מאת עולמי בחרדתו:
כן, נחמד לראות (שוב) את הפוליטיקאים החרדים מתייחסים סוף סוף לשבת ולשמירתה. יש לקוות שהקוראים כאן, לפחות, פחות מתרשמים ממסירות הנפש הפתאומית לקדושת השבת שפוליטיקאינו ועסקנינו גילו פתאום, ותוהים מה היא נועדה להסתיר (הפעם) וממה היא נועדה להסיט את מבטו של הציבור החרדי.
אגב, לצד הביטויים המוכרים באנגלית, שלאחרונה מחלחלים גם אל העברית בשיח התקשורתי והפוליטי, כמו הביטוי greenwashing או הביטוי pinkwashing, שמשמעותם: הניסיון להסיט את תשומת הלב הציבורית מכל מיני נושאים בעייתיים, באמצעות "הפצצת" התודעה בנושאים שנחשבים "חיוביים", כמו נושאי סביבה וקיימות (נושאים "ירוקים") או כל מיני זכויות "מתקדמות" רח"ל ללהט"ב (נושאים "ורודים"),
הנה, גם אצלנו, הפוליטיקאים החרדים תפסו את השיטה:
"שבת-washing"!
ובאמת,
כמה נח לנפנף בחילולי שבת (של אחרים, כמובן) כשרוצים להסיט את תשומת הלב הציבורית.
ואולם, עפעס, אליה - וקוץ בה:
שהרי, אם באמת נבחן את נושא השבת ושמירתה הציבורית, במיוחד בנושא התחבורה הציבורית, נגלה מיד את מה שמרא דאתרא הדין הזהיר אודותיו כאן לא פעם:
מה חשבתם, שאוטובוס שמוכן לכם לנסיעה חצי שעה, ולעתים גם 10 דקות אחרי שבת, פשוט צץ שם, עם הנהג, מעצמו?
מה לדעתכם עושה נהג מונית יהודי שהוריד אתכם 20 ולפעמים 10 דקות לפני השקיעה ביום שישי (וזה עוד טוב...), אחרי שהורדתם את כל הפעקאלאך והילדים ומיהרתם לעלות לבית של השוויגער הכועסת?
הצד השווה לשתי הדוגמאות האלה הוא חילול השבת הנגרם ישירות על ידינו לנהגים היהודים המשרתים אותנו.
אפשר להתמודד עם העובדות היבשות באחת משתי דרכים:
א) להמשיך לרמות את עצמנו ("הוא יספיק להגיע הביתה", "הוא בטח גר בסביבה", "מה שהוא עושה אחרי שהסיע אותי, לא באחריותי", "נראה לי שהוא בכלל לא יהודי", וכן על זה הדרך), או חמור מכך: להפגין חוסר אכפתיות מחילול השבת שאנחנו גרמנו ישירות לאחינו היהודי, הנאלץ לחלל שבת בגללנו.
ב) להימנע מלהשתמש בתחבורה ציבורית שעתיים-שלוש לפני ואחרי שבת, וברכבת ישראל - 4 שעות, מתוך הבנה שמדובר לא סתם ב"מעשה שבת", אלא שדווקא הציבור החרדי שהוא הצרכן הכבד ביותר של תחבורה ציבורית, הוא-הוא הגורם הישיר לחלק עצום מחילול השבת הנגרם כדי לשרת את הציבור הזה לקראת שבת ובצאת השבת. זו המציאות.
אגב, המציאות הזו מוכרת היטב ומובנת אישית לכל הפוליטיקאים החרדים, ובמיוחד לאורי מקלב, שמכהן, ולא בפעם הראשונה, כסגן שרת התחבורה.
רוצים לדעת איך נראים שירותי תחבורה ציבורית ללא חילול שבת?
ובכן, זה קורה בישראל בדיוק פעם בשנה, ביוה"כ.
אז, נפסק שירות הרכבות בצהרי עריו"כ, ומתחדש רק לקראת חצות הלילה (!) במוצאי יוה"כ.
האוטובוסים נפסקים בערך 3 שעות לפני כניסת הצום, ומתחדשים בערך שעתיים אחרי צאתו.
מדוע?
כי אוטובוסים ורכבות אינם כמו רכב פרטי. הם רק רכיבים במערכת עצומה היוצרת את רשת התחבורה הציבורית. אוטובוסים חונים במוסכים. יש לתדלק אותם, לבדוק אותם ולבצע פעולות הכנה רבות לפני שהאוטובוס הראשון יוכל לצאת בכלל מהמוסך, ק"ו להגיע להגיע לתחנה הראשונה בקו.
ורכבות? הן רכיבים במערכות מורכבות פי כמה.
בנוסף, בישראל, מבצעת רכבת ישראל "פתיחת ציר", באמצעות נסיעה של קטר בודד, עם מאבטחים, לכל אורך כל המסילות בארץ, נסיעה שנועדה לבדוק את המסילה לפני שיסיעו עליה רכבות מלאות בנוסעים. אגב, רק בשנה האחרונה היו לפחות 2 מקרים שבהם ערבים הניחו מכשולים על המסילה במטרה לפגוע ברכבת. שימוט (ירידה מהמסילה) של רכבת, במיוחד במהירות גבוהה, משמעה אסון נורא רח"ל.
המשמעות: ההכנות לקראת צאתה של הרכבת הראשונה מהתחנה הראשונה בכל קו, חצי שעה או שעה אחרי צאת השבת, מתחילות, בכל שבת, כבר בשבת בצהריים. כן. שמעתם טוב.
ובכן, האם הציבור החרדי מוכן להקריב קורטוב מנוחותו כדי שאחינו נהג האוטובוס או נהג המונית לא יחלל שבת? האם אכפת לנו שעשרות נהגים, פקחים, מאבטחים, מנהלי משמרות, מנהלי תנועה וכו', אחינו היהודים, מחללים שבת, בכל שבת, כדי להפעיל עבורנו את הרכבות במוצאי שבת?
בנקודה הזו, צריך הדיון להתחיל: לפני שאנחנו, כרגיל, מאפשרים לפוליטיקאים החרדים לעשות לנו שבת-washing:
אז מה אנחנו, באופן הכי אישי ומעשי, מוכנים "להקריב" למען השבת?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.