רגעים של השבוע - פרשת צו
אות ומופת לתינוק מיוחד / ניגון מתוק של בן הפליט / מעטפה ומילים של הערכה / קריאה של אחריות
א. בית מיוחד לתינוק מיוחד
"תראה מה זה 'מופת של הקב"ה', שזכיתי לראות לפני מספר שבועות", אמר לי בראשית השבוע, יהודי חשוב שרבים משחרים לפתחו, ואני נקראתי לבוא אליו. תוך כדי הדברים הוא מספר לי על השגחה פרטית מרגשת: "למשפחה מסוימת נולד בן עם תסמונת, אבי התינוק הגיע אליי לשאול בשם רעייתו, לדעת מה לעשות. לאחר שיחה ארוכה, שבמהלכה חיזקתי אותו בכל מה שאפשר, הבנתי בין הדברים, כי במקרה זה, המשפחה תתקשה לגדל את הילד, ואי לכך הצעתי להם לחפש משפחה שתיקח על עצמה לגדלו. אך איפה מוצאים במהירות משפחה שכזו? למחרת, סבו של הרך הנולד פוגש בתור בבנק את ידידו משכבר הימים, המספר על חייו, על ילדיו שגדלו, ורובם כבר עזבו את הקן, ועד לשיחה שניהל אמש עם אשתו שלפתע 'הציעה לחפש לאמץ ילד 'מיוחד' ולגדלו באהבה ובהתנדבות'...
לא ארכו הימים, הניירת והמסמכים סודרו על פי החוק הקבוע בנושא זה, הבית החדש לתינוק היקר הוכן וצויד מכיסם ולבם הזהב, והאם היולדת שבה לביתה ולמשפחתה, מתוך רוגע ושלווה, בידיעה כי האוצר המיוחד לו הם זכו, מקבל את הטיפול המסור ביותר".
ב. מלך שהשלום שלו
ליל פורים. מחוגי השעון עברו מכבר את זמן חצות הלילה, ובביתו של מנהל הקהילה היהודית הרב מרדכי ויסברג, עמד הזמן מלכת. אני נלחם עם עצמי לעזוב הכל וללכת הביתה, כדי לנוח מספר שעות, לקראת היום העמוס של חג הפורים שלמחרת, אך האווירה המיוחדת ממגנטת אותי.
בין המשתתפים מסביב לשולחן, כעשרה תלמידים מה'ישיבה קטנה' שהגיעו לכאן לאחר שסובבו במספר בתי חב"ד או ביקורי בית, לקריאות מגילה והבאת שמחה ליהודים. התלמידים לא מראים כל סימני עייפות, גם לאחר יום הצום והנסיעות הארוכות ממקום למקום.
אומנם פורים הלילה, אבל האווירה החסידית הרצינית של הבחורים הצעירים, כובשת כל לב המשתתפים הרבים.
הת' עזרה רובין, הוא אחד מהבחורים כאן. אביו הרב נחשון רובין נמלט עם משפחתו לפני כשבוע וחצי מהעיר ז'יטומיר לארץ הקודש; והבן יודע כי ייתכן ולא יהיה לו בשביל מה לחזור לביתו בז'יטומיר, בו נולד וגדל עד שנסע ללימודים בישיבה במוסקבה. אני מביט בו מקרוב, תוך כדי שהוא מנגן ניגון חסידי עתיק בעיניים עצומות. ואני חש כי הוא שרוי במקום אחר, ראשו ולבו לא עסוקים במלחמות של אומות המתגרות זו בזו, הוא יודע ש'בלילה ההוא נדדה שנת המלך', ומלכו של עולם יביא במהרה שלום בעולמו.
ג. משלוח של הערכה
תמונות רבות מציפות את זכרוני מחג הפורים בילדותי בירושלים, ובמיוחד הזכרון של הליכה עם אמי היקרה שתחי' לביתו של המלמד בחיידר, בכדי להביא לו 'משלוח מנות', שכל כולה הייתה ניצול הזדמנות של הבעת הערכה והוקרה. כשפתח המלמד את נייר הצלופן היפה, היה מוצא בין אריזות הממתקים את המעטפה, בה הכניס אבי היקר שי' סכום כסף נכבד, עם מכתב מסוגנן של מילות תודה מהורים מעריכים על השקעה בחינוך בנם.
דוגמה חיה זו, עומדת ב"ה מול עיניי בכל שנה ושנה, ומראש אני מכין את המצרכים, כותב את המכתבים, מכניס את המזומנים, ויוצא להביע את התודה שלי ושל רעייתי, על חינוך מסור של מחנכים נפלאים, שזכו בהם מוסדות החינוך כאן במוסקבה, וחובת ההערכה, עלינו ההורים - על עבודתם הקשה והמסורה היא גדולה ועצומה, וכשיש הזדמנות - חייבים לנצלה היטב.
תמונת השבוע שלי: אחריות
מזה שנים רבות, נערכים כאן בבית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה' מנייני 'קריאת מגילת אסתר בכל שעה עגולה' במהלך ליל ויום הפורים. בתפקידי כגבאי, התחלתי בס"ד ביוזמה זו, לאחר שראיתי את הקושי של אמהות וילדיהם להגיע לקריאה המרכזית, ועם השנים הצורך בקריאות אלו, הוכיח את עצמו שוב ושוב.
מתנדבים מסורים מתוך בני הקהילה משובצים מראש בטבלת השעות, ובכל תחילת שעה מגיעים משתתפים רבים לשמוע את המגילה ולקיים את המצווה.
אתמול, שעה קלה לפני השקיעה, כאשר הקריאה האחרונה כבר הולכת להסתיים, והנה הגיעו עוד אנשים שלא שמעו את הקריאה. בחור יקר מהישיבה גדולה, שנקלע למקום לאחר יום עמוס פעילות, לוקח אחריות, אוסף את האנשים, מסביר להם במהירות על הברכות והקריאה ופותח בקריאה מהירה ומקצועית בפעם המי-יודע-כמה ביום זה. התרגשתי, שלפתי את המצלמה ותיעדתי.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.