רגעים של השבוע - פרשת כי תבוא

 

רגעים של השבוע - פרשת כי תבוא

 

איך אפשר לאכול בחודש אלול? / הילד ששתה מים מהניאגרה / סוד הסבתא לפני פטירתה / ברית בעיר המשורר הרוסי

 

א. הנשמה לך והגוף פעלך

 

בשיחה השבוע עם ידיד טוב, שמדבריו המחכימים הבאתי בעבר בבמה זו, הא סיפר לי את הדברים הבאים:

"סבתי - אם אבי, הייתה נערה כבת 20 כשנשלחה לאושוויץ בידי הנאצים ימ"ש. הוריה ואחיה נהרגו שם, אך היא שרדה יחד עם עוד 3 מאחיותיה.

כל האחיות זכו ועלו לארץ ישראל, התחתנו והקימו משפחות. האחות הצעירה מביניהן - היחידה שחייה עוד איתנו היום - לא זכתה להעמיד דורות, למרבה הצער.

לאחר שבעלה נפטר לפני מספר שנים, היא שוהה כעת בבית אבות בבני ברק, ואני מבקרה מדי יום.

כיום היא כבר כמעט לא רואה ולא שומעת, וכבר אין לה כוח לאכול. 

היום הבאתי לה מזון, אך היא אמרה לי בתמיהה: 'איך אפשר לאכול בחודש אלול?!'

לאחר אתנחתא קלה היא המשיכה: 'אני זוכרת, כשהרב אונגר (הרב יצחק שלמה זצ"ל, רב קהילת 'חוג חתם סופר' בבני ברק) היה מברך את חודש אלול בשבת מברכים, כל בית הכנסת היה בוכה'.

שייע, ידידי! אני חושב לעצמי: הדודה שלי, אשה פשוטה ששרדה את השואה בגיל הנערות שלה, ללא הוריה. אין לה צאצאים וכעת גם בלי בעל, כל מה שנשאר לה זה שק עצמותיה. היא בקושי רואה ובקושי שומעת, וכל מה שמדאיג אותה זה 'איך אפשר לאכול בחודש אלול?'.

בעומדנו לקראת השנה החדשה, הבה נזכור את הדורות שקדמו לנו, שבזכותם אנו כאן. פשטותם ותמימותם, הם שנותנים לנו את הכוח להמשיך ולהנחיל את המסורת לדורות הבאים, ובזכותם נזכה לשנה טובה ומתוקה באמת".

 

ב. רופא כל בשר ומפליא לעשות

 

''יש לי מאה-מיליון שקל, אבל מים אני לא יכול לשתות", מילים אלו שמע לפני מספר ימים איש התקשורת הישראלי מר עודד הרוש, בעת שיחה שערך עם מייסד ומנכ"ל ארגון 'חסדי נעמי' הרב יוסף כהן, בעודו מחובר לדיאליזה בבית הרפואה. "אנשים מברכים 'אשר יצר' - הם לא יודעים במה הם זכו", הוא המשיך ואמר. 

ברכת "אשר יצר" היא ברכת הודיה, הראשונה בכל בוקר שאנו מברכים כאשר נטלנו ידיים אחרי עשיית הצרכים, והיא נאמרת מספר פעמים במשך היום, לאחר שאנו רואים את אחד הפלאים הגדולים ביותר שברא הקב"ה: גופנו הגשמי, על כל אבריו ועורקיו, בעלי המבנה המופלא והעדין, ואנו מבינים כי גופנו הוא כלי חמדה שנוצר בחכמה אלוקית הבנוי מצינורות ופתחים רבים. 

לכליות תפקיד עיקרי בשליטה על מאזן הנוזלים בגוף, ומי שחולה ל"ע באי-ספיקת כליות, סובל מחסימות באיברים הנמצאים מתחת לכליה המונעות במידה זו או אחרת, את יציאת הנוזלים מהכליות ופוגעות בתפקוד שלהן.

איש החסד הרב כהן, מחזיק תחת בעלות העמותה שהקים לפני שנים רבות, נכסים ששווים הרבה כסף, וכעת כשהוא לצערנו חולה כליות ולא יכול לשתות יותר מארבע כוסות מים מדי יום, לא עוזרים לו כל הקשרים והכספים הרבים. "אני לא עומד בזה", שמעתי אותו אומר בבכי בראיון מטלטל שפורסם אתמול. "אם אזכה לברך 'אשר יצר', אביא תזמורת, אתן לכולם לאכול וארקוד בשמחה. אנשים לא מבינים מה הם זכו!" - הוא אומר בסיום בהתרגשות רבה.

בעודי רואה ושומע את הדברים, נזכרתי בסיפור מצמרר ששמעתי ממייסד ארגון "מתנת חיים" הרב אברהם הבר ע"ה, על ילד צעיר חולה כליות, שהוריו הקפידו על כל כללי הבריאות המחמירים והעלימו ממנו כל טיפת מים מעבר למותר, אך לאחר שמצבו הרפואי הלך והידרדר והרופא אמר להורים שזה בעקבות שתייה מעבר למותר, חיפשו ההורים היטב, עד שגילו כי הילד שותה בסתר מים מהניאגרה שבשירותים. הוא לא היה מסוגל לעמוד מול קושי הצימאון!

