת בוץ כלפי אחרים?
קהילות הקנאים – הן מהיפות, האציליות והטהורות שבכרם בית ישראל.
אם הרב בורשטיין מחזיק באמת במידה של זהירות בלשון – שיחשוב פעמיים לפני שיפתח את פיו על ציבור שלם, מסור, תורני, החי חיי פרישות בפשטות ובקדושה. "של נעליך מעל רגליך – לפני שאתה מדבר על קהילות קדושות אלו, שהמרחק בינן לבינך, עם כל הטומאה שפורצת מכל הכלים הדיגיטליים שבידך – הוא מרחק של אלפי מילין."
3. האם הם גם רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים?
"בסאטמר – רואים תכונות יהודיות של עדינות, חסד וביישנות.
אצל הקנאים בארץ – התנהגויות רבות נראות הפוכות. גם אם ייתכן שבתוכם יש תכונות טובות – הן לא בולטות."
קביעה קשה, כוללנית – ובעיקר לא נכונה. מי שמכיר את קהילות הקנאים באמת – יודע שאי אפשר למצוא ציבור יותר לבבי, יותר צנוע, ויותר פתוח לעזור. קהילה שאין לה דבר חוץ מתורה, יראת שמיים וחסד אמיתי.
דמותו של ר' עמרם בלוי – שהיה מראשי הקנאים – נחרתה בלב הציבור החרדי כולו כעמוד החסד בדורו. מי שהכיר אותו ידע שר' עמרם בלוי היה האיש הכי רגיש, שעזר וקירב כל יהודי באשר הוא.
גם היום – ההכנסת אורחים, התמיכה במשפחות, העזרה לנזקקים – בולטים בכל שכונה שבה מצויות הקהילות הקנאיות. ואת זה יודעים היטב גם המתנגדים הפוליטיים שלהם.
אז על מה יוצא הקצף? על הפגנות להצלת קברים? על יהודים שכואב להם כבוד שמיים ומוכנים לשלם על כך מחיר אישי של סבל וחיי עניות?
4. בונים מוסדות – או רק מתנגדים לאחרים?
"בסאטמר בונים מוסדות, כוללים, בתי ספר, בתי חולים וקהילות – גם תוך שמירה על התנגדות לציונות.
הקנאים בארץ לא בונים כלום. הם רק יוצאים נגד כל מי שבונה משהו שלא נראה להם."
האשמה הזו, מעבר לכך שהיא לא נכונה – היא פשוט מנותקת מהשטח.
מי בנה את מוסדות החינוך של עשרות אלפי ילדים בציבור הירושלמי – בירושלים, בבית שמש ואפילו בבני ברק ובביתר? מי הקים מאות כוללים וישיבות, חלקם מהגדולים בארץ, כולם בלי לקבל שקל אחד ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, או עיריות?
האם אתה יודע, הרב בורשטיין, מה המשמעות של להחזיק מוסדות גדולים, ללא שקל תקציב מהמדינה?
נכון, יש תמיכה נרחבת מארה"ב, ובפרט מקהילות סאטמר – על כך כולנו מודים ומעריכים. אבל זה לא משתווה לתקציב מסודר הנכס ישר לחשבונות הבנקים מידי חודש בחודשו, ועדיין – העול היום־יומי, הניהול, גיוס שכר המלמדים והר"מים – כל זה מוטל על כתפיהם של מנהלים ואנשי מעשה שמוסרים את נפשם, שנה אחר שנה, יום אחר יום, בניהול ובהחזקת מערכות חינוך שמרניות עצמאיות לגמרי. מנהלים שלא יושבים על כסאות מנהלים ולא גרים בדירות פאר, אלא מתרוצצים רוב השנה במסעות גיוס כספים להחזקת המוסדות שלא יתמוטטו. עוזבים את בתיהם לחודשים ארוכים ומשחירים את פניהם במסירות נפש ממש [כפשוטו, ולא כביטוי מליצי] כדי לשמור על גחלת החינוך הטהור, להם אתה בז?
