חינוך מתוך אהבה – לא מתוך פחד

 

חינוך מתוך אהבה – לא מתוך פחד

מתורתו של מרן ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל
מאת: איש החינוך הרב אלחנן רוזנפלד

לפני למעלה משלושים שנה, זכיתי לשבת מדי יום בשיעורו של מרן ראש הישיבה, רבנו גרשון אדלשטיין זצוק"ל. שיעור קצר, תמציתי, חד כתער – שבו כל מילה נשקלה, כל תנועה מדודה.
עם השנים, הקשר לא פסק. גם כאשר כבר עסקתי בחינוך, ניהלתי תלמוד תורה, והתמודדתי עם אתגרי הדור – זכיתי להיכנס לביתו, לשאול, להתייעץ ולקבל.

גם כשנחלשו כוחותיו, המשיך להאיר. הפגישה האחרונה התקיימה כשבועיים בלבד לפני הסתלקותו, ובה שמעתי ממנו שוב את אחד העקרונות שעליהם היה חוזר שוב ושוב – עיקרון שצריך להפוך לנר לרגליהם של כל העוסקים בחינוך, ובאמת גם של כל הורה וכל אדם שמבקש להשפיע:

"לחנך – זה באהבה. לא בכפייה."

לא מתוך פחד

הרב התנגד בצורה ברורה לשימוש בפחד, באיומים ובעונשים כדי לחנך.
פעמים רבות שמעתי ממנו:

"עונש שנובע מכעס – לא מחנך. הוא רק מזיק."

ילד שנבהל – אולי יישמע זמנית, אבל לבו ייסגר.
לעומת זאת, כשילד מרגיש שהמחנך או ההורה רוצה בטובתו, מבין אותו, מאמין בו – הוא נפתח.
אהבה אמיתית יוצרת הקשבה.

הקדמת המידות ללימוד

במילים פשוטות, אך עקרוניות, היה שב ואומר:

"אם אין לו מידות טובות – גם התורה שלו תיפגע."

חינוך אמיתי מתחיל ביצירת אדם: דרך ארץ, סבלנות, כיבוד הורים, שמחת חברו, התגברות על כעס.
לפני ציונים – עוסקים בנפש.

רוגע – נשק של מחנך

גם כששאלו אותו שאלות קשות, על מקרים בעייתיים בילדים או תלמידים – התגובה הראשונה שלו תמיד הייתה רוגע.
בלי נחרצות מוגזמת. בלי פסקנות דרמטית. אלא הבנה עמוקה של תהליכים איטיים, של כוחות פנימיים, של סבלנות.

"אל תמהר לטפל. תחשוב. תלמד את הילד. ואז תדבר איתו – בנועם."

כך היה נוהג – וכך לימד אותנו לנהוג.

הסיפור האמיתי של ההשפעה

באחת הפגישות שלי איתו, שאלתי מה לומר למחנכים צעירים.
הוא חייך חיוך קטן ואמר:

"תגיד להם שילד – זה לא בוגר קטן. זה נשמה. צריך להעיר לה באור – אבל באור נעים."

---

בדור של רעש, של קולות רבים, של מתחים, של ניסיונות לקצר תהליכים – קולו של מרן זצ"ל קורא אלינו:
תאהבו את הילד. תבינו אותו. תלמדו אותו מתוך שקט.
לא תראו תוצאה מיד – אבל תטעו בו אמת שתצמח לאורך ימים