בין יום העצמאות לל"ג בעומר (להבדיל)
פרק א' מתוך ג'
בין הציונים לחרדים ובעיקר מה שביניהם – טוענים רבניים, עורכי דין – הקדשות, ארגוני התנדבות.
המשך לסדרת הכתבות: איך מושחתים משתלטים על ציבורים.
אפתח בשיעור ומוסר השכל על גודל המעלה של עשיית מעשה טוב, עד כמה זה מתגמל לא רק בעולם הבא אלא גם בעולם הזה ללא מצרים.
כך מספרת האגדה:
מעשה באחיו של שמעון פרס מגדולי תנועת מפא"י והשמאל בישראל, גרשון (גיגי) שעלה לבית דין הרבני כדי לתת גט לאשתו.
ר' יודל רבינוביץ דיין ירושלמי ותיק, בדיוק יצא את חדר בית הדין וראה מולו את גרשון, גיגי פרס עמד שם תוהה, לא בדיוק ידע את ארחם ורבעם של התנהלות בתי הדין, הרקע שלו מרוחק מאוד מכל ענין דתי, ומכל הדינמיקה וההליכות במסדרונות מוסדות רבנות, ר' יודל חמל עליו, הכניס אותו לחדרו, כך מספרים, ואמר לו להמתין קצת, במקום שיתחיל בהליך אזרחי רגיל של פתיחת תיק, המתנה, הצעות גישור, הבאת עדים, הוא קיצר לו את כל החודשים הללו לכדי כמה שעות שבסופם גיגי יצא עם גט פטורין כהלכתו.
המעשה האצילי הזה של הדיין ר' יודל רבינוביץ הניע את שמעון פרס, שכידוע ידו הייתה בכול, הרבה יותר מאחורי הקלעים מאשר בפרהסיה למרות שברוב חייו חיפש מלוכה ומצא אתונות... ותמיד הפסיד בכל מרוץ לבריחות משרה ציבורית, עד שהרב עובדיה יוסף זצ"ל, עשה לו התרת קללות ופרס נבחר בערוב ימיו לראשונה לנשיא המדינה, והתקיים בפועל ממש את מה שאנו אומרים מדי יום הפירות בעולם הזה והקרן לעולם הבא למי שגומל חסדים, וכך נולד תפקיד ותקן שלא היה קיים מעולם, והוא: רב המקומות הקדושים!
הוא ניתן מיידית לרבי שמואל רבינוביץ בנו של הדיין המטיב ר' יודל, וללא הגבלת גיל פרישה או כישורים, וגם ללא צורך לאיזה תעודה של רבנות, סמיכה או כל מסמך אחר על תואר בתחום כלשהוא, אכן זכות אבות עמדה לו ובצדק, ונציגי השמאל ששלטו באותם תקופות השר שמעון שטרית ובהמשך שר הדתות יוסי ביילין מאדריכלי הסכם אוסלו קיבל את התואר: רב המקומות הקדושים והכותל המערבי.
הרב שמואל רבינוביץ - גדולות ונצורות!!!
פעולות דרמטיות וחשובות ביותר עבור המבקרים להתפלל בכותל ובקבר דוד המלך ועוד
אתחיל בקצת היסטוריה על הכותל והרובע היהודי של אחרי הכיבוש במלחמת ששת הימים.
אני עוד זוכר את הרב יהודה גץ ז"ל כרב הכותל לפני כיובל שנה, אחרי שסבי ר' משה בורשטיין שעבד במשרד הדתות, הקים עוד לפני קום המדינה וגם אחרי כן בית מדרש ברסלב בעיר העתיקה עם כולל למדנים מעמיקים, והוצע לו להיות רב הכותל, אבל הוא סירב, ומינו את הרב גץ.
מידי חצות לילה היה מגיע ופותח את הפשפש לתוככי הכותל המערבי למול מקום קודש הקדשים, טרם שופץ וטרם הונגש לקהל, היה אומר את תיקון חצות, ובשבת היה מגיע לתפילה כולו בבגדי לבן, לא הורגש בכלל שיש רב לכותל, הוא לא הפריע לאחרים והם לא הפריעו לו, ככה משך הרבה שנים.
בבר מצוה שלי קבלתי מתנה מראש העיר טדי קולק את ספר "הכותל" (החזרתי לו בתשואות חן ספר מפואר על מסע הרבי משה טייטלבוים ז"ל מסטמאר בארץ ישראל תשמ"ג 1983 עם תמונות מדהימות)
כל המתחם של הכותל, כולל הרובע היהודי, יועד אחרי שכרון הכוח של ניצחון במלחמת ששת הימים, להיות שטח ציוני, אמנים עם גלריות, חילונים וקצת סרוגים השייכים למפא"י (הדירות הכי חשובות ברובע נמכרו רק לסרוגים המקורבים למפא"י, מידיעה אישית)
אמי תחי' רצתה לקנות שם דירה, ברובע היהודי, כי דירת החדר בשיכון סטמאר בקטמון צרה מהכיל את 8 הנפשות, אבל אז אמרו לה שאין לה סיכוי כיוון שהיא חרדית, אמא שלו אמריקאית שלא שמעה על אפליות וקומבינות, עלתה לטדי קולק לדרוש: My rights הזכויות שלי!
היא לא הבינה שאנחנו לא במדינה ממש, אלא במין ישיבה שההליכים יותר מתואמים לפי הקרבה שלך לראש הישיבה או לפי העזרה שאתה מגיש לרבנית בהעלאת הקניות לבית, ולא ממש מדינה ממלכתית כמו במדינות מתוקנות בעולם המערבי, אבל טדי צעק לה: את חרדית ואינני רוצה חרדים ברובע היהודי! לכי למאה שערים שם המקום שלך!