לעומת זאת – אלו שאתה רואה בהם "בונים" מוסדות בישראל, עושים זאת ברובם הגדול על בסיס כספי התמיכות הממשלתיות. ואינני נכנס כעת לשאלה אם מותר או אסור לקחת כסף מהמדינה – נשאיר את זה כרגע מחוץ לויכוח. אבל ודאי שאם אתה מבקר את הקנאים מתוך נקודת מבט אידיאולוגית – אז לפי שיטתך עצמך, יש ערך כפול דווקא למוסדות שנבנים ונשמרים בלי התלות במדינה.
ולכן, אם יש מוסדות שראויים להערכה – הם דווקא אלה שנבנו מתוך יגיעה עצמית, מסירות נפש אמיתית, ועצמאות כלכלית מלאה.
5. עמל בתורה ופרנסה – או בטלה ותגרנות?
"בסאטמר – גם לומדים וגם עובדים.
הקנאים בארץ – רבים מהם לא עובדים, ולא משקיעים בלימוד. ניכר בהם חוסר עשייה חיובית."
כאן כבר חצית קו אדום – כי אתה לוקח מציאות חיים כלל־חרדית בארץ ישראל, ומדביק אותה דווקא לקהילה הקנאית.
הציבור החרדי בארץ ישראל – באופן כללי – אימץ את מודל ה'כוללים' ואת 'חבורת הלומדים' כדרך חיים נפוצה יותר מאשר בחו"ל. זה נכון גם בירושלים, גם בבני ברק, גם בביתר, גם בקרית ספר, כמו בכל ריכוז חרדי בארץ, גם אצל ליטאים, חסידים, וגם אצל קנאים. זו בהחלט לא תופעה קנאית בדווקא.
ואגב, לפני שאתה כותב על חוסר לימוד – אני מציע שתגיע לביקור בכוללים של הקהילה הקנאית. תסתובב בכוללים של "אהל שרה", "משכנות הרועים", "קהל חסידים", "אנשי ירושלים", ועוד – ותראה מאות ואלפי אברכים יושבים ולומדים בהתמדה שאין דומה לה. תבוא לביקור בתלמוד תורה "תורה ויראה", ותראה בעיניך עשרות תלמידים בכיתה ט' (!) שנבחנים 'בחינת אצבע' על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא! מובטחת לך הפתעה גדולה, העיניים שלך ייצאו מחוריהן מרוב פליאה.
ולכן – לכתוב שמדובר בציבור לא לומד, לא יוצר, לא בונה – זו פשוט דמגוגיה. ומי שכותב כך – או שמנותק לחלוטין מהשטח, או שבוחר להתעלם מהמציאות לטובת אג'נדה אישית.
6. יחסים עם גויים – קו אדום או בריתות מסוכנות?
"בסאטמר לעולם לא ישתפו פעולה עם גויים אנטישמיים.
הקנאים בארץ – לא מתביישים להניף דגל פלסטין. אילו היטלר, חלילה, היה חי – יש מהם שהיו מוכנים גם להניף דגל נאצי, כי הוא 'נלחם בציונים'."
סליחה, אבל כאן באמת עברת כל גבול.
אני לא יודע אם הדברים נאמרו מתוך בלבול או מתוך כוונה להטעות, אבל ודאי שיש כאן ערבוב של מין בשאינו מינו, חוסר דיוק היסטורי, והכללה מסוכנת שאין לה שחר.
הקהילות הקנאיות בארץ ישראל מעולם לא הניפו דגל פלסטין, ולעולם לא שיתפו פעולה עם שום גוף גויי אנטישמי. הדגל היחיד שהונף ביום העצמאות היה – דגל שחור, לאות אבל על חילול כבוד שמים.
