משטרת רצח

 מאת פישל קדוש

אם חשבנו שאחרי שעם ישראל התוודע לתופעות המחליאות של אלשיך ושאר עובדי המתפרה המשטרתית, אנחנו כבר יודעים הכל על המשטרה, מסתבר כי זו היתה אופטימיות מוגזמת. כל מה שעוללה המשטרה בכל הזמנים לא מתקרב לפשע הפשעים של רצח אהוביה הי"ד. שידרוג שמציב את הממשלה ברמה של ארגון פשע בי"ל. קוזה נוסטרה ישראלית.

אם מישהו עדיין לא הבין, רכב משטרתי "נגח" במכונית בה נסע אהוביה, הרג אותו, והשוטרים שבתוכו גם נקטו בכל הפעולות הדרושות כדי לבצע ווידוא הריגה בבחור הצדיק.

השקט בו מקבלת המערכת הציבורית החרדית את הרצח מעורר מחשבות נוגות. נורא לראות את התקשורת דמתקרי "חרדית" שולחת את הידיעות על מעשה הרצח לעמודים האחרונים, מבלי להבין כי מעבר לעובדה שרצח הוא רצח הוא רצח (בוודאי רצח של בחור צדיק שכולו כמיהה לקדושה ועבודת ה'), מצער שאנשים לא מבינים שברגע בו המשטרה חצתה את קו הרצח, היא תתיר לעצמה לחזור על הפשע הנתעב, ובין הקורבנות הבאים שלה יהיו גם חרדים. לא מפתיע שהמימסד כולו יוצא מגדרו כדי להשתיק את הפרשה.       

בכל מקרה את העגלה הערופה יצטרכו להביא גם ראשי התקשורת החרדית.

*

מאיר פרוש, מקלב, אנשים ללא בושה, שמה שיש להם לומר על הבגידה של גדעון סער, זה לרמוז שילכו איתו, על אף כל מעלליו במשרד החינוך וטירפוד חוק המרכולים. 

פוליטיקאים רבים, בימין ובשמאל כאחד, ישמחו ללמוד עד כמה אפשר לסמוך על פוליטיקאים בוגדניים מהסוג הזה, שמתעטרים בזקן אבל לא ביושרה, ובוודאי לא בתבונה, כי יהיו לא מעט חרדים שבימים כתיקונם מצביעים עבור יהדות התורה, ועתה יעדיפו להצביע ש"ס שמגלה נאמנות ראויה להערכה, או אף להודות לנתניהו על ביצועיו (בקורונה ובשלום) ע"י הצבעה ישירה עבור הליכוד. 

כל זה מלבד החילול השם שכנראה לא מעניין פוליטיקאים שחתומים על הרבה מאד מעשים נלוזים שמכפישים את שומרי התורה על לא עוול בכפם.  

*

לאחת התופעות המכוערות בנוף הפוליטי החרדי יש שם, מנחם גישייד. הברנש מנסה לחלץ את עצמו מהסיפור המכוער של תוכנית 'עובדה', ועל הדרך מטיל בוץ לכל הכיוונים האפשריים. הבעיה הקטנה שבעיני הציבור הישראלי החרדים הם גוף אחד, ומעשי דמויות אפילות כמו גישייד מיוחסים לכל הציבור החרדי, וכך לכרסם בתמיכה היחסית בחרדים בימין ובקרב בני עדות המזרח.  

*

הסיפור האמיתי בכל הפרשה הוא היעד למענו שודר הקטע ב'עובדה', ניסיון למנוע מההגנה במשפט דרייפוס-נתניהו, להשתמש בהוכחות כי השופטים אינם במצב שיכולים לשפוט במשפט עלילה מסוג זה,, באשר הם לפחות מוקפים באווירת משטמה לראש הממשלה, שמייצר דה לגיטימציה ונכונות להפליל שלא ביושר, למען "המטרה הגדולה". 

נראה שעמית חדד, העו"ד של, עושה טעות כאשר אינו מעלה תהיות כיצד השופטת אינה פוסלת את עצמה מלשבת בהרכב במשפט כזה, שבו לפחות לבעלה יש "דעות משלו", והם כ"כ נחרצות.