בציבור החרדי קורא משהו מאוד מעניין, תובעים אחריות מכולם רק לא מעצמם, מדובר בנציגים מי שאמורים היו להוכיח יכולת ולהצליח, ונכשלו במשך של עשרות שנים, הם לא הצליחו להזיז דבר כל כך חשוב לחרדים, וכל זאת בשל סיבה אחת, חשוב היה להם הקריירה האישית והתקציבים שבאו לפני כל דבר אחר, וככה נתקענו עם 'חוק הגיוס' שבעים וחמש שנה כאשר החרדים שולטים בקואליציות מאז תשל"ז, והיינו יכולים לסדר את החוק אם רק רצינו. הבעיה הייתה, שכאשר 'דגל התורה' וש"ס תפסו שליטה לאחר תשמ"ט, במקום לתבוע לפני הכל תיקון 'חוק הגיוס' שיאפשר לכל מי שרוצה ללמוד שיוכל לעשות זאת, הם ביקשו להעלות את התקציב לחרדים מ-60 למאה אחוז
תשאלו בוודאי מה אני רוצה מגולדקנופף הוא חדש, אז נזכיר שהוא ממשיך את ליצמן האיש החזק באגודת ישראל במשך כל השנים הללו, וגם הוא כמו ליצמן העדיף תפקיד שר ומשרד במשרד מלאה על חשבון חוק הגיוס ותיקון שמירת השבת בממשלה. כאשר עוברים על השנים במיוחד גפני שהוא הותיק ביותר מבין חברי הכנסת, ודרעי שמכהן הרבה מאוד שנים בכנסת, היו להם מאות הזדמנויות לתקן את החוק ולא עשו זאת. כל קואליציה הייתה זקוקה להם, אבל במקום לדאוג ל'חוק הגיוס' הם דאגו ל'ג'ובים'. שימו לב, מה חשוב עכשיו יותר לדרעי בזמן מלחמה, חוק הגיוס או 'חוק הג'ובים' ברבנות? ככה זה היה כל תקופת ייצוגו בכנסת, הוא חיפש כסף וג'ובים את כל היתר הוא דחה לכשמשיח יבא
בשבת יהיה היארצייט של הרבי ה'לב שמחה' מגור, ונביא כאן על מה שהוא נלחם בשעתו ב'מועצת גדולי התורה' נגד החכי"ם לורנץ ופרוש, הוא טען שאסור לח"כ חרדי כלשהו לכהן יותר משתי קדנציות, מפני שברגע שזה הופך להיות כאילו נכס שלהם, הם דואגים לעצמם ולא לציבור. הרב שך היה נגדו בעניין, ותופתעו גדולי התורה הליטאים ראשי ישיבת חברון הצביעו עם ה'לב שמחה' נגד הרב שך בעניין ה'רוטציה', גם הם האמינו כי אסור לח"כ לשבת יותר מדי זמן על אותו מקום - ושם הייתה ההכרזה הידועה של נציג הליטאים שלמה לורנץ 'לכל אחד הגדול שלו' ולא מוכן היה לכבד את החלטת 'מועצת' בעניין הזה
זו בעיית הייצוג החרדי. כל ח"כ חדש מנסה להוכיח כי הוא עושה, אבל ברגע שהוא מרגיש שזה הפך להיות נכס שלו ואי אפשר להזיזו, מעניינת אותו הקריירה שבא על חשבון האינטרס הציבורי
'חוק הגיוס' היא ההוכחה הכי טובה שגפני דרעי ונציגי גור ויתרו על החוק למען הג'ובים והתקציבים, הם נושאים באחריות מלאה למצב הזה, הם צריכים להתפטר ולהודות באשמתם. כל כשלון במערכה על הגיוס ירשם על שמם, גפני לא ייצא מזה נקי, מפני שהוא מייצג את הציבור הליטאי הזועק עתה ומתעלם מכך שנציגם העדיף להביא להם תקציבים במקום לעשות סוף לבעיית 'חוק הגיוס'. אין זה אמת כי לא הייתה אפשרות. הנה בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית החכי"ם החרדים דאגו לחוקים פרסונליים ולא עשו דבר להעביר את 'חוק הגיוס' את זה דחו והתעלמו מן הכלל הידוע של כיון דאידחי אידחי ולא יתקנו כפי שאכן קרה למעשה
כל התירוצים כי בית המשפט בין כה וכה היה פוסל את החוק לא מקובל, מפני שהם מצידם חייבים היו לעשות השתדלות להוכיח כי עשו. הבעיה היא, כי ראשם היה בתקציבים ומשרות, נאבקו על כך עד השניה האחרונה ממש, ואין זה פלא שנקלענו למצב של מלחמה עם הצוררים מי שמבקשים להשמידנו רוחנית
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.