פרק ב': כשהשודדים ביניהם התקוטטו וטפלו עלילות רשע על הרה"צ שלמה צבי אלתר
האירוע הנ"ל, כמעט ולא יכול היה לצאת לדרך, בשל חתול שחור שעבר בין שלמה קופולוביץ לצביקי טאוב. ומעשה שהיה כך היה: בעת מערכת הבחירות לעיריות, גייס שלמה קופולוביץ את צביקי טאוב לפעילות במטה ראש העיר. שכרו הובטח כדין, לצד הבטחה של שלמה קופולוביץ שלאחר הבחירות צביקי יהיה יועץ ראש העיר, לכל הקדנציה
השניים יצאו לדרך מחויכים. טאוב, על הגו'ב שממתין לו מעבר לקלפי, קופולוביץ' על הדמות הנוספת שנפלה ברשתו. הבטחתו למנות את צביקי טאוב ליועץ קבוע בלשכת ראש העיר, לא עמדה – ולו בסימן שאלה. שלמה קופולוביץ לא טרח ליידע איש, גם לא את ראש העיר בהבטחתו לצביקי טאוב. כהרגלו, גם חבריו הם לכל היותר כלולים בהגדרה: השתמש וזרוק
בתום מערכת הבחירות ציפה צביקי טאוב לשכרו על פעולותיו ובמקביל לקיום הבטחתו של שלמה. השכר בושש מלבוא, למרות שנחתם כדין. ההוראה בתורה הקדושה, לא תלין שכר שכיר, אינה ממשפיעה על קופולוביץ', ואילו בהקשר לעבודה הקבועה, שלמה החל להמריד את צביקי טאוב כנגד בן האדמו"ר שליט"א. 'אל תשאל, הדבר נודע למורינו הרה"צ שלמה צבי אלתר הי"ו מאשדוד והוא הניח ווטו שאסור לו למנות אותך, אני עובד קשה כדי להוריד את הווטו. נראה אולי דרך הרה"צ נחמיה אולי עוד כמה דברים' – המתיק שלמה קופולוביץ' סוד לצביקי טאוב. מי שמכיר את דפוס הפעולה של שלמה קופולוביץ אינו מופתע
העובדה שהרה"צ שלמה צבי, אינו יכול להטיל ווטו על מינוי וירטואלי – שאיש לא טרח כלל לידע על קיומו את ראש העיר, אינה רלוונטית. שלמה קופולוביץ יודע שצביקי לא ייגש להרה"צ שלמה צבי, אלא רק יפיץ דיבתו רעה בכל מקום – כפי שאכן עשה שבועות וחודשים – והוא מרוויח מכל הכיוונים. הוא רצה אבל יש ווטו. ראש העיר אינו מעורב, וצביקי מפיץ רכילויות ודברי שקר על הרה"צ שלמה צבי, וכל לוח השחמט מסתדר לו באופן שרק מערבבן כמוהו יודע להפיק. מי שמכיר את שלמה יודע שלסכסך בין יהודים ובעיקר במשפחת בני המלוכה, זו אומנותו
מכאן לכאן, צביקי דרש לפחות את משכורתו עליה עבד ועמל. שלמה קופולוביץ דחה אותו בלך ושוב, בטיעונים שאלו עיכובים טכניים בלבד. הגיע חג הפסח אשתקד, והיהודי, כמו כל יהודי אחר, היה צריך כסף להוצאות החג. בניגוד לשלמה קופולוביץ, אין לו עמותות לרוב - מהם יכול למשוך כאוות נפשו, רק משום שהבנתו הן רכושו הפרטי. כל תחנוניו של צביקי טאוב נפלו על אוזניים ערלות. ערב פסח הגיע ושלמה לא טרח שמשכורתו של צביקי טאוב תשולם
היו לו עיסוקים אחרים על הראש. כמו לרוץ מחנות כלי כסף אחת לאחרת להדר את שולחנו בכלי כסף, כמו לרכוש קערת כסף מדהימה – מתנת חג למוטי בבציק'. הוא גם טרח לתאם עם בני הבית, את סוגי הקערות שמוטי אוהב. הצד השווה שברכישות, שהם שולמו מעמותות ששלמה מגייס כסף עבורם – כלומר לישיבות של גור. הסך הכולל של מסע הרכישות המטורף היה עשרות אלפי שקלים. הקערה של מוטי בבציק' לבדה עלתה לאחר הנחה למעלה מארבע עשרה אלף שקל. אבל משכורת של יהודי שעבד קשה? מה פתאום. כעת שלמה צריך משהו ממוטי בבציק'. צביקי טאוב ממוקם אצלו כעת רק בתפקיד הנודניק
בפרק הבא, המתפרסם בפוסט נפרד היום, המשך העלילה. קופולוביץ מתרווח בסוויטה במחלקה הראשונה בחברת התעופה אמרסט ושליחו מעביר כרטיס נוכחות בבית החולים בלינסון בשמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.