"אם מוכרחים על פי המלכות ללמוד לימודי חול - יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא א-לוקים." כך פסק הנצי"ב לפני יותר ממאה שנה, כשהכניס לישיבת וולוז'ין לימודי חול והכשרה מקצועית.
גם הרב מאיר שפירא הסביר לפני ייסוד ישיבת חכמי לובלין כי "לא כימים הראשונים ימינו אלה ... אם לא ימצאו קצת מטרה חומרית בבית מדרשנו יפנו לנו עורף חס וחלילה". וכך קבע כי בחמשת ימי השבוע ילמדו חמש שעות לימודי קודש ושלוש שעות לימודי חול.
התנגדותם של המפלגות החרדיות לשילוב לימודי חול בחינוך הבנים מוצגת כנאמנות למורשת החינוך החרדי. אולם מבט היסטורי על מערכת החינוך הענפה של תנועת אגודת ישראל מראשיתה מגלה תמונה אחרת לחלוטין. במהלך המאה העשרים הלכו והתרחבו לימודי חול במוסדות תורניים הן בפולין והן בגליציה ובליטא. מלבד שינויי חקיקה מטעם השלטונות תרמו למגמה גם הסחף אחר ההשכלה.
בתמונה: ישיבת חכמי לובלין, 1933, הארכיון הפולני הלאומי (מגזין סגולה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.