ניכור הורי

שלום וברכה להרה"ח עוסק בצ"צ וכו' 

ראיתי הווידאו בו מדבר על תופעת הניכור ההורי ותוצאותיה הקשות עד פגיעה בנפש ועד המקרה המבהיל לאחרונה אשר ילד שלח יד בנפשו מפני שלא יכל לשאת את הרחקתו מאביו. 

באתי להציע הצעה, מאחר שכבודו אמר שהוא שובר את הראש כיצד ומה לעשות בנידון, ואף שאין דרכי בכתיבת דברים, מ"מ מאחר ומדובר בדיני נפשות ממש, ארשה לעצמי לחרוג ממנהגי זה. 

יש לדעת כי הטיפול בתופעות מתחלק לב' מיני חלקים מקבילים. 

טווח ארוך וטווח קצר. 

כי הנה לטווח ארוך היו צריכים לדבר א עם האנשים וא עם הנשים, במוסדות החינוך (ישיבה/סמינר) על שלום בית, ניהול והתמודדות עם משברים, והצבת גבולות גזרה ברורים מאוד בנושאים אלו. בישיבות לצערי המצב מתחת לכל ביקורת, אין שום דיבור ובוודאי שלא שיעור מסודר בנושא הבית היהודי, שהוא יסוד גדול שכל התורה, המצוות והיהדות בכללה עומדת עליו. לא מדברים אפילו על ענייני הלכה וכ"ש ענייני השקפה. אך הנה גם בסמינרים לבנות שם ישנה יותר מודעות לעניין, סוכ"ס חדרה ה"גאסט צייט"(רוח התקופה) המודרנית לכותלי המוסדות, ולכן, בדיוק כפי קלקולו- התדרדרות המצב היה תהליך של שנים ארוכות, כך תיקונו. באופן יסודי ולאורך זמן. 

ומאחר שיש צורך למצוא פתרון במקביל דחוף לטווח קצר, שמדובר בדיני נפשות, הנה לשם כך היו צריכים כל הרבנים ללא יוצא מן הכלל מכל החוגים והעדות וכו להתכנס ולהחליט מה שצריכים להחליט. ולעשות זאת בהסברה המתאימה וכו. 

קשה לי אריכות הכתיבה בהנ"ל אך לצערי רוחות מלחמה שנושבות בחוזקה במחננו, רוחות פרצים הפוגעים בכל חלקה טובה ושמורה, חדרה עד לעומקי מוסדות החינוך, הרבנות, ובכלל. ורק על ידי הכרה במהות הבעיה ניתן לטקס עצה למציאת דרכים מתאימות לפתרון. 

כמו כל דבר, יש להסתכל על האסטרטגיה, וכרגע עסוקים בעיקר בטקטיקה וטכסיסי מלחמה  ואין איש כמעט שם על לב לאן נושבת הרוח..

בתקווה לבשו"ט. 

דב השלום