מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
בעולם הישיבות של ליטא, היה אלול זמן מיוחד, עד שלא נתנו רשות מטעם הישיבה לעשות שמחת נישואין באלול, דורשי רשומות אמרו, אלו"ל ר"ת 'אין להתארס ואין להתחתן' (ואם תשאלו שמא זה ר"ת 'אפשר להתארס ואפשר להתחתן', כבר פירשנו במאמר בשבוע שעבר).
היה פעם מקרה חרום של בחור ישיבה שלא הצליח למצא אולם פנוי לחודש אב, ולא רצה לדחות את החתונה עד לאחר החגים, בלית ברירה ובלב כבד קבע את החתונה ליום ג' אלול, אך הרי אסור להתחתן באב? לכן מצא פתרון והחליט להאריך את חודש אב בשלשה ימים, ובהזמנה לחתונה כתב: 'החתונה תתקיים ביום ל"ג באב'.
ובענין זה התחלתי את הגליון השבוע, ואביא אותו לפניכם ככתבו וכלשונו.
אל תפנו אל האלילים
ידועה האימרה החסידית, על הפסוק 'אל תפנו אל האלילים', כמו 'אלול' בלשון רבים, כלומר, אל תחכה כל השנים לחודשי 'אלול' כדי לשוב בתשובה, שהרי נאמר 'לא ידע האדם את עיתו' ובמשנה שנינו 'שוב יום אחד לפני מיתתך', ואם כל ימיו יחשוש שמא מחר ימות. נמצא כל ימיו בתשובה, ולא רק באלול.
בדרך צחות אפרש באופן נוסף:
בישיבות ליטא נהגו שלא להתחתן בחודש אלול וכבר נאמרו כמה טעמים בדבר.
בישיבה אחת היה בחור זקן שטען 'נפשי חשקה בתורה' ומעולם לא נשא אשה, כאשר נאסף לבית עולמו, נעמד ראש הישיבה והספידו בקצרה וכה אמר: בחור זה היה ברמה כל כך גבוהה ש'היה אצלו אלול כל השנה' ולכן לא נשא אשה.
על הנהגה כזו, אמרתי לפרש כוונת הכתוב בדרך צחות: 'אל תפנו אל האלילים' שלא יהיו לכם אלול כל השנה, אלא תקיימו מצווה ראשונה בתורה כפי שנצטוינו.
כי תצא למלחמה
ידועה האימרה של המגיד הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל שדרש בענין חומר האיסור להתגייס לצבא הציוני המסית ומדיח, וכה היה שואל:
היוצאים למלחמה היו צדיקים גמורים כמו שמצוין בסוף פרשת שופטים 'מי האיש הירא ורך הלבב' ופירשו חז״ל 'הירא מעבירות שבידו, ואפילו אם שח בין תפילין של יד לשל ראש, חוזר'.
איך ייתכן שצדיק כזה, אחר שיצא למלחמה, הולך שבי אחר תאוות הלב ולוטש עיניו ליפת תואר?
הוא מקשה והוא מתרץ: 'כאן קודם שהלך לצבא, כאן לאחר שהלך לצבא'.
לפי זה ניתן לפרש, שמיד אחר ׳כי תצא למלחמה על אויבך׳ הטעימו מעל המילה ׳ונתנו׳ טעם ״גרשיים״
כלומר, שני גירושין, הצבא עלול לגרש אותך משתי העולמות גם מהעולם הזה, ע״י שייהרג במלחמה וגם מהעולם הבא שיתדרדר שם ברוחניות.
מה הקשר בין מנין פסוקי הפרשה, לתוכן הפסוק האחרון בפרשה?
מה הספיד האריז"ל את הרמ"ק בפסוק מפרשתנו? ואיז נרמזו דבריו בר"ת ובטעמים?
אלה, ועוד רבות בתוככי הגליון, טעמו וראו כי טוב.
הדפיסו והפיצו.
ברכת שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.