אחת השאלות הנשאלות בימים אלה, מי צדק? האם אותה גישה מחבלית שבראשה עמד הרב שמואל אויערבך, או דוקא זו של גדולי ישראל האמיתיים שסברו כי דרכם מוטעית, והתנגדו להוראה שלא להתייצב בכלל בלשכת הגיוס. מה השתנה בימים אלה שנתנו הוראה שלא להתייצב, ובנוסף מדוע לא מוכנים להיכנע לתכתיבי אותה קבוצה שמסיתה להפגנות וסבורים כי לא זו הדרך. כאשר מצד אחד חשוב מאוד שיהיו מהומות שבארץ יידעו ויבינו כי הציבור החרדי נגד ההתייצבות וכי אסור לחרדי להתגייס לצבא, ומן העבר האחר גדולי ישראל האמיתיים הסבורים כי יש לעשות זאת בדרכי הסברה כרגע, ולא בהפגנות
אז בואו נעשה כאן קצת סדר, בזמן ההוא כשר' שמואל אויערבך היה בעד שלא להתייצב יותר, עדיין היה הסדר של 'דיחוי', בחור ישיבה התייצב וקיבל 'דיחוי', כל עוד היה קיים מצב כזה סברו גדולי ישראל כי אין למתוח את החבל יותר מדי, ולאפשר את המשך המצב שאיפשר לבחורי הישיבות להמשיך ללמוד בישיבות בלי בעיה. רק כאשר השתנה המצב, כאשר בית המשפט אסר על הצבא להמשיך ולתת דיחויים, כאן שינו את ההוראה וקבעו כי אסור להתייצב, ראשי הצבא והמדינה צריכים וחייבים לדעת, כי הם שברו את הכלים. כל עוד היה הסדר של 'תורתו אומנותו' ואיפשרו ללמוד על ידי 'דיחוי' לא יצאו לרחובות ויכלו להמשיך בפעילותם ברחוב החרדי, למרות שמעולם לא שמענו מרב חרדי אמיתי כלשהו שנתן היתר להתגייס לצבא חילוני, מי שעשה זאת היה זה על דעתו בלבד מבלי ששאל רב אמיתי וחרדי כלשהו
גם עכשיו מחלוקת גדולה בין גדולי ישראל שלא יוצאים לרחובות הסבורים שהדברים צריכים להתנהל בדרך אחרת, לבין מי שמפגינים. השאלה היסודית היא והמכריעה בדרך כלל בנושאים כאלו - כך זה היה בעבר במחלוקת עם דרכי הקנאים - כי לא יוצאים להפגנות כשזה לא מועיל. דרכי הקנאים ושיטת סאטמאר והעדה החרדית ודומיהם כי מפגינים לשם הפגנה גם אם אין בה תועלת. לעומת זאת, דרכי החרדים שאינם קנאים שאין מפגינים כאשר אין בענין תועלת, ובמצב הנוכחי תועלת אין פרט למהומות שיש לה הרבה צדדים וחלק מקלקל ולא מועיל
האידיאה החרדית אוסרת התבוללות בחברה כלשהי המסכנת את הקיום החרדי, הצבא הוא בימינו סכנה לעתיד החרדי, מדובר במי שכל עניינם הוא 'לחנך' את החרדי שלא להיות עוד 'חרדי' ואם כבר, שרק ישחק 'חרדי' אבל דעותיו והשקפותיו ישתנו, ולכן אסור לחרדי כלשהו להשתלב במסגרת כזו. 'חרדיות' פירושו 'התבדלות' אנו חייבים להתבדל מכל מה שמסכן אותנו. אסרו את יינם משום בנותיהם, ולכן אין ברירה אנו חייבים להתארגן במסגרת משלנו וכזה שלא ישנה את תפיסתנו החרדית. בענין הזה כולנו שווים ומאמינים אותו דבר. הויכוח הקיים בין החרדים הוא על הדרך איך לעשות זאת. קיימת דרך הקנאים מאז ומתמיד שעניינה הפגנות ומהומות לשם הפגנות ומהומות, וכלל לא חשוב אם יש בכך תועלת, עבורם זה מציאות חייהם, וקיימת דרך רוב החרדים שעושים לשם תועלת בלבד ולא מבזבזים זמן על מה שלא יועיל
מכתב גדולי התורה המבהירים בצורה הכי ברורה כי אסור לחרדי להתגייס לצבא מספיק בשביל שהחילונים יבינו כי לאחר מכתב כזה חרדי לא יכול להתגייס, מפני שגם אם הוא רוצה הוא ינודה בחברה החרדית, הוא לא ימצא עוד את מקומו שם. כל מי שאחר הוראה כזו מפר אותה הוא בבעיה, וזה מספיק בשביל שיבינו מי שצריך להבין
וכאן אני מגיע שוב לקנאים ולאנשי ר' שמואל אויערבך היכן הטעות שלהם ויותר מזה היכן הם מזיקים. היום אומרים בצבא כי רק בגלל ההפגנות חרדים לא מתגייסים, אם לא יהיו הפגנות היו מתגייסים. אם לא היו הפגנות כלל ולא היו מתגייסים הם היו קולטים ומבינים שהוראת גדולי התורה היא אשר עצרה את ההתגייסות החרדית, וזה היה מכה בהם פי כמה
זו הסיבה מדוע הציבור החרדי בכללותו לא משתתף בהפגנות כאלו, חייבים לשלוח להם את המסר הברור כי גדולי התורה הם הקובעים בחברה החרדית ולא מפגינים וסיקריקים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.