אמא שלי אמרה לטדי: אשמח, אבל אין לי כסף לדירה שם!
אני אעזור לך! צעק לה טדי.
טדי עמד במילה שלו ארגן כמין הלוואה ממשלתית הגונה שאפשרה לרכוש דירה גדולה אמנם דרושה שיפוץ זה נרכש ממשפחת ממן, שהיו שייכים לפנתרים השחורים של מקופחי מוסררה לדורותיהם, על כך כבר תיארתי בהרחבה בכתבה שלי "בורשטיין פרענקישע מוזיק"
ההלוואה לא הייתה צריכה להיות משולמת כי האינפלציה השנתית גימדה את ה"ההלוואה" למתנה, ומאז היינו קצת קרובים לטדי קולק מדי פעם.
כשהייתי צועד בשבתות בין השמשות לבית הכנסת ברסלב של סבי ז"ל בבתי מחסה, ליד הכותל, היו שם גם החסידים ר' שבתאי הורביץ ששירת בצה"ל ואיכשהוא הצליח לרכוש שם דירה, כל הגלריות שם היו של אמני שמאל חילונים, הבתים והאווירה חילונית לחלוטין, חרדי הרגיש שם כמו בשדרות שאנס אליזה בפריז.
זה היה עד לתחילת שנות ה80 כשהחלו להגיע בעלי תשובה שבעברם היו בצה"ל ולכן החוק לא יכל להפלות אותם, הם היו משובו בנים שהתנחלה ברובע המוסלמי בבנין חיי עולם העתיק, והבעלי תשובה רכשו בתים ברובע היהודי הסמוך, למגינת לבם של טדי קולק שלא היה לאל ידו לעצור את זה, בהמשך הגיעו בני משפחת זילברמן צאצאי הצדיק הברסלבי ר' יום טוב זלונטיק ז"ל שנפטר בדמי ימיו בשכונת שער חסד, סבי ר' משה תרם לו את הסכום הראשוני לבניית בית כנסת ברסלב הצמוד לבית כנסת הגר"א העומד עד היום לתפארת.
ידועים "הזילברמנים" בשיטה שהסבא הייקה הנחיל, בדרך הלימוד (בן חמש למקרא עשר למשנה חמש עשרה לגמרא, למרות שלא זכיתי לראות עדיין משך 40 שנות השיטה הזו, שיצא משם רב עיר, ראש ישיבה או מחבר ספרים תורניים) הם לובשים תכלת בציצית, מתפללים בנץ החמה, ממש דומים מאד לברסלב רק מהצד של המתנגדים, מתחתנים בן 18 לחופה וכו' כפי משאלות לבו של הגר"א זצ"ל, הם הצליחו לרכוש או להשתלט על הרבה נכסים ברובע היהודי והמוסלמי, ומקיימים במסירות נפש ובחיי דוחק ממש חיים יהודיים של חרדים שומרי תורה, מה ששינה לחלוטין את האווירה ברובע היהודי.
כיובל שנים אני עוקב מקרוב במה שקורה ברובע, מאז שהייתי צועד בשבתות ממאה שערים מוסררה לכותל ולסעודה שלישית בבית כנסת של סבי בבתי מחסה שכיום אני זוכה לנהל ולתחזק אותו, דרך המון שנים שלמדתי בשובו בנים של אז, וראיתי את השינוי הגדול הלא ייאמן ברובע היהודי כשהגלוי לכולם ,זה החזרת בית כנסת החורבה לתילו וכן כעת בית כנסת תפארת ישראל, ובקרוב אי"ה גם בית כנסת ברסלב, ש ייבנה שוב בס"ד כפי שסבי חלם והתפלל ועמל כל חייו, במקום שרכשו ובנו והתפללו בו עד תש"ח שנת נפילת הרובע בו סבי הלך לשבי הירדני יחד עם חבריו.
לא היה בכותל תאורה סבירה כדי לקרא בסידור ותהילים, התאורה הייתה עמומה כמו באתר ארכיאולוגי או מוזיאון, מים לנטילת ידיים לכוהנים היה רק במרחק גדול ממקום התפילה, סידורים היו בעיקר רינת ישראל של הציונים, לא ספרי לימוד לא ש"ס לא רמב"ם לא כלום, תיירים מצלמים ומקבלים הרצאות בשלל שפות בקול רם שהפריע להתרכז בתפילה, זה מה שהייתה האווירה בכותל הרבה שנים.
הרב רבינוביץ נכנס צעיר ומלא עזוז וגם המון המון קשרים עם כל אלו שהם באמת יושבים על צמתים של השפעה, (יש כאלו בישראל אבל לא ידוע לציבור גודל ההשפעה שלהם דוגמה: קק"ל קרן קיימת לישראל החולשים על המון שטחים והון עתק וללא פיקוח הציבור, מנהל מקרקעי ישראל, שם מחליטים על עתיד כל חלקה בשטח ה מדינה, קרן היסוד הציוני עם המון נכסים וכספים, ההסתדרות הציונית, וכמובן מערכות המשפט מה שמכונה כיום דיפ סטייט)
כך ר' שמואל רבינוביץ התחיל לשנות את האווירה בכותל, עם ארונות ספרי לימוד, סטנדרים, תאורה הולמת, סדרנים שמבינים את הליכות נוסחי התפילה לגווני שבטי ישראל, עמדה לנטילת ידיים קרובה עבור הכוהנים ועוד המון דברים קטנים אבל מועילים, אפילו עצי פרי בחודש ניסן לברכת האילנות לאורחים הרבים שלא זמין להם עצי פרי לברכה.
המשך בפרק ב' וג'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.