ומה שראית או שמעת על מפגש עם פלסטינים – נעשה על ידי קבוצה קטנה ומצומצמת מאוד, רובה ככולה שייכת למשפחת הירש בלבד. גם שם – מספר הנוהים אחריהם קטן והם מתחלפים כל כמה חודשים, [ולעיתים נדמה שהם "מושתלים" מטעם השלטון עצמו, כדי לרחרח במה שקורה בין סמטאות מאה שערים]. הם אלו היוצאים באישון לילה לצייר דגלי פלסטין על קירות הבתים בשוק מא"ש, ולתושבים הנורמטיביים פשוט אין כלים להתמודד עם התופעה הזאת, אבל כל בר דעת יודע שאין להם כל גיבוי ציבורי.
גם בחו"ל ישנן קבוצות קטנות של תלמידי ר’ משה בער בעק (מארה"ב), שנטו לקו הזה – הם יוצאי סאטמר עצמם או מ'הנדחים' שהיגרו לארה"ב לפני עשרות שנים, ואינם נחשבים כיום חלק אינטגרלי מהקנאות הירושלמית, אלא פריפריה דחויה שלה.
וכדי להסיר כל ספק – ר' אהרן קצינלנבויגן, ראש 'נטורי קרתא' וחותנו של ר' משה הירש, התנגד נחרצות לדרכו של חתנו והוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, כשזה ביקש לנסוע לפגוש את ערפאת.
ר' אהרן קצינלנבויגן ור' עמרם בלוי, מנהיגי הציבור הקנאי באותה תקופה, פרסמו גילוי דעת רשמי שבו הבהירו שכל פעולותיו של ר' משה הירש אינם על דעתם, ואינם משקפים את עמדת 'נטורי קרתא'.
גם ר' ישראל יצחק דאמב מלונדון – אחד ההוגים המרכזיים של תנועת 'נטורי קרתא' – תקף פעמים רבות בצורה חריפה מאד את גישת משפחת הירש, וטען כי להיות 'פלסטיני' זוהי בדיוק אותה לאומיות אסורה כמו להיות 'ציוני'. הוא הדגיש שוב ושוב כי גם אם ר' חיים זוננפלד הלך לנהל שיח עם הערבים – הוא הלך אליהם, לא עמם. כלומר – לכרות איתם שלום אבל לא להתחבר איתם ולהיות חלק מהם. ההבדל הזה אינו טכני – הוא עקרוני.
לפיכך, לייחס את מעשיהם של משפחת הירש – או של קבוצה שולית כלשהי מחו"ל – לכלל ציבור הקנאים או לקהילת 'נטורי קרתא', הרי זו השמצה חמורה, חסרת בסיס, ויותר מכל – זיוף מכוון של המציאות.
קהילות 'נטורי קרתא' בארץ הקודש, ובראשם קהילות 'תורה ויראה' ו'אהל שרה', מונות כיום כמה מאות משפחות מבחירי ובפארי בני ירושלים ובית שמש, אברכים מסולאים בפז ובני משפחותיהם, נאים במידותיהם ובעלי יר"ש טהורה, השומרים מכל משמר על ריחוק גמור מרוח הרחוב, מהשפעות חיצוניות ומהקלקולים הנפוצים.
מלבדן, קיימות ברחבי הארץ קהילות נוספות רבות ההולכות בדרכה של הקנאות, כולן בעלי אופי מתבדל – והן משתתפות דרך קבע בכל מחאה ציבורית לשם כבוד שמים, לשם שמירה על חומות הדת, ובכך מהוות חלק אינטגרלי בלתי נפרד מן העמידה האיתנה על חומת הדור.
ובחשבון כולל – מדובר באלפי משפחות של יראים ושלמים בלע"ה, השומרות באמונה על דרך מסורה של דורות, בקדושה, בטהרה ובשקידה על התורה והיראה.
7. סאטמר – שומרים על יהדות. קנאים – חלקם מתדרדרים?
