מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
כידוע, מובא בספה"ק שבסוף הגלות נהיה בגלות הכי קשה - בגלות בתוך עמינו בשרנו. רוב העם מפרש את הדברים כפי המצב כיום, שאנחנו בגלות בקרב אחינו החילוניים. מרבותי שמעתי לא אחת שהגלות שלנו אינה בת"א, אלא בב"ב (כפי שהיה רגיל ר' משה זצ"ל להתבטא תדיר).
כתבתי כאן נגד המלחמות של עסקנינו נגד חילוניים, שמביאים רק הרחקה של המון העם מהשם ומתורתו ר"ל. לא סוד הוא (ואפילו גאווה גדולה, לרוב הנמהרים) שכל מעייני עסקנינו הם בחטיפת עוד ועוד כספים מהקופה הציבורית. מבחינת רוב הציבור, נציגים מוצלחים הם נציגים שיודעים למשוך כמה שיותר כסף מהקופה המשותפת. על אחריות כלפי השותפים האחרים לקופה (דווקא אלו שמכניסים לקופה את רוב כספה) לא שמענו מעולם במחוזותינו. על שיקולים בעד ונגד חוקים, כשהמחשבה האם זה מועיל לעולם או להשבת לב בנים אל אבותם, לא שמענו מעולם. עובדה היא שהיהדות החרדית שנואה מכל דווקא בארצנו הקדושה. כשאני מסתובב בעולם ופוגש אנשים ממגזרים אחרים, אין ריב, מדון ומחלוקת בינינו. עובדה היא שהרבה חילונים מוצאים דרכם ליהדות דווקא בהיותם רחוקים משמעה והמונה של העסקנות החרדית בארץ.
ברי לי שהעכרת היחסים בינינו לבין אותם ש(עדיין) אינם שתו"מ, ניזונה בעיקר מרדיפת השררה והכסף, של עסקנינו-נציגינו. לעניות דעתי אין לבוא בטענות לרבנים שמושמים בראשינו, משום שלא באמת יש להם שליטה ויכולת הנהגה. מישהו זוכר כאן כמה קולות קבלה מפלגתו של עזרן, כשנתמכה ע"י 'שר התורה', כנגד האופציות של ש"ס ואגו"י? קדחת בצלחת! למשך שלשה חודשים הועלמה דמותו של מרן שר התורה מהציבור ורק בעבור הבחירות הושבה עטרתו למקומה. האם המועצגטיסטים התכנסו כדי להחליט אם מאיר פרוש יתמנה לשר בממשלה? האם מישהו מהם התפטר, כשהתגלה לעין כל שהוא סתם כסות עיניים פורמאלית למעשי הח"כ, שכלל לא טורח לשאול האם להתמנות אם לאו?
בסברה ישרה, פשוט וברור הדבר שהמפלגות החרדיות הינן נזק הן לציבור החרדי ובוודאי להשם ותורתו. אלא שהמציאות היא שאין כוח ביד אותם שמונו ע"י העיתונים לגדולי הדור, לחולל שינוי. הם נמצאים במצב של הצלה וחטיפת מה שאפשר מתחת ידי העסקנים. כל מי שעסק בצרכי ציבור והגיע עדם בנושאי עוולות הנעשים ראה כמה הם מתאמצים להציל עשוק מיד עושקו (חרדי מיד עסקניו) ולעשות זאת בלי לשבור את הכלים.
כשאני כותב כאן נגד עסקנינו-עשקנינו איני עושה זאת כדי להמריד נגדם. אין לי עניין כלל מי ימלא השליחות הציבורית ואין לי דעות בענייני ציבור. הנהגת ציבור היא אחריות כבדה מאוד ואיני מכיר בר דעת שיטול על עצמו אחריות כזאת, אם לא שהוכרח באונס גמור. העניין היחיד שיש לי בכתיבתי הוא רק לפקוח עיניים למחשבה עצמית ועצמאית. אם בסופו של דבר תחשוב אחרת ממני, איני רואה חסרון לדעתך מאשר לדעתי. העניין הוא רק בזה שטרם שמעתי דעה שמצדיקה את העוולות והפשעים שנעשים בשמנו ומכוחנו. אדרבה, אם יש כאן מישהו שיכול להסביר מה טוב ומה נעים בכל הרעות החולות שאני מצביע עליהן, אשמח ללמוד ממנו - ואם יצדק, אשמח בכפליים (ממש לא נוח לחיות בתחושה וידיעה שאנחנו מובלים באף ע"י קובץ נוכלים תאבי שררה וכסף)
הבעיה היא שהתגובות היחידות שמגיעות אלי הן הכפשות והשמצות נגדי (כויפער, מורד בדעת תורה וכדו') אבל אף אחד לא הסביר כאן אף פעם למה נכון וישר לעשוק אותנו, רק בגלל שאנחנו רוצים טלפונים כשרים, למשל. אחד כתב לי שאיני צודק בטענותי על הציבור שלנו שנהנה מיגיעם של אחרים, כי החילוניים לוקחים לעצמם ספורט, תרבות וכדו' שאנחנו לא מקבלים. זוהי טענה יפה למי שבא להתווכח מול חילוני, אבל מי שחושב שבגלל שאינו הולך למשחקי ספורט נכון לו להטיל את צרכיו על הציבור, איני מתווכח עימו.
יש הבדל גדול בין הוראה והכוונה של יחיד להכוונה של הציבור. בהוראה ליחיד איני בודד בטענה שהחובה לפרנס ביתך קודמת להוראות הכלל (עובדה היא שעולם האקדמיה מלא בעשרות אלפי חרדים וחרדיות שקיבלו 'הוראה פרטית' ללמוד שם). רוב מנהיגי הקהילות מורים באופן אישי ופרטי אחרת ממה שמורים בהוראה כללית ורק אחדים מגדוילי טיפשי הדור מורים ליחיד כרבים.
חשוב לי לומר שוב ושוב. אין לי עניין מה תחשוב או מה תפעל. הדבר היחיד שמעניין לי הוא לעורר לעצם המחשבה. בספרי הקדמונים מצאנו שמתנצלים על חיבור ספרם ומורים לעצמם היתר בכתיבתו, כי אם ימצא הקורא דבר אחד טוב בספר והיה זה מציל על כל הספר כולו. אמנם לא זכיתי להבין את הטענה כלשעצמה (שדבר חכמה אחד מצדיק כתיבת ספר שלם), אבל לפחות הקלה מצאתי שלא כל מילה שאכתוב חייבת להיות מצדיקת הכתיבה. אם קורא נבון ימצא מבין מילותי מחשבה הראויה להקשבה ולמחשבה שניה, בזה תשלם כוונתי.
כלומר, שמעבר להיותם הזדמנות טובה
להתבוננות עצמית, אין שווה לבזבז מילה אחת על מעשי העסקנים לזרועותיהם. לצערי,
כמעוררי מחשבה הם טובים מאוד.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.