ורפא ירפא - לרופאים ניתנה רשות לא לרבנים

אחד הדברים התמוהים ביותר הוא העיסוק של רבנים בעניין החיסונים, הם הפכו להיות המכריעים אם לקחת חיסונים כן או לא. התורה מלמדת אותנו כי מי שצריכים להכריע בשאלות כאלו הם הרופאים, אבל היום עולם הפוך ראיתי, לא שואלים עוד רופאים פונים ישירות לרבנים כאילו שהם המומחים ברפואה וכאילו שלהם ניתנה הרשות להכריע בשאלות כאלו

אין זה סוד כי דעת הרופאים חלוקה בהרבה עניינים, לא רק בקורונה. מי שילמד את דרכי הרפואה ימצא שכאשר אנשים צריכים הכרעה קשה ופונים לכמה רופאים הם שומעים דעות אחרות, אז האם בשל כך הרב הופך להיות המומחה לרפואה להכריע בשאלות כאלו? בהחלט לא. ההגיון אומר כי כל אדם צריך לשמוע בקול הרופא שלו הוא זה שצריך להכריע בשבילו בשאלות של רפואה

הייתי עד לפני כמה שבועות בניתוח שנקלעו שם לבעיה קשה והחליטו להעלות בדחיפות רופא מומחה נוסף ויחד הכריעו הרופאים מה עדיף לעשות, האם העלה מישהו על הדעת במצב הזה שיפנו לרב שהוא יכריע? מדובר בסוגיה רפואית שרק מומחים לרפואה יכולים להביע דעה ולהכריע, התורה מלמדת אותנו כי הרשות ניתנה לרופא לרפאות ולא לרבנים שכל מה שהם יכולים לעשות במצבים כאלו לשמוע את דעת הרופא ולקבוע כי מאחר והרופא אומר כך יעשו כך

לא שמענו גם שחייבים לקבל דעת רופא אחד בשביל כולם, לכל אחד רופא אחר והוא המכריע. ויתכן בהחלט מצב של שני אנשים עם אותו ענין, רופא אחד יאמר לעשות כך ורופא אחר יציע אחרת, וזה סביר בהחלט, לכל אחד מן הרופאים גישה אחרת בענייני רפואה במיוחד בתחומים שאפשר לעשות זאת בכמה דרכים, ועל כולם בעניינים מסובכים, נכון שעדיף הרופא המומחה ביותר, אבל מי שהוא יהודי מאמין, ברגע שקבע מי הרופא שלו, הוא זה שמקבל את הרשות להכריע בענייניו הרפואיים

טעות הייתה זו מלכתחילה התערבות רבנים בענייני החיסונים, מה שהיה עליהם לעשות להורות לכל יחיד שיפנה לרופא שלו ושהוא יכריע בשבילו וכך יעשה מפני שהרופא הוא המכריע בעניינים רפואיים. אין ספק כי רוב הרופאים מורים להתחסן, אבל כאשר ההוראה באה מהם הכול שונה, זה מונע זלזול ברבנים כפי שקרה בעניין החיסונים כאשר הציבור חלקו ואלו נגד אלו, הכנסנו את עצמנו למלכודת ומחלוקת מיותרת. אם אנו עושים כפי שהתורה מורה שהרופאים יכריעו בשאלות רפואיות, היינו שומרים על כבוד הרבנים וטובת הציבור

חיים שאולזון