כמה עלינו להודות לקב"ה על מערכת הגוף שעובדת כתיקונה, וכמה יש לכוון בכל מילה של ברכת 'אשר יצר', בה אנו מודים על פלא גופנו המהווה חללים אשר עשויים להוציא הפרשות שאינן טובות לגוף, ויחד עם זאת הם אינם מאפשרים הוצאה של דברים החיוניים לגוף, וכל אלו מתוחזקים באורח נסי בהשגחת ה'.

 

ג. עם הספר ישוב

 

ראיתיו נכנס עם חיוך לבית הכנסת המרכזי. האמת היא שתמיד חיוך נסוך על פניו, או בגלל שהוא באמת תמיד שמח, או שזו השיטה שלו איך 'לתפוס' אנשים האוהבים להתחבר במיוחד לאנשים שמחים. אבל הפעם זה היה מעבר לרגיל. 

"זה סיפור מהספרים" הוא פותח ואני מקשיב:

"הגיע אליי היום זוג צעיר, שטלפנו לאחר ששמעו על הקהילה ובית חב"ד בשכונה שלנו, וביקשו להיפגש. הם סיפרו כי הסבתא של האשה נפטרה לאחרונה, ולפני פטירתה היא הגישה להם ספר תוך כדי שהיא מגלה להם שהיא יהודייה, למרות שכל השנים היא לא חיה כיהודיה, עד שיום אחד דפקו אצלה בדלת והביאו לה ספר ומכתב מאבא שלי. מאז היא התחילה להרגיש ולהתנהג אחרת, וכעת היא מבקשת מהנכדה ובעלה ליצור קשר עם הקהילה היהודית. בירור קצר העלה, כי גם האיש העומד בפניי הוא בן לאם וסבתא יהודייה, הנחתי לו תפילין - לראשונה בחייו, שוחחנו שעה ארוכה, וכעת הם כבר מחכים ליום בו יוכלו לערוך חופה יהודית!".

הרב ישראל לאזאר, סיים, ומיהר להמשך דרכו ופעילותו הרבה, כרב הקהילה היהודית בשכונת 'מוסקבה החדשה'.

גם אני חייכתי, שמחתי והתרגשתי, מעוד נשמות יהודיות שהתגלו, במבצע מיוחד שיזם אביו הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט"א לפני כשלוש שנים, ובמסגרתו חולקו אלפי חומשים למשפחות יהודיות בכל מקום אפשרי, מבצע שעורר וגילה יהודים רבים, וגליו ממשיכים ללא הפוגה. 

 

ולתמונת השבוע שלי: בזכות חתן למולות דמים

 

אינני יודע אם גדול המשוררים ברוסיה, אלכסנדר פושקין, חלם אי-פעם, שבעיר הקרויה על שמו ולכבודו, תיתכן סיטואציה כזו, לה הייתי עד אתמול בבוקר. 

40 ק"מ גמעתי משכונת מארינה רושצ'ה אל עבר 'פושקינו', ומיהרתי להצטרף למניין שחרית בבית חב"ד, אותו הקימו לפני מספר שנים השליח הרב ראובן וזוגתו מרת איידי קורבסקי, ומאז כמו תמיד, הם מהווים סמל ודוגמה של פעילות ללא לאות, לכלל ולפרט, תוך שימת לב לכל אחד, לקטן כמו לגדול.

המעמד מושלם ומרגש: תפילה עם יהודים מקומיים, ולאחריה ברית מילה לבן תושב השכונה האברך הרב משולם-זוסיל גורינוב, המשמש כר"מ במשך רוב שעות היום בישיבה גדולה, הנמצאת בפרבר 'סופרינא' שבהמשך הדרך. 

הדמויות והאווירה המעניינת במקום, מעניקה לרגע תחושה של חזרה כמה עשרות שנים אחורה, אל התקופה בה אביו ר' זאב קורבסקי, שגם נמצא כאן איתנו - היה מהפעילים הנודעים בפעילות היהודית הנסתרת באותן שנים. 

בעל-הקורא הוא הרב דוד רוזנצווייג, העומד בראש תוכנית לימודי הסמיכה בישיבה הגדולה, וכל מילה מוטעמת כנתינתה מסיני. הסנדק הוא משפיע הישיבה השליח הרב מרדכי גרוסמן, שבזמן שמחזיק את התינוק על ברכיו, הוא לוחש ללא הפסק, כנראה מזכיר שמות שונים הזקוקים לרפואה וישועה; המוהל הוא הרב של דערבנט הרב עובדיה איסקוב, כשבנו הקטן עומד לצדו כשוליה מומחה. בברכות מכובד ראש הישיבה גדולה הרב מענדל גודלבערג, שבין לבין גם הספיק לערוך אסיפה עם הצוות החינוכי של הישיבה, לרגל ט"ו אלול - יום התייסדות "תומכי תמימים", ובעמידה לברכות עומד עם התינוק בידיו מר אפרים בנימינוב, שלא נח על זרי הדפנה ומנסה את כוחו להשפיע על קשיש יהודי בבית הכנסת לאחר שהתברר לו שהוא עדיין לא נימול. 

שם הרך הנימול: שמואל, על-שם הרבי המהר"ש, לאחר ששלושת אחיו הגדולים, קרויים על שם הרביים הקודמים בשלשלת נשיאי חב"ד. 

מבטי חולף מאחד לשני, על כל אחד מהם אפשר לכתוב ספר מרתק. 'לפחות אצלם את הרגע', אני אומר לעצמי, שולף את הטלפון ומנציח עוד רגע מוסקבאי, המספר את סיפורה הנפלא של יהדות רוסיה. 

 

גוט שבת!

שייע