מאת פישל קדוש
מערכת הבחירות מתחילה
רק שבוע לבחירות, אך מערכת הבחירות האמיתית רק נפתחת. עד עתה כולם, זאת אומרת כולם בשמאל, השתתפו מאחורי מסיכות, לאו דווקא של קורונה, והשתמשו בסער ובבנט, כדי להסתיר את המועמד האמיתי.
ציון הדרך הגדול של היום (ושל מערכת הבחירות כולה) מגיע הבוקר, כשנתניהו מהצליח להוציא את לפיד מהקונכיה בה התבצר, והליצן, 'מר חמשת החיסונים' מ'יש עתיד', נאלץ להודות (...) כי הוא מועמד השמאל לראשות הממשלה.
על הדרך –בתפקידו כראש גוש השמאל- העביר לפיד את מרצ מעל החסימה, אבל כנראה סיבך את 'העבודה', כי לא ברור אם העבודה ומרצ מסוגלות שתיהן לעבור את החסימה, אחרי שבבחירות הקודמות קיבלו ביחד (ויחד עם אורלי לוי) 7 מנדטים בלבד (מרצ נשארה לפי הסקרים 2.5 מנדטים בלבד).
מי שנשארו לגמרי מחוץ למשחק הם גנץ, שלפיד ממש אינו חפץ ביקרו, וגם לא בטוח כמה יש לו באמת מלבד הפייק תומכים של הליכוד, וסער – האיש וההתרסקות. מי שהתחיל ב-24 מנדטים, ומוצא עצמו בקרב הירואי נגד אחוז החסימה.
אמנם בסקרי התקשורת –שמושפעים מפעילות טרולים ומושתלים- סער עדיין על 9-10, אך בסקרי המפלגות הוא כבר על 6-7, עם אחוז מדהים של פריכים, שמצהירים כי ישקלו להחליף את הצבעתם.
במצב דברים כזה סער ממולכד, וחייב להמציא עצמו במחדש כדי לשרוד. יציאת לפיד מהמיסתור, מסבכת אותו עוד יותר, כי בכך הוא יוצא לגמרי מהמשחק, אינו אופציה לשומדבר, כבר לא אלטרנטיבה, אלא עוד סתם פוליטיקאי קטן וחמוץ שמסתובב בין הרגליים, בלי שטח, בלי אג'נדה, בלי אידיאולוגיה - אא"כ דיקלום חוזר של "רק לא ביבי" נחשב בימינו "דרך רעיונית".
לא פלא שאין לו קהל, אנשים לא באים להופעות שלו, לא טורחים לצפות בו בפייסבוק, והאיש שניחן בכריזמה של צנון ובאמפתיה של עכבר מעבדה, לא מצליח ליצור כימיה עם ציבור כלשהו, מתפורר בשידור חי, ומנסה ללכוד פיסת תשומת לב ע"י שליחת שכירים להטריד אותו, כדי שיוכל לטעון שהליכוד מתנכל לו, כאשר הדבר האחרון שהליכוד יעשה זה להתנכל לאיש והקריסה.
אגב, לפיד הוציא עצמו לאור, לאחר שנואש מ'התקוה החדשה' שתלה (הוא וכל השמאל) בסער, וצריך לומר שלא לחינם איש הג'ל הסתתר, ממש כשם שלא לחינם נתניהו ניסה להוציא אותו לאור.
כל הסקרים שנערכו בכל 4 סבבי הבחירות מוכיחים כי לפיד מפסיד לשמאל בידיים כמה מנדטים טובים. זו הסיבה שבכל 3 הסבבים הקודמים, השמאל שם בראש את גנץ, אף שהיכולות שלו הם הדבר הכי רחוק מראש ממשלה בישראל והדבר הכי קרוב לגולם מפראג.
מה לעשות ולפיד מרתיע רבים מדי, ומדבר למעטים מדי. בגלל הביוגרפיה, בגלל הדמות הקומית, ובעיקר בגלל שהקפיד לא לעשות כלום בחייו מלבד לדבר ולזגזג.
לפיד היה יריב החלומות של נתניהו וכל העת חמק ממנו. גם בבחירות אלה הסתתר, ומכאן שאב סער מעט רלוונטיות. היום, כשזה כבר לפיד בפרונט, כולם יודעים מי נגד מי, וסער מתאדה.
כך יוצאת לדרך היום מערכת הבחירות בת השבוע, והשחקנים מופיעים בפנים גלויות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.