מה מעסיק חסידים בחתונת נכדו של אדמו''ר

חתונות יש הרבה ובשבועות האחרונים היה מבול של חתונות כאלו, והשאלה היא, האם לחתן ולכלה טוב או שהם מרגישים שהם בכלל לא שווים. בדרך כלל חתן וכלה ביום חתונתם הם העיקר פני כולם אליהם, אבל בחתונות של ילדי אדמורי"ם הם לא מעניינים אף אחד, בסדר היום של החתונה לא כותבים מתי החתן והכלה יכנסו לאולם, אבל כותבים מתי הרבי יגיע לאולם

עיני המוזמנים והציבור הסקרן שבא להסתכל על ה'הצגה' בוחן כל מי שהגיע היכן הושיבו אותו, איזה כסא הכינו לו, ולמי יגישו עוגה מיוחדת, למי הרבי יתן 'לחיים' האורחים הם האטרקציה כאשר הכל סובב סביב הרבי. אפילו במצוה טאנץ, החתן הוא כמו הכלה שלא רואים אותה מכסים את פניה, ככה החתן נסחב עם מי שלוקח אותו לריקוד, כאשר שימת הלב הוא על הרוקד עמו ולא על החתן

האם זה נכון וטוב שיהיה כך. אפילו ב'שבע ברכות' החתן הוא בכלל לא שווה, תשומת הלב הוא לרבי ולמי שהגיעו, והשאלה שאני מציב כאן האם אין בכך משום עובר על החמשה קולות, או שמא נאמר כי החתן מוותר למען הרבי, טוב לו כך, אבל האם כך זה צריך להיות?

לא אשנה סדרי עולם, מפני שבמצבנו חתונות של רבי'ס זו תחרות בין הרבי'ס מי הצליח להביא יותר אנשים ויותר רבנים, הענין סובב סביב הרבי'ס ולא סביב החתן והכלה, השם של 'חתונה' צריך להשתנות, מפני שלחתן ולכלה אין כלום עם החתונה הזו, אירוע כזה צריך להיות 'שמחת הרבי' ולא שמחת החתן והכלה, שגם אם הם שמחים אבל לא לזה מתכוונים כאשר מחתנים

נכון שלחתונה אמיתית של החתן והכלה יגיעו עשירית מן המשתתפים, אבל מה עדיף, חתונה עם פחות משתתפים אבל חתונת חתן וכלה, או חתונה עם הרבה משתתפים שאיש בכלל לא הסתכל על החתן וישנם מי שבכלל לא יודעים איך הוא נראה

חיים שאולזון