רגעים של השבוע - שבת קודש וראש השנה
מצות של פסח ותקיעות של ראש השנה / בר מצווה בטרמינל בהמתנה לטיסה הנידחת שוב ושוב / האמא שדאגה למעיל לבנה החולה / במוצאי מנוחה בבית המלך
א. אבינו מלכנו זכרנו בזכרון טוב לפניך
כשנחה עליה רוח נוסטלגית מיוחדת היא סיפרה לי, כיצד משכתי פעם מפת שולחן שגררה אגרטל יפה ומיוחד, ולקול התנפצותו לרסיסים, היא הגיעה במרוצה מהמטבח. "כאב לי מאוד, וכמה שהיית קטן ובקושי בר דעת, ראית את כאבי. לפתע התעודדת ואמרת לי בתמימות-תינוקית: 'מאמע, מה הבעיה? אקח חוט ומחט ואתפור את החלקים מחדש'"...
מכנה משותף מעניין יש בין המצה בליל הסדר, לבין תקיעות השופר בראש השנה. בתחילת סדר ליל פסח נוהגים לשבור את המצה האמצעית, ובשופר יש לנו קולות של 'שברים'. פסח נחוג בכדי לזכור את צאתנו ממצרים, וקולות השופר גם הם נועדו לזיכרון.
אומנם למצה השבורה ולקולות השברים - יש את הסיבות משלהן, אך יש להן לימוד חשוב משותף לחיינו: למצה השבורה יש מצה שלמה מעליה ומתחתיה; וגם לשברי השופר, יש תקיעה לפניה ותקיעה מלאה אחריה.
חיינו מלאים תמורות, עליות וירידות שונות ומשונות, לפעמים עוברים משברים שונים במצבים מורכבים ולא פשוטים, באה היהדות ומלמדת את האדם: לפני המשבר ואחריו - יש דבר שלם!
בכל בוקר אומרים בברכות השחר: "נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא". הנשמה שלנו הייתה שלמה לפני הגעתה לעולם להתמודד במשברים, והיא תהיה שלמה אחריה, ובכל תקופה לא קלה לאדם, המצה השבורה וקולות השברים יזכירו לו, כי יש שלם לפניה ולאחריה.
בשונה מאגרטל שלא ניתן לתיקון, הנשמה שלנו בכל מקום ובכל עת מתנערת ממשבריה, קמה מחדש, וחיה כמו שראוי לאדם עם נשמה יהודית לחיות.
ב. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה
'יותר מדי פעמים נדחית הטיסה היום שוב ושוב. חייבת להיות סיבה לכך' - כך הרהר בליבו, לאחר שהטיסה הקצרה בחזרה לעירו פיטסבורג, שהייתה אמורה לצאת בשעות הבוקר, מתעכבת ללא הסבר. כבר צהריים, ועל-אף שהטיסה אמורה להימשך כשעה בלבד, בכל זאת, ערב שבת היום ואת דאגתו השקיע לחפש אולי 'בשלי הסער הזה'.
הוא החליט לפתוח בשיחה עם היושב לידו על הספסל בטרמינל, צעיר ממנו בכמה שנים, שנראה אזרח אמריקאי רגיל. הלה סיפר על מקום מגורו בכפר קטן, ו'לא, אין לי שום קשר ליהודים' - הוא ענה בתקיפות מהולה בחיוך לשאלתו של ידידו החדש.
אך הידיד היהודי לא הרפה: 'אולי ידוע לך על יהודים אצלך במשפחה'? הוא שאל בכל זאת, בדרכו לנסות למצוא הסבר מדוע הוא עדיין לא טס, ולמה מכל הממתינים התיישב דווקא ליד איש זה. 'אני נזכר שהייתה לי סבתא יהודייה, אבל אני לא יהודי, כי היא התחתנה עם לא יהודי'. 'סבתא מצד אבא או מצד אמא?' הוא נשאל. וכשהתשובה הייתה שזו מצד אמו, הדרך לחגיגת בר-מצווה בזעיר אנפין בעת שהוא הפשיל את ידיו להנחת תפילין ראשונה בחייו - הייתה קצרה ומעשית.
השיחה המשיכה על בריאת העולם ועל ראש השנה בעוד שבוע מהיום. היא הסתיימה כאשר הודיעו סוף-סוף על עלייה למטוס, וכל אחד מהם מיהר לאסוף את תיקו, להתקדם בשרוול ולחפש את מקומו לטיסה הקצרה.
השליח בפיטסבורג הרב ישראל הכהן רוזנפלד - גיסו של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, מגיע למושבו לפי הכרטיס שבידו, והנה שוב ידידו היהודי בסמוך לו... אך למראה פניו החיוורות, הוא אומר לו: 'אל דאגה, לא אפריע לך יותר בטיסה'...
אך זה השיב לו: 'במהלך שיחתנו וכל המידע החדש שלמדתי על החיים שלי, אמרתי לעצמי, אם זה אמת ואני חייב לשנות את חיי לחיות כמו יהודי, אני רוצה סימן שמימי עוד בטיסה הזו. והנה, מה אני צריך סימן יותר טוב מזה, כשאתה ואני חולקים שורה אחת ושוב אנו יושבים צמודים! אדרבה, אני רוצה לשמוע כמה שיותר!'.
בהמשך השבוע הזה, דיברו ודיברו, ומחר בע"ה הוא כבר יחגוג ראש השנה כמו יהודי!
