"היום בתניא" שבת קודש ט"ז כסלו
"קונטרס אחרון"
פרק ז' (עמוד קס"א)
שנה מעוברת
⛳
"פנים ואחור" גם בנשמות:
בסוף הפרק הקודם, הודגש הצורך בחיבור בחינת הפנימיות (ה"פנים") שבתורה עם בחינת הנגלה (ה"אחוריים") שבתורה.
וכהמשך לזה, בפרק שלפנינו, מדובר אודות ההמשכה מבחינת "פנימיות הנשמה" (בחינת עצם הנשמה כפי שדבוקה בעצמותו יתברך), לבחינת "פנימיות הלב" והכחות הגלויים של הנשמה.
...
"וצדקה כנחל איתן":
במרכז הפרק מופיע באור הפסוק מהנביא עמוס "וצדקה כנחל איתן".
ובתחילת הפרק, מוצגת לפנינו המשמעות של "נחל איתן" כפי שהוא במושגי הקבלה - הרומז, להמשכה הרוחנית מבחינת "איתן" העליונה (שבספירות ובנשמה), כפי שתאיר לעתיד לבוא "בפנימיות נקודת הלב".
...
על ידי התעוררות האדם למטה:
לדעת אדמו"ר הזקן, נדרש מכל אחד, להביא את ניצוץ נפשו האלוקית הנמשך "מבחינת חכמה עילאה ממש" (בחינת איתן שבנשמה), שתאיר ותתגלה "בנקודת פנימיות לבו" (המקום המיועד לגילויה) - וכל עוד ניצוץ נשמתו אינו מאיר ואינו משפיע על "נקודת פנימיות לבבו", יש לראות את "ניצוץ האלוקות שבנפשו" כנמצא "בבחינת גלות ממש".
היציאה מהגלות הנפשית הזו, אפשרית בראש ובראשונה, על ידי שיעורר עליו "רחמים רבים העליונים", שהקב"ה יוציאו ממצב זה.
...
ועל ידי הצדקה:
אדמו"ר הזקן מוסיף ומדגיש, שלעורר את הרחמים העליונים עליו מלמעלה, אפשרי, כאשר הוא עצמו מתעורר ברחמים על אנשים הזקוקים לעזרה, וגומל איתם חסד בנתינת צדקה בפועל ממש.
והנה, כשם שלצורך טיפולים רפואיים רציניים "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו". כך יש להרבות בעשית צדקה "בעד נפשו האלוקית (שלו) להאירה באור החיים אין סוף ברוך הוא".
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
====================
פנינה לשבת
⛳️⛳️⛳️⛳️⛳️
י"ט כסלו ופרשת השבוע
בי"ט כסלו (שהוא ראש השנה לחסידות) שנת תש"ד, סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע:
בהתועדות י"ט כסלו שערך אביו הרבי הרש"ב נ"ע בשנת תרס"ז בעת ביקורו בווירצבורג שבגרמניה, הסביר הרבי את הקשר בין י"ט כסלו לפרשת השבוע, כשסגנון דבורו היה באופן כזה, שגם יהודי גרמניה המקומיים יבינו היטב את הדברים.
בהתבססו על דברי השל"ה האומר, שלכל מאורע שחל באחד מימי השבוע, יש קשר עם פרשת השבוע. אמר הרבי, שהיות שי"ט כסלו חל תמיד, או בפרשת וישלח או בפרשת וישב, יש לו קשר עם פרשיות אלו.
**
בפרשת וישלח מדובר אודות הענין של "לפני מלוך מלך", ענין ברור הניצוצות דתהו, ענין הקשור בי"ט כסלו - שכן עבודת הבירורים נעשית על ידי תורת החסידות שנגאלה בי"ט כסלו.
בפרשת וישב, בתחילת הפרשה, מדובר אודות "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען".
אותם הבחינות שהיו אצל יצחק בבחינת "מגורי" (פחד), אצל יעקב הם התקבלו ב"התישבות".
ענינו של יצחק הוא - גבורות. גבורות עליונות, בבחינת גבורות דעתיק - דוקא משום שההמשכה היא ממקום נעלה אשר שם חשיכה כאורה, יכול להיות שתהיה יניקה לחיצונים.
אבל, אצל יעקב שאצלו באו כל הבחינות הנעלות ב "התישבות", לא היה מקום לפחדיו של אביו.
גם לענין זה של יעקב יש שייכות לי"ט כסלו -שזה ענינה של תורת החסידות, להוריד את הענינים הנעלים ביותר ב"התישבות"
מלוקט מהספר אורה לתורה, של הרה"ג יקותיאל גרין, ובו ריכוז ביאוריו של הרבי הריי"צ נ"ע על פסוקי התורה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.