"בסאטמר, אף שיש לצערנו נושרים – ראשי הקהילות נשארים יראי שמים.
אצל הקנאים בארץ – יש לא מעטים מראשי הקנאות שהפכו לחילונים, כופרים, מחללי שבת, ואפילו רוצחים. עד כדי כך."
עם כל הכבוד – זהו משפט שקרי בלתי מתקבל על הדעת, חמור מבחינה מוסרית, ומטעה מבחינה עובדתית.
מי הם אותם "ראשי הקנאות" שהפכו, כלשונך, ל"חילונים, כופרים, מחללי שבת ואפילו רוצחים"?
האם תוכל להצביע על שמות? מקרים? תאריכים? במטותא, פרט נא כדי שנדע על מי ועל מה אתה מדבר.
זוהי לא רק השמצה קשה – אלא דיבה חסרת בסיס, שכמותה עלולה להמיט חילול ה' ונזק אדיר לשמם של קהילות קדושות.
ואם כבר עסקינן בסטנדרטים מוסריים – הרי מי שיתבונן במפת ההשמצות והמעשים הפליליים יגלה, למרבה הצער, כי כמה מאלה שנחשדו ונשפטו בפלילים חמורים – דווקא שייכים או משתייכים לקהילות המזוהות עם המחנה של הרב בורשטיין.
לא מדובר בעניינים אידיאולוגיים מופשטים – אלא בעבירות חמורות שגררו ישיבה בכלא. אחד מהם, מן המשפיעים הידועים, הורשע לאחרונה ונכלא על כך לכמה שנים. ועל כך כבר אמרו חז"ל: "טול קורה מבין עיניך."
ולגבי הטענה בדבר "אלימות" או "ריבוי תגרות" – חשוב לציין:
קהילות הקנאים בארץ ישראל, על כל גווניהן – מעולם לא היו נגועות באלימות פנימית. עובדה.
כשקהילת 'תורה ויראה' נפרדה מקבוצת 'אוהל שרה', היה זה אחד הפילוגים השקטים והמאופקים ביותר בתולדות הציבור החרדי. איש לא הרים יד, לא התקיימו מחלוקות אלימות, ולא נרשמו שום אירועים חריגים במיוחד. כל צד בחר בדרכו מתוך שיקול דעת ומתוך שקט מופתי, ונפרדו איש איש לדרכו. ועד היום משתתפים זה אצל זה בשמחות כידידים טובים [והלוואי וכל הקהילות שהתפלגו היו נוהגות כך].
לעומת זאת, בחסידות אליה משתייך הרב בורשטיין עצמו, לצערנו, פורסמו במשך השנים לא מעט אירועים חמורים ביותר: דקירות ב"שול", חטיפת משפיעים תוך שימוש באלימות, מסירות הדדיות למשטרה, מכות בין פלגים – תיעודים מצולמים שהתפרסמו גם כאן ב'בעולמם'. אין לי עניין להרחיב או לפרט, אך ראוי לשקול היטב בטרם פותחים פה על קהילות אחרות.
אם חלילה יש מישהו שנכשל או נפל – אנו מאחלים לו שישוב בתשובה שלמה. אך לטעון כי "ראשי הקנאות הפכו לכופרים ורוצחים" – זו לא רק חריגה מן האמת, אלא זו הוצאת דיבה נוראית, ומהווה פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בציבור נאמן וירא שמים, המקדיש את חייו לתורה וליראת שמים ולשמירת קדושת עם ישראל.
8. "אבל סאטמר תומכים בקנאים בארץ!" – באמת?
הטענה שלך נראית, במחילה, יותר כעיסוק ברכילות מאשר בדיון ענייני.
