נפל דבר בישראל

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

אמרתי אגזור על עצמי דום דומיה, גם כי קורא יקר העיר את לבבי לעצירת מחשבה וגם עד יעבור זעם מירון להסתעפויותיו - שחלקן גובלות בפיק"נ גשמי ועיקרן גובל בכל שלש החמורות.

לבד הערה אחת.

העוילם עוסק בדברים הפחות חשובים. בעיני, אין נ"מ גדולה אם בראש שלטון הכופרים יעמוד נוכל זה או אחר. מה איכפת לי מי משקר לי מה? את אף אחד מהם לא מעניינים הדברים החשובים בעיני ומאף אחד מהם אין לי ציפיות (למעט נציגי היהודת החרדית שעודני מקווה שבעתיד ייצגו את התורה ושומריה ולא את האינטרסים הכיתתיים, כפי שזה כיום).

גם מירון כשלעצמה אינה עניין יהודי בעיני (אולי עוד אכתוב על מירון במבט היסטורי, אבל אין ויכוח שמעולם לא שמענו על הדלקת מדורות ביהדות. לא בימי הנביאים, לא בימי התנאים והאמוראים ולא בימי הראשונים. הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על הדלקות זה בשו"תים מהאחרונים, שם דנים בעיקר על האיסור של 'בל תשחית' הכרוך במנהג יושבי צפת).

נכון שאצל אומות העולם יש מנהגי-אש שונים, אבל ביהדות? מעולם לא שמענו שדוד המלך ע"ה הדליק נרות בעת צרה או ביום פטירת מאן דהו.

טוב, זה מחזיר אותנו לנושא התחדשויות ההלכה והמנהגים ובזה יהיו הדברים קשים לשמוע, ומוטב שלא אכתוב עליהם כרגע.

מ"מ, בעיני, כל החדשות השוטפות הן בזבוז זמן אחד גדול. מה שהיה הוא שיהיה ודרכו של עולם היא שאנשים מתנשאים למלוך ועושים כל שלאל ידם כדי לשלוט בחיי אחרים. זו לא תופעה יהודית או חרדית, זו דרכו של עולם. לכן, העניין שלי במעשי הנוכלים למפלגותיהם ושמותיהם, מוגבל ומשמש בעיקר להדגמות.

החדשות המשמעותיות בעיני,  הן בתחומים אחרים לגמרי. כאשר מתרחש משהו שיכול להוות קו שבר בהמשך היהדות כפי המסורת שלנו, זה דבר שהוא בעל משמעות.

אתמול התפרסם כאן שמתחילה מלחמה בין יורשי שר התורה . נמצאה צוואה בחתימתו (האם הבנתי נכון שרק בחתימתו ולא בכת"י?) שמוריש את כל רכושו לאחד הבנים (אבא של גדול הדור הקודם. זה שילד לסבו את התואר 'שר התורה'...). כרגע הדין ודברים עומד (עפ"י מה שהתפרסם כאן) בשאלה האם ייתכן ששר התורה חתם על משהו בלי יודעין. טענת ינקי היא שאם מקבלים את הטענה שסבא היה מבולבל ולא ידע מבחייכון ומיומיכון, נמצאת אומר שכל הציבור הלך אחרי עיזה עיוורת. אם הדברים אכן נכונים אזי היושבים על מדין, לא על מקרה אישי ישבו, אלא על חבית חומר נפץ. לכלוך מסובך כזה, לא התפרץ מאז לידת החרדיות לעולם (קצת אחרי קום המדינה).

מהעובדה ששום דבר לא מובא בעיתונים ובאתרים החרדיים, נראה שאכן יש דברים בגו. בשביל לדעת דברים לאשורם, נצטרך לחכות לעיתונאים חילוניים כנראה.

לא רק לפי יושרת הלב של דייני בני ברק, אלא בכלל, הדיינים כחרדים לא יכולים לקבל טענה ששר התורה חלילה היה אולי קצת לפעמים אפעס לא כל כך מרוכז. גם היורשים יעדיפו שלא לטעון שהיו זמנים שהיה מבולבל בהם. האלטרנטיבה תהיה (כמעט בהכרח), לטעון שהחתימו אותו על מסמך בלי שקרא אותו. אולי יטענו שהביאו לו כאילו כמה עותקים לחתום ואחד מהם לא היה עותק, אלא הגניבו שם צוואה. לכבוד התורה ולתפארת משפחת קנייבסקי.

בטיעון כזה, מחלצים את הציבור מהטענה (או הידיעה) שהכל מציאות מדומיינת ומצד שני משאירים את האפשרות שרק הצוואה הזאת ספציפית הוצאה במרמה.

במקרה כזה, הטענות יהיו שאחד הבנים (ומן הסתם יעבור מהר מאוד לנכד, ספציפי) פעל כנוכל ובתרמית. לתפארת... וכו'.

איך שלא יהיה, זה החדשות הכי מסעירות והכי משמעותיות בציבור החרדי. זה סיפור עם השלכות על המשך התקיימות הבלוף של 'דעת תורה' והנהגת הציבור ע"י גדולי ישראל'. כמעט אפשר לומר שכל המבנה של הפרדיגמה החרדית, עומד עכשיו למשפט. לא. אל תדאגו ואל תכינו פרצוף מופתע. יש פסיקות שאנחנו יודעים שלא יפסקו. לא צריך להיות נביא או אפילו קצת חכם לדעת, שיש דברים שיוסתרו תחת השולחן, גם אם בכך יעשה עוול, עוון, פשע וחטאה. יש דברים יותר חשובים מהאמת (ומהתורה). מה? כבוד התורה...

למזלנו, מי שמנהיג בפועל את היהדות החרדית (כחלק מהנהגת כלל ישראל כולו, כמובן) הוא קב"ה בכבודו ובעצמו. לא ע"י שליח ולא ע"י המתיימרים לדבר בשמו. לא היינו מעלים עד קצה דעתנו תרגיל הצלה מופלאה כזאת מכל כך הרבה שקרים ובלופים בבת אחת.

ואם עצת היצר תצליח ועדיין יגזר עלינו להמשיך ולחיות עוד זמן מה בתוך הסחי והמיאוס של העסקונה החרדית, אזי לפחות נזכור שלעת עתה אנחנו בעולם השקר והקב"ה יגאל אותנו מהרה מגלות הדעת הנוראית, השולטת ללא מיצרים במחוזותינו. חבי רגע עד יעבור זעם.

 

חרדי בעולמו