פינת יקרת...
אותו חדר צנוע וקטן אליו נהגנו לבוא עוד בשנים בהן ה'לב שמחה' זי"ע חוליינו הוא נשא, ומי שנודע כ'ראש ישיבה', רבינו הפני מנחם זי"ע, ואותו זקן מלא רחמים היה מקבלנו שם לעצה לברכה ולתפילה.
אוי. עד היום, 30 שנה אחרי, עדיין אני זוכר את הרגעים המרטיטים האלו. ילד הייתי, נלוויתי לאבי באותן פעמים, ואני זוכר איך הגנבתי מבטים לרהיטים הישנים, לארון הספרים העמוס, לשולחן שתמיד היה מכוסה בספרים...
ועתה, באו פריצים ויחללוה.
מילא שטול, בריון שכונתי, אדם חסר עקבות שמעולם לא היה בגור אלא השכיר את שירותי הטרור שלו לכל דורש ומבקש. אבל אתה, טוביה שטיצברג? שאתה כמשגיח תעמוד בראש גייס של בחורים וכך תפרוץ באלימות ובשפלות לדירה שמי שהתגורר בה בהיותו בעלמא הדין עדיין טמון תחתיה?
שאתה תיזום "ליל בדולח", תשתולל, תהרוס, תגנוב, תחמוס, תלמד את תלמידיך -שדאגת מראש שלא ילכו לישון אלא יעמדו בהיכון עד לבוא צמד הטירוריסטים בחצות - וכל זאת רק משום שכך הורה מנכ"ל גור של היום, הפוחח שטול?
לאן הידרדרנו? לאן עוד נידרדר? האם יש עוד קו אדום שטרם נחצה במערכה המכוערת שאנו מנהלים נגד קהילת הגר"ש? הכל הותר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.