אתה טוען ש"מי שמממן את ההפגנות בארץ" הוא מישהו שטוען שהוא סאטמר, אבל הוא "לא באמת סאטמר", שהגיע מארגנטינה, וממדינה ערבית, ואף תמך בטרור. והוספת שהוא רימה בעלי מלאכה, לא שילם, ועוד האשמות קשות – כולן נטענו מבלי שרשמת את שמו, מבלי עדות, ומבלי קשר אמיתי לקהילה הנידונה.
אם תואיל בטובך, אנא כתוב את שמו של אותו אדם. מי הוא אותו "ארגנטינאי מסתורי" שמממן 90% מהפעילות בארץ?
כמי שגדל כל ימיו בקהילת תורה ויראה, אינני מכיר אדם כזה, לא שמעתי על קיום כזה תורם, ולא פגשתי מעולם מישהו בקהילה שמקבל תמיכה כספית בעבור "הפגנות או מהומות".
והערה נוספת: אם אתה מדבר על הקלישאה הדמיונית של תשלום מאה דולר למי שלא מצביע בבחירות – הרי זה, כנראה, דווקא לאנשים המזוהים עם אגודת ישראל, שלא מצביעים לבחירות. כי מי שאינו מצביע "בשיטה" – אינו מקבל. לפחות אני לא קיבלתי, למרות ש'לא הצבעתי' פעמים רבות בבחירות בימי חיי...
אם יש לך עובדות – אנא הבא אותן. אם לא – ראוי להימנע מהכפשות חמורות כלפי קהילות נקיות ושמורות.
סיכום
כתבת:
"סאטמר באמריקה הם קהילה בנויה, שמרנית, חסדית, עם דרך מסודרת גם במאבק לציונות.
הקנאים בארץ – תערובת בלתי צפויה, רועשת, מסוכנת לעיתים, ורחוקה מעבודת השם של יושבי אוהל."
אבל האמת היא – שאין ולא יכול להיות שום הבדל עקרוני בין קהילת סאטמר לבין הקנאים בארץ ישראל. שתי הקבוצות שואבות את דרכן מאותו יסוד השקפתי, מיסודו של מרן בעל הויואל משה מסאטמר זי"ע.
שתי הקהילות הולכות לאור אותה השקפה טהורה, אותה התנגדות לציונות, אותה שמירה על טהרת המחנה, אותה מסירות נפש על חינוך הילדים בלי פשרות.
ההבדלים שמצייר הרב בורשטיין — אינם אלא דמיונות מנותקים מהשטח. חסידי סאטמר באמריקה ומנהיגיה, על כל מוסדותיה וחסדיה, מממנת ותומכת בפועל בקהילות השמרניות בארץ ישראל.
ומי שמכיר מקרוב את קהילות 'תורה ויראה', 'אהל שרה', 'אנשי ירושלים', 'משכנות הרועים' 'תפארת ירושלים' 'קהל חסידי ירושלים' ורבים אחרים – יודע ששם נמצאים בני עלייה, לומדי תורה מופלגים, מחנכים מסורים, ויראי שמים מדקדקים במצוות.
לא זו בלבד, אלא שדווקא הקנאים בארץ, למרות כל הקשיים, מצליחים לקיים מערכות של חינוך, כוללים, בתי כנסת וישיבות – הכול ללא סיוע ממלכתי, מתוך עמל ועמידה על עקרונות. לומר שהם לא "בונים" אלא רק "יוצאים נגד" – זו לא טעות, זו הוצאת דיבה.
ההבדל שאתה מציג אינו בין סאטמר לנטורי קרתא, אלא בין סאטמר שאתה מדמיין לבין נטורי קרתא שאתה משמיץ.
אבל בשטח, זוהי קהילה אחת עם שני מרכזים גיאוגרפיים. וכל ניסיון להפריד ביניהן או להציג אחת כ'חיובית' והשנייה כ'שלילית' – מעיד על חוסר הכרה במציאות, או חוסר יושר בשיפוט.
די להשמצות. הגיע הזמן להיצמד לעובדות ולישא פנים לאמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.