ג. אבינו מלכנו עשה עמנו צדקה וחסד
בנוסף לחשבון נפש כמו כל יהודי שעושה לעצמו בסיום שנה, חשבתי השבוע לעצמי, על מומנט או אירוע מיוחד שחוויתי השנה. ולא הייתי צריך ללכת רחוק, או לנבור רבות בדפי היומן שחלפו.
היא אישה בגיל העמידה, אם לבן יחיד בן 12, שלפני כשלוש שנים התגלתה בגופו מחלה קשה. הם גרים בעיר קטנה, והיא מתמודדת עם מצב כלכלי קשה יחד עם הוצאות רפואיות שנחתו עליה בעקבות מחלת הבן. ולמרות כל הקשיים, היא עושה את דרכה מדי חודשיים ברכבת מספר שעות, כדי להעניק לבנה טיפול מיוחד, אותו אפשר להשיג כאן בעיר הבירה מוסקבה.
כשנודע לה על מרכז החסד שערי צדק בשכונת מארינה רושצ'ה, היא היססה אם לבוא ובמה היא תוכל, אם בכלל להיעזר, אבל היא ניסתה.
ומאז היא ובנה מקבלים בימי שהותם במוסקבה, מנות אוכל, מצרכי מזון, עזרה בשהייה בעיר הבירה וכל שאלה שהיא נצרכת.
אתמול הם הגיעו שוב. "כשיצאנו מהעיר שלנו, היה מזג אוויר חמים, לא ציפיתי לקור המוסקבאי. אין לי בגד מתאים לבני", היא אמרה בלחישה ובביישנות.
היא כמובן הוזמנה מיד למחלקת 'יד שנייה', ומצאה חיש מהם מעיל לבנה, ואף גם לעצמה.
"לראות ולהרגיש מקרוב שעם ישראל בכל מקום בעולם הוא לא גלמוד, ותמיד הוא יכול להיעזר ביהודים אחרים, גם שלא מכירים אותם - זה משהו שלא ידעתי שקיים עד שבאתי לכאן. קיבלתם אותי, גם כשאני לא רשומה באופן רשמי בארגון, לא חלמתי שכל זה אפשרי", היא אמרה לי אתמול, לאחר שאכלו ועמדו לצאת לבושים ושמחים לאכסנייתם, כשאני מלווה אותם בברכה חמה שתכלה שנה וקללותיה ומחלותיה, ותחל שנה וברכותיה ורפואותיה.
ולתמונת השבוע שלי: בעמדם בלילות הביאני המלך חדריו
השעה בדיוק אחת בלילה. החזן החסידי הרב שניאור זלמן בוימגרטן נכנס, ומתחיל את הניגון של האדמו"ר הזקן נ"ע על מילות התפילה 'אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה'. ובבת אחת האווירה מתחשמלת. מנקודה זו והלאה, כולנו כבר באטמוספרה אחרת. 'תשרי' על כל המשתמע.
במרחק שלושה רחובות מכאן מצטופפים אלפים בהיכל בית הכנסת 770, בתי הכנסת הרבים בשכונה גם הם מלאים במתפללים, וכמובן גם ליד אוהל הרבי.
אנו בבית מספר 1304 ברחוב 'פרזידנט' שבשכונת 'קראון הייטס', מתחילים באמירת סליחות ראשונות של מוצאי שבת שלפני ראש השנה הבא עלינו לטובה ולברכה.
ביתו של הרבי נפתח במיוחד עבור קבוצת האורחים ממוסקבה, המגיעה מזה מספר שנים ברציפות ל'שבת סליחות אצל הרבי', ולאחר שבת גדושה ועמוסה בסמוך לאוהל הרבי, ובסיום סעודת מלוה מלכה והתוועדות חסידית להכין את עצמנו לסליחות, אנו כעת בדירתו הפרטית הרבי, בבחינת 'הביאני המלך חדריו'.
אני מרים את עיניי מתוך ספר הסליחות, ומביט אל נברשת הקריסטל המשתלשלת מהתקרה במרכז החדר ומפיצה אור זהוב. מציץ ביראה לעבר הכיסא והסטנדר של הרבי, וחושב לעצמי כמה ראו וספגו כאן הקירות, כמה המקום היה נסתר מעין כל במשך שנים רבות, עד לשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא וע"ה, והרבי ערך את התפילות וחלוקת הדולרים לדולר לצדקה ממקום זה, והכניס את החסידים לתוך ביתו הפרטי, שיופיו והדרו בפשטותו וצניעותו.
שליח הציבור הרב בוימגרטן מוביל את כלל הציבור בהתרגשות מקטע לקטע, וקולו נשנק באומרו בקול: 'רצה עתירתם בעמדם בלילות', ומגביה את קולו כמבקש ומתחנן מתוך אמונה גדולה 'תראם ניסיך עושה גדולות'.
הכל מתנהל כאן מתוך יראה ואהבה גם יחד. לאחר שעה מרוממת - הפעם לפי אישור מיוחד לבקשתו של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א העומד בראש הקבוצה המכובדת - יוצאים דרך המטבח הקטן אל החצר האחורית.
שלל זכויות אותם מילאנו - כל המשתתפים במזוודתנו, חזרה למוסקבה, לקראת שנה טובה, שנה של גאולה, ומלכנו בראשנו!
גוט שבת, לשנה טובה ומתוקה!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.