בתגובה על הפוסט הזה:
https://bshch.blogspot.com/2023/10/blog-post_9810.html
והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם
המפרשים נתקשו בעונש הזה, ויש שהבינו הדבר כפשוטו, שחלילה הי״ת יעשה כליה בישראל, עיין רשב״ם והרב בכור שור, והרמב״ן פירש שהכוונה שלא ישאיר מהם אף אחד בארץ, ע״ש.
והרלב"ג כתב וז״ל: והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם - אין הרצון בזה שיְכלה ישראל בכללות כמו שדִמה לכלות הגוים ההם , כי כבר זכר בפרשת 'אם בחקותי' שכבר יזכור להם השם יתעלה ברית האבות ולזה לא יכלם (ראה וי' כו , מב - מד). אך הרצון בזה , שכבר יַגלם מעל אדמתם כמו שדִמה לעשות באלו הגוים; כי אם היו רוצים לברוח ולהניח להם ארצם לא היו הורגים אותם , כמו שיתבאר במה שיבא (ראה פירושו דב' כ , כ).
ובכל אלה לא הונח לי.
כי מדוע הקב"ה מבטיח לקיים כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם, דהיינו עונש נורא הבא מאתו, וכי לא מספיק השיכים והצנינים הללו, שעליהם נאמר, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה?…
אבל לע״ד כוונת התורה בעניין אחר, והוא בהקדם, כשהקב״ה רוצה להלחם עבור ישראל יכול בדרך עקיפה, כעניין סנחריב בימי חזקיה, שעל זה נאמר ״תפול עליהם אימתה ופחד״, אבל אם תותירו אותם לא יהיה להם פחד, ובהיפך אתם תפחדו, וזהו כאשר דימיתי לעשות להם, שיהיו בפחד וחלחלה אזי אעשה לכם (ח״ו) שאתה תהיו בפחד, מבחינת מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. ונכון הוא.
ע״ה חיים אמסלם מוצש״ק סדר מסעי תשפ״ד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.